אני מרגישה שאני עם חבל תלייה על הצוואר. איך יכול להיות שאישה בת 43 תגיע למצב כזה?
איך לא ראיתי סימנים בדרך?
יש לי 100% נכות, עברתי 2 תאונות קשות - וכל זה בגלל גבר שהכרתי במקום הלא נכון בזמן הלא נכון.
בהתחלה הכל היה מתוק, הייתי בשבילו כל העולם. נתן לי להרגיש מיוחדת במינה, ושאני אחת ויחידה בשבילו.
בחור שקט שכולם אוהבים, תמיד בחוץ היה נראה שהוא הגבר המושלם לכל אישה.
שנה אחרי שהכרנו, לא היה סימנים ואזהרות לפני שעולמי עמד להתהפך עלי. כל מילה שאמרתי, כל דבר שקניתי היה אסון בשבילו. לפעמים היה הולך עם חברים, וחשבתי לעצמי איזה כיף בבית כשהוא לא נמצא.
אבל מהר מאוד התברר לי שכל הכסף שנכנס הביתה - הולך לסמים והימורים. נכנסתי לחובות גדולים, גם בבנקים וגם אצל אנשים פרטיים (ומפוקפקים).
חשבתי שאולי אם נביא ילד לעולם זה ישנה את המצב. עברתי הפריות עד שנכנסתי להיריון.
בהיריון שלי הבנתי שזו היתה טעות להביא לו ילד, אבל מצד שני זכיתי לילד חכם, מתוק ומקסים, שנתן לי כוח להמשיך בחיים.
בהיריון התחילות הבעיות. אלימות נפשית ופיזית.
הייתי מנקה את הבית, הוא היה אומר לי שהבית מלוכלך ושופך לי את כל הזבל באמצע הסלון. זורק עלי כל מה שהיה לידו ואומר לי "עכשיו תנקי את הבית". אין חפץ בבית שלא זרק עלי או שבר - טלוויזיה, וידיאו, די וי די, שלטים - כל מה שהיה לידו.
כשלא היה מה לזרוק, היה צועק בלי סיבה, תופס לי את השערות, משכיב אותי לרצפה ובועט בי. אחרי כמה דקות שהיה מרביץ לי, היה מתחיל לבכות ושואל "מה עשיתי? מצטער, לא מגיע לך, מה אני עושה, זה לא בסדר, תסלחי לי".
כך עברו עלי 15 שנה קשות ביותר. כשסיפרתי למשפחה מה אני עוברת איתו, אמרו לי שזה לא יכול להיות, שהוא בחור טוב, שהבעיה אצלי כנראה. לא האמינו לי בגלל שכלפי חוץ היה היה נראה הגבר המושלם לכל אישה.
יום אחד, בשעה 5 בבוקר הוא יצא לעבודה. ובשעה 8 בבוקר הגיעו אנשי ההובלה וברחתי משם.
הוא התחנן וביקש שאחזור, אבל אמרתי זהו, זה נגמר, אני לא חוזרת.
אחרי כמה ימים התחלתי לקבל טלפונים מאנשים שהוא חייב להם כסף. הסברתי להם שלא ידעתי מזה כלום ואני כבר לא איתו, אבל הם אמרו שאני משקרת ודרשו ממני את הכסף. ככה התחלתי לשלם להם.
מאוד פחדתי על החיים שלי ושל הילד שלי. מכרתי את הבית כי לא עמדתי בתשלומים, וממעט הכסף שנשאר החזרתי לבנקים. אבל את החובות שלו אני עדיין משלמת.
לא עבר הרבה זמן, התמוטטתי והגעתי למצב נפשי לא טוב. עברתי בשנת 2018 שתי תאונות והרגשתי שחרב עלי עולמי, שהנשמה שלי יצאה מהמקום. המצב שלי הידרדר.
אין יום שאין בי פחד, חרדות, התקפי פאניקה שלא עוזבים אותי. היום אני נמצאת במקלט ציבורי בשכונת עוני. השכנים קצת דואגים לי לכביסה, אוכל וקצת חברה,אבל אני עדיין לא נמצאת במקום הבטוח שלי.
פניתי למשרד השיכון לעזרה בסיוע בשכר דירה או בדירה, אפילו של חדר, אבל עברתי שתי ועדות ונעניתי בשלילה.
יש לי עבר, הווה. עתיד? לא בטוח.
***
"שוברות קירות" היא תנועה אזרחית ופמיניסטית בהנהגת הפעילות החברתיות כרמן אלמקייס עמוס ועו"ד ספיר סלוצקר עמראן, המקדמת קמפיינים ציבוריים ותקשורתיים, בונה קהילות ומסייעת באופן פרטני לכל מי שמתקשה לחיות בכבוד. כבר עשור שאנו נאבקות עם דיירי הדיור הציבורי, עם נשים נפגעות אלימות, עם הקהילה הגאה ועוד. לתמיכה חודשית קבועה שתהפוך אתכם.ן לשותפים ושותפות שלנו היכנסו לכאן.
