חצי שנה אחרי שנחתם ההסכם ההיסטורי בין עיריית ראשון לציון למשרד הביטחון בנוגע לפינוי הבסיס הצבאי ושחרור השטח לטובת בנייה, החל המאבק על שמורת הטבע באיזור. פעילי סביבה ומאות תושבים סיירו באחרונה באיזור וקראו לשמר את השמורה שמהווה פנינת טבע ובית גידול לבעלי חיים.
בספטמבר 2022 מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (במיל') אמיר אשל, וראש עיריית ראשון לציון, רז קינסטליך, חתמו על ההסכם במסגרתו יפונה השטח "מטווח 24" שנמצא על החוף העירוני ויעבור לידי העירייה. ערב החתימה כולם דיברו על הגדלת שטח החוף של ראשון לציון ועל שמורת הטבע הגדולה שתקום שם, אבל מאז פעילי איכות הסביבה בעיר לא רגועים, הם מספרים על מתקנים שכבר הוצבו, על תוכניות גרנדיוזיות לבנייה, תעשייה ודיור ועל חופים אקולוגיים שייהרסו ברגע שיהפכו נחלת הכלל. "רוב שמורות הטבע בארץ משתמרות הודות לבסיסים צבאיים, ברגע שהם יעזבו אין לדעת מה ייגרם לטבע ולבעלי החיים".
רגע האמת
מדובר בתוכנית היסטורית, שקינסטליך מנסה לקדם מיום כניסתו לתפקיד. עבור השטח תשלם עיריית ראשון לציון 2 מיליארד שקלים, אותם היא מתכננת להשיג מהשקעה במקום, אבל פעילי הסביבה פחות שמחים על המהלך ודורשים להפוך את המקום לשמורת טבע. בשבוע שעבר הם ארגנו אירוע חגיגי לחשיפת המקום לציבור.
בבסיס התוכנית, 7,500 דונם של שטחי חולות נודדים שנותרו שמורים ושוקקי חיים בזמן שעוד ועוד שכונות ומתחמי בילוי צמחו בחולות שמסביב. כיום השטח מוגדר במעמד "שמורה מוצעת" על ידי רשות הטבע והגנים, אך עדיין לא הוכרז רשמית כשמורה ולפעילים ברור כי עכשיו זה זמן האמת להיאבק על המקום שמלא בבעלי חיים וטבע. בימים אלו חברי קבוצת "שומרי חולות ראשון לציון ומטווח 24" קוראים לעירייה לנהוג בזהירות במקום.
"העירייה כבר משווקת את השטח, כי היא מצפה לקבל אותו בהמשך להסכם שנחתם בספטמבר", סיפרה חברה בקבוצה, ליאורה מקדשי־ניאזוב. "מדברים על 90 אחוזים שמיועדים לשמורת טבע, אבל 90 אחוז ממה? מהשטח שיעביר משרד הביטחון או מהשטח העצום שיש שם? כרגע יש למקום מעמד של שמורה מוצעת, לא שמורת טבע כי העירייה עדיין לא התחילה לפעול בנושא. זה הליך שלוקח שנים ויש להתחיל לפעול בעניין. בכלל נראה שאין כיוון לשמורת טבע מוכרזת, אלא טבע עירוני, סוג של פארק. הם מקבלים שני קילומטרים של חוף ושטח בנוי ובאמצעות הבנייה הם יממנו את העסקה מול משרד הביטחון ולכן חשוב להם לבנות שם, אבל לנו חשוב שזה ייעשה בעדינות".
שלוש דרישות
חברי הקבוצה כבר מציבים שלוש דרישות משמעותיות לשימור הטבע. "נתחיל מהחופים, העירייה מקבלת שני קילומטרים והקילומטר הדרומי צריך להיות חוף אקולוגי, חוף שיאפשר לבעלי החיים להמשיך להשתמש בו כבית גידול לצבים, לסרטנים ולמיני חיים נוספים שחיים שם, שיוכלו להמשיך להתרבות ולחיות שם. זה אומר חוף ללא מפגעי רעש ואור בלילה, חוף שינוקה ידנית וללא טרקטורים שהורסים בתי גידול של בעלי חיים.
"דבר נוסף, חשוב שהבנייה המתוכננת תהיה באופן מאוזן, הקפדה על קו 300 מטר מהחוף, כפי שהוועדה לתכנון ביקשה. הצפי הוא 10,000 יחידות דיור, מסחר ותיירות, אסור שזה יעמיס על רחוב רחבעם זאבי מעבר לנדרש. הם רוצים שלושה בתי מלון, זה המון לשטח כזה, גם מלון אחד יכול להשיב את העלויות.
"העניין השלישי הוא למעשה שמורת הטבע עצמה. לאחר הבנייה בחולות זו תהיה הדיונה הצפונית ביותר בארץ, כל שמורות הטבע משתמרות בעיקר הודות לבסיסים צבאיים, כך שכולם אמנם חוגגים את ההסכם הזה, אבל בפועל זה רק יפגע בבעלי החיים. יש שם צבים, מכרסמים, ציפורים ובעלי חיים נוספים שלא יישארו כאן ללא שימור מתאים. זו פגיעה עצומה בטבע, בטח בראשון לציון, עיר כל כך גדולה בה כל הזמן בונים. אנחנו חייבים לשמר את אוצרות הטבע, רוצים יותר תיירות? עוד שטח חוף? עוד מלון? יש לזה מחיר וצריך לחשוב מי משלם אותו".
סיור בשטח
את קבוצת "שומרי חולות ראשון" מובילה תושבת העיר, יעל כהן יחד עם עידית רון, קסניה גלונטי, סוזי כהן ומקדשי ניאזוב ובשיתוף אופיר דקל מהמרכזים לצדק חברתי. "בתור תושבת מערב העיר בעבר, הרגשתי בת מזל לצאת מהבית ולפגוש בטבע", סיפרה כהן, "היום אני גרה במרכז העיר וזה חסר לי מאוד. נגישות לטבע זה לא רק עניין נישתי של חובבי טבע, יש מחקרים רבים שמראים השפעה חיובית של שהות בטבע על מערכת החיסון והבריאות הנפשית. כשנכנסתי לנושא הופתעתי מעושר אתרי הטבע שלא ידעתי על קיומם כאן בראשון לציון. יש לנו כאן את מטווח 24, השטח ממזרח לשפד"ן, גבעת 'התל האשורי' שמחוץ לשכונת נווה דקלים וכמובן שטח החולות הנודדים שהיה קיים עד לאחרונה".
בחודש שעבר קיימו חברי הקבוצה בשיתוף החברה להגנת הטבע סיור בשטח, שכלל שמונה תחנות שונות בהן המשתתפים קיבלו מידע על חשיבות המקום וכיצד אפשר לשמר אותו. הפעילה הסביבתית והצלמת תושבת ראשון לציון, יפה כדר־לוי, השתתפה בפעילות וסיפרה על התחושות: "זה מקום מדהים, רצועה צרה. לצערי כבר רואים שהשטח משנה את פניו, באביב שעבר ביקרתי שם ולא היה כלום בשטח העליון, עכשיו כבר יש מדרום לבית ספר לכבאות מתקנים של המטרו, דחפורים, כלי איסוף אשפה, ערימות של דברים, ממש חורבן של השטח. אלו מתקני תעשייה שנוגסים במקום עוד לפני שהוא עבר לידי העירייה באופן רשמי.
"האירוע הזה נועד בעיקר להעלות את המודעות כי עכשיו זה זמן האמת. יש שם ציפורים, שרקרקים שבאים באביב ואין לי ספק שבאביב הבא הם כבר לא יגיעו. בסופו של דבר זו שמורה מוצעת, שום דבר לא סופי, והתפקיד שלנו הוא לשמר את הנושא במודעות. בראשון לציון יש כל כך הרבה טבע לשמר ואסור לשכוח אותו".
לחברי הקבוצה חשוב להוביל הידברות מול העירייה, הם משתפים פעולה מול גופים כמו החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים, אך מבינים כי הכוונה העיקרית צריכה להגיע מהעירייה.
"האירוע הזה היה בעיקר כדי להעלות את המודעות", אומרת מקדשי־ניאזוב, "הגיעו למעלה מ־800 איש שאכפת להם ממה שקורה כאן, הזמנו גם את העירייה להשתתף באירוע ואכן נשלחה נציגה. כולם מדברים על שחרור השטח כדבר חיובי, אבל בפועל זה לא טוב עבור הטבע. חשוב שיבינו שאם כל פעם שנשחרר עוד חתיכת טבע, היא תיעלם, נמצא את עצמנו בלי טבע".
דרישות הפעילים:
>> קילומטר של חוף אקולוגי שיהווה בית גידול לחיות
>> בנייה מאוזנת, בקו 300 מטר מהחוף
>> שימור הדיונה הצפונית (שמורת הטבע)
קראו גם:
העירייה: "מרבית השטח מיועד לשמורת טבע"
מעיריית ראשון לציון נמסר: "העירייה והעומד בראשה, הגיעו להסכם היסטורי לפינוי המטווח, מה ששנים ניסו לעשות ולא צלח. המטרה של הפינוי הייתה בראש ובראשונה - החזרת רצועת חוף הים ושטחי הטבע לציבור. (כפי שהעירייה פועלת גם באזורים אחרים, כגון רכישת גבעת האירוסים מידיים פרטיות כדי לשמר ערכי טבע בתוך אזור הנופש המטרופוליני).
מרבית מהשטח שיפונה במטווח 24 - מיועד לשמורת טבע. בהתאם להגדרות תכניות המתאר הארציות ובראשן תמא 1. עם התקדמות התכנון, תגובש תכנית אשר תקבע את מאפייני החופים והמפגש בין אזורי הבינוי צמודי הדופן והשטחים הפתוחים, מתוך מגמה לשימור מירבי של שטחים פתוחים בהתאם לערכיות השטחים השונים ובתיאום עם גורמי התכנון השונים, ביניהם הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, הולחו"ף, רט"ג ועוד".
