השבוע חל תאריך קארמתי משפחתי שלי.
מה כל כך מיוחד בתאריך הזה, אתם שואלים?
סבתי, לאה ושני אחיה, חווה ואלי, נולדו בתאריך הזה.
אמא שלי, זהבה, נולדה בתאריך הזה.
בת דודי, מעיין, נולדה בתאריך הזה.
וליה, האחיינית שלי, נולדה בתאריך הזה.
ארבעה דורות, שאנחנו יודעים עליהם, נולדו בתאריך המיוחד הזה והיד עוד נטויה.
גם אני הייתי אמורה להיוולד בתאריך הזה אבל העדפתי לחגוג לבד ונשארתי עוד שבועיים בבטן אבל בכל זאת, נולדתי עם סבתי באותו תאריך עברי.
משהו חייב היה להישאר מהקשר הכמעט מיסטי של הנשים במשפחה הזו ולא הצלחתי להתחמק מזה.
אתחיל מסבתי, לאה קליג לבית קרויטרו ז"ל.
אחד הזיכרונות החזקים שלי ממנה הוא הצבע האהוב עליה, סגול. רוב בגדיה היו בצבע הזה.
את הריח של הבושם שלה, פאלומה פיקסו, אני עדיין יכולה להריח.
קראו גם:
למרות כל שנים שעברו אני עדיין מתגעגעת אליה, לאוכל שלה, ליידיש במבטא הרומני, לשיחות שבהן הייתה מקשיבה לי גם כשהייתי ילדה בתשומת לב, ולתפירה שלה, עם הסיכות שהתפזרו בכל רחבי הבית.
הדור הבא אחריה זו אמא שלי, זהבה, שתיבדל לחיים ארוכים. אמא שלי לא סתם נולדה כל כך סמוך ליום האם. היא אמא במלוא מובן המילה - תמיד דואגת, תמיד אכפתית, תמיד הסלע עליו נישען.
גם כשלה עצמה אין הרבה כוח, היא תמיד שם בשבילנו, וזה הזמן גם להגיד לה תודה על כל מה שהיא בשבילנו ובשבילי. אין לי מילים לתאר כמה אני אוהבת אותה ומאחלת לה אושר, בריאות, נחת ורק רגעים יפים ורגועים.
ואחרונה וחביבה, ליה, האחיינית שלי היפה והשובבה. הדור הצעיר שלנו. לפני שש שנים היא הגיעה לעולם ולראשונה הפכה אותי לדודה גאה.
אהבתי אליה היא יוצאת דופן. אני רואה בה כל כך הרבה דברים מעצמי - רגישות, חוכמה, כישרון והבנה הרבה מעבר למה שנראה לעין.
אני מאחלת לה רק להתפתח ולהגיע לפסגות חדשות.
אין ספק, שהנשים האלו, שכולן נולדו באותו תאריך מיוחד, הן הנשים הכי חשובות בחיי וכולן גם עיצבו אותי להיות מי שאני.
עדי זהר, פעילה חברתית בראשון לציון ומנהלת פורום ראשון לציון - הירוקים
