אמנם פיני בלילי רשם קריירה עשירה בארץ ובחו"ל, אבל כנראה לנצח הוא יהיה מזוהה עם הצבע האדום ועם הפועל ת"א בכדורגל. לכן גם הוא היה מופתע כשלבש לראשונה בתחילת החודש את המדים של מכבי באר יעקב בליגה ג' - בקאמבק שלו למגרשים אחרי למעלה מ-8 שנים.
"האמת, קיבלתי עשרות הודעות, חלקן טובות, חלקן פחות נעימות", מחייך בלילי. "למדתי להתמודד עם כולן. צבע לא בוחרים, באתי פשוט ליהנות ולעשות את מה שאני אוהב".
היה מוזר?
"אני כל חיי הפועל תל אביב, גם עוד 10-20 שנה אהיה הפועל ואהיה מזוהה עם הצבע האדום. אני לא מחרים צבע או קבוצה. הכל בסדר. מכבי זה צהוב ולכן אולי היו התגובות לחולצה הצהובה של באר יעקב. ועדיין, אני יכול לספר לכם שגם היום כשאני לובש חולצה צהובה ביום-יום כועסים עליי. כותבים דברים לא פשוטים ולא קלים. אבל זה כמו שהתחלתי עם הטרנד של החולצות בטוויטר, אמרו לי: 'תגיד, אתה ליצן?".
ליצן? ממש לא. כוכב רשת? דווקא כן. בלילי המציא את עצמו מחדש בשנתיים האחרונות ככוכב טוויטר. "בתמונה הראשונה ביום הראשון אמרו שריסקתי את הטוויטר וכולם מדברים עליי", הוא סיפר בזמנו.
ומה כבר יכול להיות כל כך מרענן בטוויטר? ובכן, בעוד שכולם מתנצחים אחד עם השני ומתפלשים בפוליטיקה, פיני מפזר לעולם משפטי השראה. "הם אומרים שאני מביא להם משהו חדש - כי כל היום מתעסקים שם בפוליטיקה, שמאל, ימין, לבוא, ללכת, לקחת".
כבש את הטורקים
את המשפטים לפעמים הוא ממציא ולפעמים גם מקבל קצת השראה מעמודים אחרים. "בסוף החוכמה היא לא להעלות את המשפט לבד, אלא להתאים את התמונה למשפט ולסיטואציה. זה יותר קשה, צריך יותר חשיבה, נניח 'אף פעם אל תשתנה כדי להתקבל ע"י החברה, תישאר מוזר', אז שמתי להם את התמונה הצבעונית עם המשפט הזה. אם אני מעלה תמונה צבעונית היא מתפוצצת ברשת".
אתם אולי זוכרים אותו כחלוץ האגדי מהפועל ת"א, השחקן השובב מבין "תינוקות קשטן", מי שתרם לזכייה בגביע המדינה ב-1999 ובדאבל ב-2000 ואולי בכלל כישראלי שכבש בכל מגרש בטורקיה, או זה שגם עבר בבני יהודה ואפילו עירוני בת-ים.
היום הוא הגיע להריח שוב את הדשא דווקא בבאר יעקב. "מ-2015, כשפרשתי בכדורגל, התנתקתי לגמרי מהמשחק", משחזר בלילי. "היו לי הרבה הצעות, אבל שום דבר לא עניין אותי. הדברים היחידים שהסכמתי לשחק בהם היו משחקי הוקרה, ומדי פעם בוותיקים של הפועל ת"א. לא בא לי לחזור לסוג המחויבות הזה".
אז מה קרה?
"ברוך בני גל הוא חבר, וכשפתח את הקבוצה וקרא לה על שם בנו, התקשרתי אליו ואמרתי לו: 'אני בא לשחק ומאוד מתרגש ונרגש. תרים טלפון לניסן יחזקאל (המנהל המקצועי של המועדון, ר.ו) ותגיד לו שאני בא לשחק. אם כבר לשחק אז למען מטרה בעלת משמעות".
הפתיחה הייתה חלומית: שער בכורה במשחק הבכורה, ב-0:2 על עירוני רמלה בגביע המדינה. בשבת הוא פותח את העונה בליגה ג', ועוד בדרבי מול מ.ס באר יעקב. "השער כשער הוא יפה, אבל יהיו עוד ניצחונות, הפסדים, עליות וירידות", אומר בלילי. "מי שיודע ומכיר אותי, מבין שאני לוקח את זה ברצינות. משתדל להגיע לכל אימון, לעשות הכי טוב, ללמד את הצעירים שנמצאים שם. אני בא בשבילי, בשביל ליהנות. מקווה שאהבה תימשך. כי אין לי כוונה להגיד בעוד חודש שפרשתי בשיא".
רק לא להיפצע
מה המטרות?
"מלבד הנאה, מקווה לא להיפצע. לא שיחקתי 9-10 שנים. לפני המשחק הראשון התעוררתי ב-5 לפנות בוקר מההתרגשות והלחץ, כאילו זה היה המשחק הראשון שלי בגיל 18".
מחלק טיפים לצעירים?
"אין לנו הרבה אימונים, פעמיים בשבוע. עד עכשיו היה לנו הרבה משחקים להיכנס לכושר. מתי שאפשר, מנסה ללמד את הצעירים שלנו. חלקם מקשיבים, חלקם חושבים שיודעים הכל".
חברך לחוד ההתקפה הוא עוד שם מוכר, אייל גולן.
"יש לו אירועים, הופעות, אבל כן, יצא לנו להתאמן ולשחק ביחד. המטרה של כולנו היא לבוא, ליהנות, לרוץ ולשחק. הוא אוהב את המשחק יותר ממני, אבל שנינו לא מחפשים יח"צ, הרי הקבוצה לא מוכרת כרטיסים".
תסביר לנו, למה החלטת פתאום, בגיל 44, על קאמבק למגרשים.
"הילדים שלי לא ראו אותי משחק. אומרים לי לא מעט: 'בוא תכבוש בהפועל'. רוצה שיבואו ליהנות, שיקראו שכבשתי גול. זה יהיה נחמד".
ועדיין, בסופו של יום, זו ליגה ג'.
"בסוף זה כדורגל. 11 נגד 11, 90 דקות. שום דבר לא קל, צריך להיות בכושר. לוקח את זה ברצינות כי אני ווינר בנשמה. באימונים מתווכח, כן היה שער, פנדל, פאול. לא יודע אם יבואו 100 או 500 צופים, אני נותן את כל כולי".
שיחקת בסטמפורד ברידג' וסן סירו, עכשיו אתה מגיע למגרשי הבוץ בליגה ג'. שינוי של 180 מעלות.
"זה מבחירה שלי. ידעתי לאן אני נכנס. לא היה קל בהתחלה. לחזור לזה, לאימונים, למגרשים ולשחק ביום שישי ב-11 בבוקר בחום שגם לים אני לא הולך בשעות כאלו - זה לא פשוט. בכל מקרה, לקחתי החלטה שאני שלם איתה ב-100 אחוז. אף אחד לא הכריח אותי. זה תחביב. חזרתי לרוץ ולהשתגע. מחזיר לי הרבה פלאשבקים מהעבר וריגושים".
