בשנת 1884, זמן קצר אחרי שהתיישבו ראשוני המייסדים של ראשון לציון על הקרקע, הם נאלצו לכרות על גבעה סמוכה קבר עבור פעוטה בת שנתיים, בתם של ד"ר חיים ופאניה חיסין, שהיתה הנפטרת הראשונה במושבה. בהמשך נקבע כי המקום ישמש כבית העלמין של המושבה ובשנת 1909 קיימו התושבים אספה כללית ובחרו ועד שטיפל בבניית גדר סביב בית העלמין, שמומנה מדמי קבורה שנלקחו מנקברים שאינם בני המושבה.
2 צפייה בגלריה
בית עלמין "גני אסתר". מצבות שבורות בחלקה העתיקה
בית עלמין "גני אסתר". מצבות שבורות בחלקה העתיקה
בית עלמין "גני אסתר". מצבות שבורות בחלקה העתיקה
(צילום: אבי מועלם)
קראו גם:
מאז נטמנו במקום, המוכר כיום כבית העלמין הישן גני אסתר, לא מעט מראשי ראשון לציון בעבר ומייסדיה ובהם צבי הכהן לבונטין, שתרם רבות מכספו לרכישת קרקעות ראשון לציון ולהקמת בית הכנסת ביישוב, ושהיה מראשוני הכורמים בארץ; זלמן דוד לבונטין, מ"חובבי ציון" ומקים הבנק הציוני ובנק אנגלו־פלשתינה, שעזר רבות למתיישבים בארץ. עוד טמונים במקום האיכרה, הסופרת והבוררת נחמה פוחצ'בסקי, שפרסמה מכתביה בעיתון "המליץ" ; המורה ישראל בלקינד, ממייסדי ביל"ו; אחיו שמשון ופנינה בלקינד שהיו מחקלאי המושבה ושנאסרו בזמן מלחמת העולם הראשונה עקב פרשת ניל"י. בניהם, נעמן ואיתן, נטמנו בבית העלמין בשנת 1919 אך עצמותיהם הועברו להר הרצל ב־1977, לבקשתו של ראש הממשלה דאז, מנחם בגין.
לאור חשיבותם של הנקברים ושל המקום עצמו, שמספרים את סיפורה של המושבה ראשון לציון, הלב נחמץ למראה המקום כיום.

המצבה נותצה בפטיש

"כואב הלב על איך שהמקום נראה כיום", אומר איציק טופורבסקי (76), נכדו של יצחק לייב טופורבסקי, מראשוני המייסדים שהיה גם הנפח הראשון במושבה. "קבורים פה אנשים כבר למעלה ממאה שנים וכמו כל מקום ישן ברור שהזמן יפגע בו, אבל החוכמה היא לדעת לעשות שיפוץ או שימור כדי שהוא לא ייראה כך".
עבור טופורובסקי הנכד, בית העלמין הוא מעין מוזיאון, "גם הסבא והאבא שלי קבורים באותה גבעה ויש שם המון זכרונות עבורי. קבורים כאן אנשים שאני זוכר מהילדות שלי. לצערי מי שבא ורואה את המקום הזה מקבל הלם. כיום המקום לא מכבד אותם כפי שהוא נראה. צריך לעשות שם שיפוץ רציני, כי היום אפילו אי־אפשר לדלג בין הקברים. כרגע המקום הרוס ולא נראה טוב. הקבר של סבא שלי נהרס על ידי חוליגנים, פשוט שברו עם פטישים ופיזרו את המצבה לכל מיני מקומות. פניתי לחברה קדישא והסברתי להם מה קרה והקבר של סבא שלי שופץ מחדש, אבל באופן כללי יש כאן הזנחה".
רוני בן זאב, שקבורים בגבעה הסבא רבא שלו זאב אברמוביץ שהיה אחד מעשרת המייסדים של ראשון לציון, לצד סבו שמעון אברמוביץ (לימים שינה את השם ל"בן זאב"), מצר גם הוא על האופן שבה נראה המקום, "בעבר היו עורכים פה טקסי זיכרון, אבל כבר כמה שנים לא עושים זאת אז משקיעים פחות. כבר אין כוח לריב עם כולם. אנחנו לפני כמה שנים שיפצנו את הקבר של הסבר רבא שלי וחידשנו מצבה אבל מסביב ראינו דברים קשים כמו נרקומנים שמגיעים ופוגעים במצבות. אלו תחושות לא נעימות כי הגבעה הזו היא הראשונה במעלה בראשון לציון, היא של מייסדי העיר וצריך לשמר אותה.
"כנראה ששכחו את הדור המייסד ומתקדמים קדימה", הוא מוסיף. "לראשי ערים קודמים לא היה אכפת ונראה שגם הנוכחי עסוק בדברים אחרים".
2 צפייה בגלריה
זאב קרינצמן
זאב קרינצמן
זאב קרינצמן
(צילום: אבי מועלם)
שהעירייה תממן?
"אנחנו מקבלים המון אינפורמציה ותלונות על מצב גבעת המייסדים", מספר זאב קרינצמן, מומחה לשימור ראשון לציון ומנהל קבוצת "ראשון לציון ממושבה לעיר", "נכנסתי לעובי הקורה בעניין הזה. פניתי ליו"ר חברה קדישא הקודם, עוד כשדב צור היה ראש העירייה, ובדקתי איתו מה אפשר לעשות. בעקבות הפנייה היו מצבות שטופלו תוך 24 שעות, אבל המצב הרעוע נשאר כמו שהוא. חברה קדישא מוכנה לאפשר לעשות שם שיקום ושימור, אבל הפעם לעשות זאת באופן יסודי ולא בכל פעם לעשות עבודה נקודתית. יש להם תוכנית מפורטת כיצד לחפור מנהרה שתחזק את היסודות ובנוסף להפוך את המנהרה לסוג של מוזיאון או לאפשר שימושים נוספים. את כל זה צריך לבצע בזהירות ובאופן הלכתי ראוי, מה שגם כרוך בעלויות גבוהות שהחברה קדישא לא יכולה לעמוד בה. יש עלויות שצריכות לבוא מהעירייה ומהקופה הציבורית. פניתי לעירייה ושם נאמר לי שסוכם על כך שהעירייה תביא מומחה נוסף שאמור לאשר את התוכנית של חברה קדישא, אבל עד לרגע זה לא קיבלתי תשובה לשאלתי אם המומחה מסר את המסקנות שלו. בחזון שלי המקום יהפוך לאתר מורשת שאליו יגיעו תלמידי בתי ספר בראשון לציון. יש שם המון מה ללמוד ולהעביר לדורות הבאים בעיר וחשוב מאוד לא להזניח את המקום".
מנכ"ל חברה קדישא נסים אלקסלסי: "אנחנו לא מתעלמים מהבעיה ואנחנו מטפלים בה. לצורך כך פנינו גם למוזיאון ראשון לציון וגם לראש העירייה עם תוכנית אדריכלית מדוקדקת, כולל תוכנית להקמה של מעין מוזיאון כי קבורים פה אנשים חשובים"
מי שעוד מותח ביקורת על גרירת הרגליים של העירייה הוא מנכ"ל חברה קדישא בראשון לציון, נסים אלקסלסי: "חברה קדישא מודעת לבעיה במקום וגם חידשנו מצבת ספורות כמו המצבה של משפחת טופורובסקי שהיה אחד ממייסד העיר. מבחינה חוקית החברה קדישא אמורה לתחזק 25 שנים קבר ומעבר לכך אין לנו אחריות חוקית, אבל בפועל, בגבעת המייסדים אנחנו מטפלים במצבות תקופה רבה וממושכת הרבה יותר.
"אנחנו לא מתעלמים מהבעיה ואנחנו מטפלים בה", מדגיש אלקסלסי, "לצורך כך פנינו גם למוזיאון ראשון לציון וגם לראש העירייה עם תוכנית אדריכלית מדוקדקת, כולל תוכנית להקמה של מעין מוזיאון שיציג את המורשת של העיר כי קבורים פה אנשים חשובים. עם זאת, העירייה צריכה ללכת איתנו לאורך כל התהליך והאישורים האלו אמורים לבוא מצידה. לפני כחודש נערך סיור של האנשים שלנו עם העירייה, אבל בינתיים טרם קידמו את הנושא וזה תקוע בוועדות של העירייה. ברגע שהיא תקדם את התוכניות אחנו נוכל לבדוק כיצד אפשר להתקדם. העירייה אמורה גם היא לקחת על זה אחריות ולעבוד איתנו בשיתוף פעולה, ולצערי זה לא קורה כרגע".
מעיריית ראשון לציון נמסר בתגובה: "מדובר בגבעה שבה קיימת גלישת קרקע הגורמת לתזוזת קברים. לפני כל פעולת שיקום, נדרש ייצוב קרקע. לאור הסביבה המורכבת והרגישה, יצאה העירייה בהליך התקשרות מול יועץ קרקע לצורך קבלת חוות דעת".