זהו סיפור מרגש, הרבה מעבר לכזה שנמדד במונחים של ספורט. סיפור על האנשים שרוח הספורט משמשת אותם כדי להתגבר על הקשיים ולפרוץ את הגבולות. קבוצת קטועי הגפיים מראשון לציון מעוררת הערכה לנוכח רוח הנחישות בקרב חבריה, שהעיסוק בכדורגל לא רק ממלא את חייהם, אלא אף מסייע להם בהתמודדות היום יומית. לאחרונה היא חזרה ממסע משחקים ביוון וכעת מתכננת להרחיב את פעילותה.
הדליקו אותי
הקבוצה המיוחדת הזאת הוקמה אחרי שכמה קטועי גפיים השתתפו בכנס של עמותת 'הצעד הבא' באשדוד שבו נכחו כ-200 קטועים. אחרי שהתברר להם כי הוקמו קבוצות של קטועים בענפים אחרים, הם החליטו להקים קבוצת כדורגל ופנו בעניין זה לאופ"א. אז הבינו דרך ההתאחדות האירופית שמתקיימת אליפות עולם רשמית לקטועים, מה שהוביל ליצירת קשר עם נבחרת יוון.
הקבוצה נפגשה עם נציגי ההתאחדות לכדורגל ובמקביל מונה יהודה פילוסוף למאמנה. שוער העבר, שנכלל בין היתר בנבחרת ישראל ובשלהי הקריירה שלו עבר גם בהפועל ראשון לציון, מחזיק בבעלות על חברת י.ד גפים העוסקת באורטופדיה שיקומית והתאמת תותבות. הוא מקדיש כבר יותר מ-50 שנה להכנת פרוטזות לאנשים קטועי איברים ועוזר להם לתפקד. אחד הלקוחות היותר מפורסמים שלו היה שוער העבר האגדי לב יאשין שהגיע לארץ וזכה להתאמת פרוטזה אצל פילוסוף. כמה מלקוחותיו בהווה משחקים בקבוצה והם אלה שפנו אליו אחרי שהבינו שעם הרקע שלו ותעודת האימון שבה הוא מחזיק, קשה למצוא אדם המתאים ממנו למלא את התפקיד המבוצע בהתנדבות.
פילוסוף קיבל את המינוי בשמחה: "הדליקו אותי, זה השלים לי מעגל בחלום החיים. הרי החיידק של הכדורגל עדיין נמצא בתוך הראש". יחד איתו ניגשו נציגי הקבוצה להתאחדות לכדורגל וקיבלו אישור לייצג את המדינה כנבחרת ישראל, תוך שקיבלו תלבושות רשמיות לשם כך.
הקפטן הוא המגן השמאלי אלי אלמוזלינו (42), אב לשניים שנפצע בתאונת דרכים בעת שרכב על אופנוע לפני שש שנים. הוא סובל מ-CPRS (תסמונת כאב כרונית) ורגלו נקטעה מתחת לברך. לפני הפציעה הוא עבד כ'סניטר' בבית חולים, וכיום מתפרנס כמוקדן וממלא מגוון תפקידים. בין השאר הוא משמש מפקד ביחידת הצלה, ביחידת איתור נעדרים, מדריך טיולים לילדים עם מוגבלויות ועוזר בקורס חובשים.
אלמוזלינו, שלפני הפציעה נהג לשחק כדורגל, לשחות ולדוג, לא עסק בפעילות ספורטיבית במשך כמה שנים לאחר הפציעה, עד שרגלו נקטעה לפני שנה. לאחר מכן הוא הצטרף לקבוצה בעקבות מודעה שבה נתקל בפייסבוק, ובמקביל עסק בצלילה ובסנפלינג עם הפרוטזה והחל לשחק כדורסל בכיסאות גלגלים. "החלטתי לנסות ולראות אם אני עדיין יכול לשחק", הוא מספר. "הגעתי לאימון הראשון וראיתי שאני שם. הרבה שחקנים שהגיעו לא שיחקו לפני כן בקבוצות, אלא באופן שכונתי. כשהגענו הבנו שגם אם איבדנו רגל או יד אנחנו לא שונים מאחרים. להפך, לדעתי אנחנו משחקים דווקא ביותר נחישות ואמוק מאשר שחקנים שלא איבדו גפיים".
השחקנים טסו ליוון, הפסידו 5:1 ו-3:0 אבל חזרו בתחושה מצוינת, מאחר שהתוצאה במשחקים האלה פחות חשובה מהמפגש החברתי והעברה הדדית של אינפורמציה. כעת מתנהלות שיחות במטרה לקיים מפגש דומה עם נבחרת גרמניה, וכמו כן ישנה כוונה להקים מיזם בערים נוספות לצורך הקמת ליגה של קטועי גפיים בארץ.
עזרה מפיני ומרז
החוקים במסגרת זאת שונים במקצת מאשר בכדורגל הרגיל. במקום 90 דקות נמשך המשחק 50 דקות (שתי מחציות בנות 25 דקות), המגרש הינו בגודל חצי מגרש חוקי והשערים קטנים יותר, בדומה לכדורגל 7X7 שבו משחקים ילדים, רק שקבוצות הקטועים מורכבות משישה שחקנים כל אחת. על השחקנים נאסר להוביל כדור בעזרת הקביים המשמשים עבורם לצורך הליכה, והשוער חייב להיות קטוע יד. כדורי חוץ מוציאים בעזרת הרגל וחוק הנבדל אינו קיים.
פילוסוף: "עשינו דבר מאוד מרגש. באופן יחסי לזמן הקצר שהיה לנו השגנו תוצאות טובות מאוד, כי היוונים מתפקדים כקבוצה מסודרת כבר כשנתיים. הם לא האמינו שהתאמנו ביחד רק חודש וחצי לפני המשחקים נגדם וסיפרו שבשמונת החודשים הראשונים שלהם הם ספגו תבוסות של 10:0 ו-12:0, וכבשו את השער הראשון רק אחרי קרוב לשנה".
אלמוזלינו מספר כיצד העיסוק בספורט עוזר לו להתגבר: "אני מרגיש שההצטרפות לקבוצה עזרה לי להסתכל על רוב הדברים שאני עושה בצורה קצת אחרת. אני רואה את עצמי על קביים, משחק כדורגל ומצליח לעמוד במגרש 15 או 20 דקות במחצית, ועוזר לקבוצה שלי כדי שלא יכבשו נגדנו. כשאני יוצא משם אני אומר לעצמי שאני יכול לעשות כל דבר. זה עזר לי לשנות השקפה וחיזק אותי באופן משמעותי. גם כשכואב לי מאוד אני נזכר איך אני לא מוותר כשאני משחק. העיסוק בכדורגל עוזר לי לקחת נשימה ולהגיד לעצמי שהכל בסדר. אני לוקח את ההצלחה שלי מתחום הספורט ומחיל אותה על תחומים שנמצאים מחוץ לספורט. ככה אני מחזק את עצמי דרך הפעילות בקבוצה".
הקבוצה נאלצה תחילה לנדוד לרעננה עד שפילוסוף ניצל את קשריו הטובים עם איש ההתאחדות הוותיק פיני קינן, אביו של ראש העירייה רז קינסטליך, שעזר להקצות לטובת השחקנים מגרש בראשון לציון. בתום מפגש עם מנכ"ל החברה העירונית לתרבות ספורט ונופש, אלי פולק, ומנהל חטיבת הספורט וקהילה בחברה העירונית אריק ז'מייטיס, לקחה העירייה את החסות המלאה על הקמת הפרויקט.
הקבוצה קיבלה את מתחם ה'גול כיף', המגרש הסמוך ל'ספורט כיף', שבו היא מקיימת את פעילותה. פילוסוף, ששימש במסע לסלוניקי הן מאמן, הן פסיכולוג, מעסה וטכנאי פרוטזות, סיפר: "לראות את האנשים האלה בפעילות זאת חוויה מרשימה. העירייה גילתה היענות יוצאת מהכלל בעניין הזה. יש מזכר הבנה שלפיו אנחנו אמורים להיות מתוקצבים בצורה מסודרת, ועכשיו המטרה שלי היא להקים את הליגה בשיתוף פעולה עם ההתאחדות לכדורגל. אנחנו רוצים להפוך את זה לפרויקט שידברו עליו בכל הארץ, ואשר ישמש מודל לחיקוי. יש בנמצא לא מעט ילדים קטועים שאנחנו רוצים להביא אותם אלינו כדי לחנך ולהקנות להם את המורשת הזאת. שיפנימו את הרעיון המרכזי שלפיו הכל אפשרי. מעבר לעניין של כדורגל יש פה גם הרבה מאוד אמוציות ונתינת כוח להתמודד עם הקשיים".
גם במסגרת הבינלאומית קיימת כוונה להמשיך את הפעילות, ולבד מהמפגש המיועד עם גרמניה מקווים בקבוצה להשתתף במוקדמות אליפות העולם בעתיד, בתקווה להשמיע את 'התקווה' במונדיאל הקטועים, דבר שנבחרת ישראל הרגילה לא עשתה כבר 50 שנה.
