למרות שהיא ילדה ישראלית רגילה, בעלת אזרחות מלאה, גפן הקטנה מראשון לציון ואמה מועמדות לגירוש ועלולות לשוב לאתיופיה ולאבד את כל משפחתן. כל זאת משום שאיבדו את אב המשפחה, אביה של גפן, נתן גטהון ז"ל, ומשום שהאם בעלת מעמד ארעי. "בכל יום שישי אנחנו עושות קידוש עם הדודים, סבא שלה לא ישן מרוב דאגה, דודה שלה שומרת עליה כל הזמן ויש לה המון חברים בבית הספר, איך השופט אומר לי 'אין לכן כאן משפחה'? כל החיים שלנו כאן. אין לנו מה לחפש באתיופיה".
4 צפייה בגלריה
מאזה וגפן דוקמו. "איבדנו את נתן, אנחנו לא רוצות לאבד גם את הבית והמשפחה"
(קובי קואנקס)
אהבה ומשפחה
לפני כעשור הכירה אזרחית אתיופיה, מאזה דוקמו (38) את נתן גטהון, ישראלי שעסק בסיוע להעלאת יהודי אתיופיה, בזמן ששהה באתיופיה במסגרת עיסוקו. חבר משותף הכיר בין השניים, הם התאהבו ובשנת 2016 הם נישאו והביאו לעולם את גפן, היום בת שמונה. כיוון שדוקמו היא אזרחית אתיופיה ולא יהודייה, נדרשה בירוקרטיה רבה כדי להעלות את השתיים לישראל, אך גטהון שהכיר את הנושא הקפיד לעבור את כל ההליך באופן מסודר, עד כדי כך שבשלב מסוים דוקמו נאלצה להגיע לישראל לבדה למספר חודשים כדי לעבור בירורים והליך של קבלת אשרה בהדרגה. כשדוקמו קיבלה רישיון לישיבת ארעי התאחדה המשפחה הקטנה והקימה את ביתה בראשון לציון, בסמוך למשפחתו של נתן שאימצה לחיקה את מאזה ואת גפן הקטנה.
כשנה בלבד לאחר שהחלו את חייהם החדשים בישראל נתן נפטר ממחלת הסרטן ומאז נאבקת דוקמו לקבל אישור להישאר בישראל, זאת לאחר שרשות האוכלוסין הורתה לה לעזוב את הארץ. "לא הבנתי איך הם טוענים שאין לנו כאן משפחה. זה הבית שלנו, גפן לא מכירה שום דבר אחר, זה נשמע לא הגיוני", אומרת מאזה. המשפחה עתרה לבית המשפט המחוזי, אך שם סירבו לבטל את החלטת הרשות.
לפני שבוע וחצי, במאמץ אחרון המשפחה העבירה את הייצוג המשפטי לעו"ד תומר ורשה. כיוון שגפן קטינה, אם אמה תגורש היא תצטרף אליה כיוון שהיא האפוטרופוס שלה וכך למעשה תיאלץ לוותר על האזרחות הישראלית שלה כיוון שבאתיופיה אי־אפשר להחזיק שתי אזרחויות, וכדי לקבל זכויות באתיופיה, גפן חייבת להחזיק באזרחות מקומית.
"אין לנו בית אחר"
"אני ונתן תכננו לחיות כאן יחד כל חיינו", מספרת דוקמו בכאב, "הוא טיפל בכל הניירת, דאג להכל, לא היה לו חשש בכלל והוא לרגע לא חשב שאנחנו עלולות להיות מגורשות. כשהוא חלה טיפלתי בו, הייתי איתו כל הזמן ובשום שלב לא שוחחנו על האפשרות שאני וגפן נעזוב את ישראל כי היה ברור לנו שזה הבית שלנו. יש לנו כאן דירה, אני עובדת כמנהלת במפעל קייטרינג ומפרנסת אותנו. המשפחה של נתן היא המשפחה שלי, הם גרים 50 מטר ממני, אנחנו עושים יחד קידוש וחגים, כל אירוע הם מפנקים אותנו במתנות, משחקים או בושם, תמיד משמחים אותנו. יש לנתן אבא בן 94 שמאוד דואג, לא מספיק שהיא איבדה את אביה, עכשיו היא צריכה לאבד גם את סבא ואת הדודים שהיא כל כך מחוברת אליהם? לנתן יש אחות שמתגוררת בראש העין, כל חופשה גפן הולכת אליה, ישנה אצלה חמישה ימים של כיף, זו משפחה אמיתית, זו המהות של משפחה, אין יותר חזק מזה ואין לנו משפחה אחרת".
גפן מבינה את המצב?
"כן אבל זה מכעיס אותה. כבר שנה שאין לנו ביטוח בריאות ציבורי אז עשינו ביטוח פרטי והיא אומרת 'למה אמא? אני שייכת למדינת ישראל'. היא דוברת עברית שוטפת, תלמידה מצטיינת עם המון חברים ומאוד אהובה, בכל מקום שהיא הולכת אוהבים אותה. מה היא תעשה באתיופיה? היא בכלל לא יודעת אמהרית, במקום לאפשר לילדה שלי להתקדם בחיים מנסים להחזיר אותה אחורה. אני מרגישה נורא, זה מספיק עצוב לי שאני נאלצת לגדל אותה בלי אבא שלה, אבל אני לא מסוגלת לחשוב שהיא תאבד גם את המשפחה, החברים, בית הספר והתרבות שלה, היא ילדה כל כך חכמה, מגיע לה יותר".
המאבק הציבורי
30 אלף אזרחים כבר חתמו על עצומה להשאיר את מאזה וגפן בארץ ולמאבק הצטרף גם ראש עיריית ראשון לציון, רז קינסטליך, שפנה לשר הפנים משה ארבל בבקשה לבטל את ההחלטה של רשות האוכלוסין.
"מדיווחים שקיבלתי מגורמים מקצועיים בעירייה המכירים את המשפחה, עולה כי גפן הינה תלמידה מחוננת אשר התקבלה לתוכנית מחוננים במרכז 'רון ורדי'. כמו כן מדובר בילדה ישראלית לכל דבר. היא דוברת עברית וזו התרבות היחידה שהיא מכירה. לגפן יש משפחה מורחבת מצד אביה בשכונת רמת אליהו, הכוללת אחים ביולוגיים מנישואיו הראשונים של האב, המהווה את משפחתה היחידה.
"מאז שנודע לגפן על הכוונה לגרש אותה ואת אמה היא שרויה במצוקה רגשית קשה ביותר. אמה של גפן, מאזה, היא אישה חיובית, חרוצה מאוד, המהווה את כל עולמה של הילדה. האם מתוארת על ידי גורמי החינוך כאם מסורה, משקיענית וחמה. גם עבורה משפחתו של נתן ז"ל מהווה את משפחתה היחידה וגורם התמך היחיד", כתב קינסטליך.
קראו גם:
בזמן שהמאבק המשפטי נמשך, מאזה בעיקר מנסה למצוא קצת שקט לה ולבתה. "היום הוצאתי אותה מוקדם מבית הספר, יש לחברה שלה יום הולדת. מבחינתה החיים ממשיכים כרגיל, היא לא מכירה משהו אחר, רק את ארץ ישראל, כל מקום אחר הוא זר עבורה. אסור להכניס ילדה קטנה לחרדה כזאת, בנינו כאן בית ואחרי שאיבדנו את נתן אנחנו לא רוצות לאבד גם את שאר המשפחה שלנו".
תגובות
מרשות ההגירה נמסר בתגובה: "מבדיקת המקרה עולה כי גפן נולדה באתיופיה ב-2014 לאם אזרחית אתיופיה, אשר משפחתה שוהה באתיופיה ולאב ישראלי, אשר נישא לה. בשנת 2017 האם נכנסה לראשונה לישראל בגפה, עם אשרת תייר, והחלה בהליך מדורג לקבלת מעמד בישראל. בתה הגיעה לישראל רק כשנה לאחר מכן, ב-2018.
"בשנת 2019, נפטר האב הישראלי. בשלב זה האם היתה בתחילתו של ההליך, אשר הופסק עם פטירתו. המצב הותיר את האם ואת בתה בישראל בגפן, כאשר משפחתן המורחבת שוהה באתיופיה.
ערעורים שהגישה האם, הן לבית הדין לעררים והן לבית המשפט המחוזי, נדחו אף הם והערכאות אימצו את עמדת של רשות האוכלוסין וההגירה, לפיה האם חיה את מרבית חייה במדינת מוצאה ואביה של הילדה היה נוכח בחייה זמן קצר מאוד בטרם פטירתו.
"יודגש כי גפן הינה אזרחית ישראלית לכל דבר ועם זאת, עליה להתלוות לאמה אשר בקשה היא זו שסורבה. משכך, ותוך הבהרה כי האם תכבד כל החלטה של בית המשפט, ניתן לשתיים זמן התארגנות המאפשר לאם ולבתה מרווח זמן מספיק ליציאה מהארץ באופן מסודר בתום שנת הלימודים הנוכחית".
המאבק המשפטי
משפחתו של נתן שמלווה את האם ובתה פנו לרשות האוכלוסין, משרד הפנים ובית המשפט ואף צפויים להגיש תביעה גם לבית המשפט העליון במידת הצורך. לטענתם, כל ההליך מול דוקמו נעשה מבלי לקחת בחשבון מידע רב כיוון שדוקמו עברה הליך ראיון שטחי בלבד.
"יש לבטל את הגירוש", אומר עו''ד תומר ורשה, בעל משרד העוסק בהגירה ומעמד, שנטל על עצמו לאחרונה את ייצוג המשפחה. "קשה להאמין שמשרד הפנים מבקש לגרש ילדה אזרחית ישראלית, שחוותה אבדן אב יהודי ישראלי, לנתק אותה מכל בני משפחתה שגם הם אזרחים, ולשלוח אותה למדינת עולם שלישי המצויה במשבר, כשתוך כדי כך היא גם תאבד את האזרחות הישראלית. התיק הגיע אלינו לייצוג בימים אלה ואנו מיד מבצעים פנייה חדשה לשר הפנים החדש משה ארבל, כדי שיוכל להטביע את חותמו ולהציג עמדה הומנית וראויה עם כניסתו לתפקיד. אנו מקווים ששר הפנים החדש יראה את טובתה של גפן ויפעל ברוח המסורת היהודית".
