דמאיו, השבוע ב'הברפלד'. לא תהיה לנו בעיה של תקציב | צילום: אבי מועלםדמאיו, השבוע ב'הברפלד'. לא תהיה לנו בעיה של תקציב | צילום: אבי מועלם
דמאיו, השבוע ב'הברפלד'. לא תהיה לנו בעיה של תקציב | צילום: אבי מועלם
(דמאיו, השבוע ב'הברפלד'. לא תהיה לנו בעיה של תקציב | צילום: אבי מועלם)
מאז המהפכה הניהולית שעברה בקיץ האחרון עושה הפועל ראשון לציון חיל ונאבקת בצמרת הליגה הלאומית על עלייה לליגת העל. ביולי האחרון עבר המועדון מידיו של איל ברקוביץ' לבעלות של עמוס לוזון, שלא מסתיר את שאיפתו הגדולה - להצעיד את המועדון לזירה הבכירה של הכדורגל הישראלי. לוזון, שנמנע מלהתראיין, הפקיד את הקבוצה בידיו של משה דמאיו, איש כדורגל ותיק שהיה שותף לניהול בבני יהודה במשך עשרות שנים.
יש למה לשאוף
לשכונת התקוה הגיע דמאיו בצעירותו, בתחילה כאוהד ובהמשך הצטרף לצוות הניהולי של המועדון. הוא עבד בשכונה במשך 49 שנים ונהפך לאחד האנשים המזוהים ביותר איתה בשני העשורים האחרונים. ואז הגיעה הפרידה. דמאיו עבד תקופה קצרה בבית"ר ירושלים תחת אלי טביב וכיום, בראשון לציון, הוא משמש נציג הבעלים.
"זה לא סוד שהמטרה שלנו היא לעלות ליגה, ולמעשה גם בנינו קבוצה שתתמודד על כך. ראינו שאנחנו מצליחים להחתים שחקנים שרצינו בהם, שחקנים בעלי איכויות גבוהות לליגה הזאת, וברגע שהשלמנו את מלאכת הרכבת הסגל כרצוננו - כבר לא התביישנו להגיד שהמטרה היא לעלות לליגת העל. השחקנים שהחתמנו נחשבים לשוברי שוויון בלאומית, כך שאתה מבין שיש למה לשאוף. וובה בראון, גיל יצחק, קלאודמיר פריירה, אנס דאבור, עדן דהן ומוחמד כליבאת הם כולם שחקנים של ליגת העל".
דמאיו, הנוהג להגיע לכל האימונים והמשחקים של המועדון, כולל משחקי קבוצות מחלקת הנוער בשבתות, נחשב באופן רשמי לנציג הבעלים. "יש אצלנו הגדרות תפקיד מדויקות מאוד", הוא מבהיר. "המנכ"ל הוא רועי אנקווה, ובכל עמדה ועמדה יש לנו אחראי אחר. איישנו את כל התפקידים שקיימים במערכת ונחוצים לה. אני נציג הבעלים שמפקח מלמעלה, ומביא מהניסיון ומהידע הניהולי שלו כדי שהמועדון ילך בדרך הנכונה. את כל ההחלטות הניהוליות אני מקבל. כולן החלטות שלי, לטוב ולמוטב".
כולן? לעמוס לוזון אין מילה?
"עמוס ואני נמצאים בקשר רציף, ומעבר לכך שאנחנו עובדים ביחד, אנחנו גם מכירים המון שנים. בכל יום אני מדבר איתו עשר פעמים ומעדכן אותו בכל מה שצריך, אבל קבלת ההחלטות בשטח היא שלי. על פי ראות עיניי ועל פי צורכי המועדון. אם עמוס היה צריך להיות מעורב בניהול היומיומי לצד כל העסקים שיש לו - הוא לא היה יכול לשרוד. אז אני כמו עוד מנהל בעסק אחד מתוך כלל העסקים שלו".
לוזון. קשר רציף | צילום: אבי מועלםלוזון. קשר רציף | צילום: אבי מועלם
לוזון. קשר רציף | צילום: אבי מועלם
(לוזון. קשר רציף | צילום: אבי מועלם)
אחרי כל כך הרבה שנים בכדורגל, בשביל מה אתה צריך את התפקיד הזה?
"זאת שאלה טובה שאין לי עליה תשובה".
אבל בכדורגל יש מעורבות רגשית, ואי־אפשר להחליף קבוצה סתם כך. איך בכל זאת התחברת, ומה זה בשבילך לנהל מועדון שהוא לא בני יהודה?
"גם עכשיו אף אחד לא יכול לקחת ממני את האהבה הגדולה שלי לבני יהודה. ואי־אפשר להסביר את ההרגשה הזאת, כי כל מה שאגיד יהיה טוב בשביל לכתוב שורה כזאת או אחרת בעיתון, אבל בפועל צריך לחיות את זה ביום־יום. להיות בתוך הגוף שלי כדי לקלוט את הרגשות שלי כלפי בני יהודה. עזוב, אי־אפשר להעביר את זה במילים".
ובראשון יש לך מעורבות רגשית בכלל? או שאתה מתייחס לתפקיד שלך כאן כאל עניין עסקי נטו?
"ממש לא רק כאל ביזנס. אתה אמרת שאי־אפשר להיות בכדורגל בלי רגש כלפי מה שאתה עושה. וכשאתה משקיע סביב השעון ועובד יום־יום במקום מסוים - אתה נקשר למערכת, לשחקנים, לצוות המקצועי ולעובדים. אבל עזוב, האהבה לבני יהודה היא משהו אחד אצלי והאהבה להפועל ראשון היא משהו אחר. הנחמה היחידה היא שהתלבושות של שתיהן הן בצבע כתום".
יכול בכלל להיות חיבור רגשי אם לא אהדת את הקבוצה מילדות?
"אין כזה דבר להגיע למועדון כדי לנהל אותו, להשאיר את הרגשות בחוץ ולא להתחבר אליו. זה ספורט. תחרות עם ניצחונות והפסדים. אלה דברים שמוציאים ממך רגשות של שמחה ועצב, ובסופו של דבר אנחנו בני אדם. לא מכונות ולא רובוטים".
ללא אח ורע
כשניהל את בני יהודה בזמנו, סחף דמאיו אחריו באהדה גם את משפחתו. הדבר ניכר היטב במעורבות של בתו מאיה בניהול השוטף בבני יהודה. כיום המצב שונה ומאיה לא מעורבת בניהול של הפועל ראשל"צ. "זה לא קשור", הוא טוען. "אחרי שעזבתי את בני יהודה מאיה עברה לעבוד במקום אחר. היא עושה כיום דברים אחרים בחיים שלה. המשפחה תמיד הולכת עם כל מי שמתעסק בכדורגל, זורמת איתו ומרגישה את הכאבים ואת השמחות שלו. ברור שכשאתה מאוכזב או כשיש תוצאות טובות את לוקח הביתה את המשקעים. זה חלק מהעניין".
עדיין כיף לך בכדורגל כמו פעם? ניצחונות והפסדים משפיעים עליך כמו בעבר?
"אף פעם לא הסתכלתי על זה ככיף או לא כיף, אלא כעל משהו שאני יודע ואוהב לעשות".
לדעת דמאיו, הפוטנציאל של הכדורגל בראשל"צ הוא עצום והעיר ראויה לייצוג מכובד הרבה יותר מכפי שיש לה כיום: "מבחינת אוכלוסייה זאת העיר הרביעית בגודלה בארץ, ובעתיד תהיה השלישית. כך שהפוטנציאל הוא אדיר. לראיה, אנחנו מחזיקים במחלקת הנוער 17 קבוצות ייצוגיות, ואני מדבר על אלו שמשחקות בליגות המקצועיות של ההתאחדות, לא כולל בית הספר לכדורגל והמתנ"סים. אין לזה אח ורע. זה אומר שצריך לדעת לעשות את העבודה נכון, כדי למצות את הפוטנציאל הגדול הזה. לפני כמה שנים היתה למועדון אחת ממחלקות הנוער הטובות בארץ, וזאת חובתנו להחזיר אותה לאותו מעמד".
מה זה אומר בפועל?
"לגדל שחקנים, ליצור אצלם זהות עם המועדון ולקרב את האוהדים. עם הצלחות ועם הרבה שחקני בית שישתלבו בקבוצה הבוגרת, לאט־לאט גם ההזדהות של התושבים תגדל, ויגיעו יותר צופים למשחקים שלנו".
משה דמאיו. הפוטנציאל עצום | צילום: אבי מועלםמשה דמאיו. הפוטנציאל עצום | צילום: אבי מועלם
משה דמאיו. הפוטנציאל עצום | צילום: אבי מועלם
(משה דמאיו. הפוטנציאל עצום | צילום: אבי מועלם)
לאן אפשר לכוון בכל מה שקשור למספר הצופים?
"לא נהיה מכבי ת"א ולא מכבי חיפה או בית"ר ירושלים, אבל אין לי ספק שאת מה שיש כאן כרגע אפשר יהיה להגדיל. גם ראש העירייה רז קינסטליך, מחזיק תיק הספורט איתן שלום, חבר המועצה אסף דעבול ואחרים עוזרים. הם אנשי כדורגל שאוהבים ספורט. ראשון היא אחת העיריות שמשקיעות הכי הרבה משאבים בספורט בארץ, ורואים את הפירות בכדורסל ובכדוריד. עכשיו אנחנו רוצים לשים גם את קבוצת הכדורגל על הבמה המרכזית בעיר, כי זה מגיע לתושבים".
דמאיו פירט את הצעדים שנעשים במועדון במטרה לקרב את האוהדים: "אנחנו עובדים קשה כל יום, משקיעים במחלקת הנוער ובקבוצה הבוגרת, ואת זה כולם רואים. מנסים ליצור הצלחות ולהכניס משהו טוב, חזק ויציב שילך לאורך הרבה שנים - ואני בטוח שבדרך הזאת הקהל יבוא. מעבר לכך, אנחנו מעסיקים דובר (חן קלדרון, ת.ג) שמתעסק בכל מה שצריך בפייסבוק ובאינסטגרם, ואין ספק שבסופו של דבר זה ייתן את התוצאות"
חלק גדול מתושבי העיר אוהדים בכלל קבוצות אחרות.
"אני מודע לכך, אבל בסופו של דבר מדובר בעיר שלהם. פה הם גרים ופה הילדים שלהם לומדים ומשחקים. אנחנו מציעים למכירה כרטיס מנוי משולב של אב ובן במאה שקל, כך שאנחנו באמת מצפים שיגיעו קצת יותר אוהדים. אמנם אי־אפשר להגדיל מספרי צופים באופן משמעותי ביום אחד, אבל אני מקווה שזה יקרה בהדרגה ותהיה יותר הזדהות עם המועדון מצד התושבים בעיר".
הזכרת את מחלקת הנוער. למה חלה שם נסיגה בשנים האחרונות?
"לזכותו של איל ברקוביץ' ייאמר שהוא לא הסתיר את העובדה הזאת. הוא אמר במפורש שלא הסתדר עם פרנסי העיר ושהוא לא מתכוון להשקיע. הבאנו אנשי מקצוע מהטובים בארץ, כולל יו"ר מחלקת נוער ומנהל מקצועי כדי שינהלו את מחלקת הנוער בתוספת לתמיכה היומיומית שלי. אני נמצא איתם ומעורב בפעילות שלהם לא פחות מאשר בקבוצה הבוגרת. ההורים והילדים רואים שמתחילים לעשות כאן עבודה נכונה. בין היתר בעזרת העירייה שמשפצת את מתקן האימונים, שקצת הלך אחורה בשנים האחרונות. בשבוע האחרון חנכנו את מגרש האימונים החדש, ואין לי ספק שבסופו של דבר, כאשר הניהול והמתקנים יהיו טובים, ההורים ישאפו להביא את הילדים שלהם למועדון הזה".
דמאיו דיבר על הסיכויים של הפועל ראשל"צ לשרוד בליגת העל באמצעים הכספיים העומדים לרשותה כיום: "אין לנו ספק שזה אפשרי. אם היה לנו ספק, לא היינו באים לכאן. הרי לא באנו כדי לעשות טיול של שנה אחת בליגת העל. תקציב לא יהיה הבעיה, כי יש לנו גם את ההקצבות העירוניות".
תהיו מוכנים לפתוח את הכיס לטובת החיזוק הדרוש בליגת העל?
"כשנגיע לשם נעשה את החיזוקים במקומות הנכונים. אל תשכח גם שרמת ההקצבות עולה באופן משמעותי בליגת העל מזכויות שידור, מהטוטו ומגורמים נוספים".
ובינואר הקרוב?
"בוודאי. אם הצוות המקצועי ירצה, ויחליט בעצה אחת עם הבעלים שאנחנו צריכים לחזק את הקבוצה על מנת שתמשיך להיאבק על העלייה - נעשה את המהלך".
אנשים מרוצים
לא יכול להיות שיימאס ללוזון יום אחד ותעזבו? זה קורה מדי פעם במועדונים שונים. יום אחד הבעלים קמים והולכים.
"באנו לכאן כדי לעשות עבודה ולבנות משהו לטווח הארוך. לא למהלך קצר. ואם אגיד שבאנו להרבה שנים או שרק לשנה או שנתיים אז מה? ניתן לאמת או לבטח את זה? שישפטו אותנו על פי המעשים ולא על פי הצהרות".
בעבר האוהדים באו בטענות וגרמו לרביב ספיר ללכת, וגם לברקוביץ' אחריו.
"אחרי חמישה חודשים אני לא יכול לומר שאני מרגיש אהדה גדולה מצד הקהל או ההיפך. זה לא יהיה נכון. אנחנו מתנהלים ביומיום ועושים את העבודה שלנו. יש קצת 'באזז' בעיר בקשר לקבוצה, ואנשים מאוד מרוצים ממה שקורה כרגע, אבל כדורגל זה דבר נזיל ואנשים מתהפכים בשנייה. זה יכול לקרות, ואם נגיע חס וחלילה לדברים האלה - נדע להתמודד איתם".
לפני סיום הראיון, לדמאיו חשוב לציין את העבודה של המאמן, עופר טסלפפה: "עופר מאמן מוכשר וראוי, ואין ספק שהוא יכול לעשות אצלנו את מה שהוא עשה בנס ציונה. הוא מאמן בלי אגו, מחובר מאוד לשחקנים והשחקנים אליו. הוא לא מהמאמנים שמערבבים את השחקנים, אלא אומר להם את כל האמת בפנים, בין אם היא טובה או קצת כואבת".
הוא ימשיך אם יעלה את הקבוצה ליגה?
"אי־אפשר לבקש ממני להגיד דברים כאלה כעת, כי אני לא עוסק בניבוי. נגיע לגשר ונדבר. בנוגע לתעודת המאמן שלו, לא נראה לי שתהיה לו בעיה בסיום העונה, כי הוא כבר לומד בקורס פרו ויוכל להשלים את התהליך. לא זה יהיה המכשול".