אחרי פגרת קיץ מיוזעת ומטלטלת (לא רק במגרש הביתי, ולא רק במגרשי הספורט), יצאה השבוע לדרך עונת הכדורגל של איזור השפלה.
במסגרת המחזור הראשון של הליגה הלאומית אירחה כבר אתמול (חמישי) הפועל ראשון לציון את הפועל כפר סבא - שתי קבוצות בלי יותר מדי יומרות, שככל הנראה יאבקו עד הרגע האחרון (המחזור ה־30) על כרטיס כניסה לפלייאוף העליון (כלומר: הבטחת עונה נוספת בליגה, ללא קרבות תחתית מורטי עצבים בפלייאוף התחתון); וביום שני הקרוב, ההצגה המרכזית - העולה החוזרת לליגת העל, סקציה נס ציונה, תתארח אצל הפועל קריית שמונה, יש שיאמרו במה שעתיד להיות בשלהי העונה העונה קרב 6 נקודות על החיים בליגת העל.
בכל מקרה, אף אחת מהכתומות על דרך הרחובות הרצל-ויצמן לא הולכת ללקק דבש בחודשים הקרובים, קל וחומר הפועל ראשון שחוותה השבוע עוד טלטלה ניהולית. אז רגע לפני שניסחף לעומקה של עונה, נסכם את האירועים והאנשים שעשו את הפגרה, והולכים לעצב את העונה הבאה עלינו.
הרשות לבקרת תקציבים -
לא רק בית"ר: את הפגרה שחלפה יזכרו קודם כל בזכות "פסטיבל ההישרדות של בית"ר ירושלים". בעקבות ההתעקשות של הרגולטורים להעניק לקבוצה מהבירה כל הנחה אפשרית, העברת זכויות הבעלות ממשה חוגג לברק אברמוב קיבלה אור ירוק, והבית"רים חגגו עונה נוספת בליגת העל. כל זאת, אחרי מה שהיה נראה כמו הרמת ידיים של אברמוב ותחושה שלא נולד המטאטא שינקה את הבלגן שנוצר מאחורי הקלעים של הסיפור. ואיך כל זה קשור לנציגות האיזור שלנו בליגות המקצועניות?
הפועל ראשון לציון הייתה אחת מהקבוצות שקיבלו את החותמת התקציבית רק ביום ראשון האחרון, שלושה ימים אחרי הדד־ליין שנקבע. אי־הבהירות סביב עתידו של עמוס לוזון במועדון, הייתה חלק בלתי נפרד מהעלילה, שבסופה הודיע השבוע הפטרון, ולא בפעם הראשונה - אני עוזב. אמנם אחיינו של עמוס, אורי לוזון, היה ונותר בעל חתימה מטעם הקבוצה בהתאחדות לכדורגל, אבל נכון לאמצע השבוע אף גורם במועדון לא ניסה אפילו לעשות סדר במצב הניהולי, כמו גם בהשלכות המקצועיות של הצעד המדובר. למרות הודעות אנונימיות חד־משמעיות, מצב היחסים בין איש העסקים המלאבסי והפועל ראשון לציון נותרו נכון לשבוע הזה בגדר חידה, כולל גודל החובות שנותרו בקופה הקבוצתית. אז יש אמנם להפועל ראשון לציון עונה נוספת בלאומית, אבל עתיד? קשה לראות כזה מבעד לרעש שעלה השבוע ממשרדי הקבוצה הכתומה.
על הקווים -
הקאמבק הביזארי של ניר ברקוביץ': אם נניח קלישאות בצד, לכל אוהד כדורגל ברור שאם המאמן ניר ברקוביץ' היה באמת מאמין בשחקנים שלו, הוא לא היה מסכם את תנאיו בהפועל חדרה (יממה לאחר ההפסד 2:1 לבני ריינה במחזור ה־33), ואחת הסאגות המביכות של הקיץ - פניית הפרסה חזרה לנס ציונה אחרי חודש - לא הייתה באה לעולם כלל.
ואיך אנחנו יודעים את זה? המאמן אמר בעצמו: "מה שהיה עם חדרה עבר, ברגע שעלינו ליגה ידעתי שאני רוצה להישאר". אז לא חייבים להיות יותר צדיקים מהאפיפיור ולהודות שהמאמן דאג לעצמו לכרטיס עלייה במקרה שכרטיס העלייה הקבוצתי לא יגיע, אבל גם לא צריך לזלזל באינטלגנציה של השחקנים והצופים עם לבביות מוגזמת. ממש כמו עם הצהרה נוספת של המאמן: "סקציה נס ציונה תשחק התקפי גם בליגת העל".
שלטון–אצטדיון -
ההתעסקות המיותרת של קינסטליך: בכל מקום שבו מדברים על העתיד של הפועל ראשון, יעלה באופן כמעט מיידי צמד צמד המילים עיריית ראשון. אמנם בלא מעט רשויות בארץ מתקצבים ספורט ביד רחבה, כמו גם בראשון לציון, אולם הציפייה הכמעט נצחית של האוהדים שראש העירייה (במקרה שלנו, רז קינסטליך) יתערב למען הקבוצה ו"יעמיד במקום את הבעלים", או "ימצא בעלים אחרים", נובעת מאי־הבנה מוחלטת של המציאות המשפטית של עמותות הספורט. אבל אי־אפשר להאשים רק את האוהדים. בראש העירייה גם עומד אדם שנותן להם את האשליה שיש לו משהו מעבר לכוח שכנוע סביר, וכך גם קרה בעוד מפגש אוהדים שהתקיים בלשכת ראש העירייה במהלך הקיץ. האמת? למרות לא מעט הבטחות, ואפילו שמדובר בשנת בחירות, הפועל ראשון לציון מגיעה לעוד עונה עם אפס פתרונות, יותר מדי סימני שאלה, ו"בעל בית", שעושה הרבה שרירים אל מול המערכת העירונית.
לא רק מקצועי -
הבוזגלוס מגיעים לסקציה: בין המועמדות לעלייה לליגת העל, סקציה נס ציונה הייתה הפחות אטרקטיבית, לא רק משום כמות האוהדים שאין לה אלא גם בגלל משתנה האטרקטיביות, שעומד על אפס.
עם ההצטרפות של אלמוג בוזגלו, שיביא ליציעים את האבא יעקב, אפשר לחשוד (לטובה) בבעלים רועי אנקווה שמישהו השקיע פה מחשבה מעבר לפן המקצועי. מי יודע, אולי החיבור עם הבוזגלוס יצליח להביא קצת עניין וערך מוסך לסיקור המשחקים של הקבוצה בעונה הקרובה. ומי כמו אנשי נס ציונה יודעים עד כמה מדובר במצרך הכרחי.
על המגרש -
לא "לב המושבה", "המושבה": התקווה של סקציה נס ציונה לארח את משחקיה הביתיים ברדיוס הקרוב נגוזה לפני כשבועיים, ברגע שהאצטדיון העירוני בראשון לציון, "הברפלד", נפסל לשימוש (בעיקר כי נפסל לשידור). המתקן שנבנה ב־1993 הצליח להתיישן בקצב מרשים, כך שתוך פחות משלושה עשורים הוא הצליח להפוך ללא רלוונטי לליגה הבכירה. אז בכל הנוגע להפועל ראשון לציון, לא מדובר בהחלטה מרעישה, כי היא תוכל להמשיך לארח בו משחקים בליגה הלאומית. סקציה, מאידך, הייתה יכולה להפוך את המשטח הנידח בסמוך לסופרלד, ליתרון יחסי מול אורחות מזדמנות. האצטדיון שהפך להיות בעל כורחה מגרשה הביתי - ה"מושבה" בפתח תקוה, עם 12 אלף מקומות, אולי יגדיל לה הכנסות, אבל בנוסף יבטל באופן כמעט מוחלט את הזכות של סקציה לביתיות מינימלית, לפחות כמו זאת לה זוכה קבוצת הכדורסל העירונית ב"לב המושבה".
ובנוסף, גם בהנחה שהברפלד היה מאושר, יש פה עניין נוסף שקצת מקלקל את החגיגה. בעבר, הגאווה שבעליית ליגה גם הייתה מתכתבת עם גאווה עירונית, כשבמסגרת מסע העלייה קבוצות גדולות כמו מכבי חיפה, מכבי תל אביב והפועל באר שבע, היו מגיעות לביקור בעיר. אז נכון, היום כולנו קצת פחות פרובינציאליים, ונסיעה לתל אביב או לחיפה היא עניין של מה בכך עבור האדם הסביר. ועדיין, מה שווה עלייה לליגת העל אם העיר לא ערוכה לארח אותה?
ההתקפה המובטחת -
מי יעזור לקוטליה? את העונה שעברה סיים החלוץ הגיאורגי המצוין לבאן קוטליה עם תשעה שערים. אז אומנם ברקוביץ' מבטיח כדורגל התקפי (וזה נשמע קצת ריאלי עם הצטרפותם של שחקני הגנה בעלי טאץ' התקפי כמו אורי מגבו), אבל הכוח ההתקפי של סקציה יפול ויקום על כמות השערים ששחקני ההתקפה יצליחו להוסיף על קוטליה, קל וחומר לאחר עזיבתו המאכזבת של כוכב העונה שעברה, דודו ביטון.
אגף המסתורין -
נוסבאום מחליף את קופל: הודעת ההתפטרות של המאמן אופיר קופל, שהיה אמור לפתוח את העונה הנוכחית על הקווים של הפועל ראשון, גרמה ללא מעט הרמות גבה. בעיקר מאחר שהסיבה הייתה הקורונה. בשנתיים האחרונות דווח על לא מעט מקרים בהם המאמן או המאמנת נדבקו בנגיף (שנדמה שכבר חלף ועבר) ואף אחד מהם לא קם והחזיר מפתחות, בטח שלא לפני חודשיים - עד שהגיע קופל. אבל אם מישהו חשב שזה הדבר הכי מוזר שיקרה הקיץ בהבפרלד, הגיע המאמן עומר נוסבאום ולקח את כל הקופה, כשתפס את מקומו של המאמן הפתח תקוואי.
אחרי שכבר עשה את קפיצת המדרגה שלו לליגת העל, ולמועדונים שאפשר להגדיר אותם כמתפקדים יותר מהפועל ראשון לציון, קשה להבין מדוע נוסבאום משרה כשיש לו רק מה להפסיד.
והנה התחזית:
מבט מהיר על הסגל של סקציה נס ציונה מגלה שני דברים חיוביים - שמירת מרבית הסגל המצליח מהעונה שעברה, כמו גם חיזוק ברשימת הישראלים המנוסים בתחתית ליגת העל. אולם במבנה הליגה שמאפשר חיזוק בשישה זרים, וכפי שהעבר מוכיח, סקציה תקום ותיפול על ההצלחה עם הזרים שהביאה - הקשר־בלם מחוף השנהב אבובקאר קייטה (24); הקשר האחורי הניגרי, ואקס הפועל חדרה, מוחמד אוסמן (28); הקשר הצרפתי ואקס הפועל תל אביב, פרדי פלומיין (27); שחקן הכנף הברזילאי ארי מורה (25); ובלם נבחרת קנייה, ג'נסטון אמורווה (23).
בהפועל ראשון לציון תמיד יכולים לסמוך על ההפכפכות של הליגה, ובעיקר על הפערים הקטנים בין הקבוצות ה"עשירות" ל"עניות", מה שמייצר בדרך כלל ליגה צפופה שבה כמעט הכל אפשרי. ואם אנחנו בכל זאת רוצים להוסיף ממד של אופטימיות לעונה, אפשר להביט אל עבר דור העתיד - יובל ששון שמגיע אחרי עונה חלומית בליגה לנוער, ואחרי שהבטיח לבוגרת עונה נוספת בליגת המשנה, החלוץ אוהד אלמגו, הבלם דור אוסובסקי, המגן איתי רדה, והקשר משה סמל. כל אלה, דווקא מתוך המשבר התקציבי, יכולים למנף את ההצלחה בליגה לנוער לעונה מרגשת בבוגרים. מצד שני, הטלטלה הניהולית והחובות שנרמז שנותרו בקופת המועדון, עלולים לטרוף את הקלפים בדרך לפירוק.
