לג'נגל בין הבית לעבודה
ד"ר אסנת לבציון־קורח, מנהלת המרכז הרפואי 'אסף הרופא'
מי אני. ד"ר אסנת לבציון־קורח (51) נולדה וגדלה בירושלים. נשואה לד"ר עמית קורח, מומחה בניתוחי לב מבוגרים ב'הדסה עין כרם'. אם לארבעה בנים (11, 17, 22, 24). למדה רפואה בירושלים ב'הדסה', התמחתה בילדים בהדסה עין כרם. סיימה תואר שני במינהל מערכות בריאות באוניברסיטת תל אביב.
הדרך לניהול. "בשנת 2005 יצאנו לשליחות של שלוש שנים בארה"ב וחזרנו ממנה עם בננו הרביעי. קיבלתי תפקיד של סגן מנהל במרכז הרפואי אסף הרופא והיתה כימיה נהדרת ביני לבין המנהל הקודם. שלוש וחצי שנים הייתי סגניתו ואז חזרתי ל'הדסה הר הצופים' והייתי האישה הראשונה שניהלה שם. כשד"ר דוידסון פרש, זכיתי לשמחתי בניהול המרכז הרפואי אסף הרופא. הייתי האישה הראשונה שניהלה בית חולים ממשלתי. אני אישית זכיתי לפרגון ואין שום סיבה שנשים לא ימלאו את התפקידים הללו".
נשים וגברים. "לגברים בתפקיד הזה לא קל יותר. העובדה שאני אישה לא תרמה, לא עיכבה ולא הפריעה. הייתי מי שאני".
פערי שכר בין גברים לנשים. "אני לא יודעת מה אחרים מקבלים, אני מניחה שלא יותר. שכר משולם לפי ותק ודרגה. זה כמובן לחלוטין לא מקובל ולא מוצדק שיהיו הפרשי שכר. אם קיימים כאלה, זה חמור מאוד".
קריירה וחיי משפחה. "זה אף פעם לא פשוט, אבל יש לי שותף מדהים לחיים. יש לו קריירה רצינית מאוד, אבל אנחנו עושים הכל בשותפות וללא חשבונאות. כולם מג'נגלים בין הבית לעבודה לילדים ולזוגיות. לפעמים כדורים נופלים והחוכמה היא להבין את זה ולהבין שזה בסדר לא לעשות בכל דבר 100 אחוז. במבחן התוצאה יש לנו ילדים מדהימים שאני מאוד גאה בהם. גם בשבילם המודל של הורים שותפים עם קריירה וסיפוק, יש לו משמעות".
מה היית אומרת לילדה־נערה שהיית? "ללכת על מה שרוצים וחולמים, לא להתחיל לחשוב מראש שלא כדאי. הכל פתוח והחיים יפים. לא לדחות את הילודה. עובדים קשה אבל גם במקצועות אחרים כולם עובדים קשה".
מסר לנשים. "אנחנו צריכות לפרגן אחת לשנייה ולנשים צעירות. ד"ר אנגל הייתה סגניתי, מאוד פרגנתי לה ותמכתי. בין הג'ינגולים אנחנו צריכות למצוא את הזמן לעצמנו. וכמובן: כמנהלות, להיות מי שאנחנו. לא לחשוב שאם התפקיד נחשב ל'גברי', זה אומר שצריך לאמץ דפוסי התנהגות אחרים".
3 צפייה בגלריה
שרית אבישי־אלינר. "בתפקיד המצריך 20 שעות עבודה ביממה אני פחות אמא" | צילום: אבי מועלם
בלי לוותר לעצמנו
ד"ר שרית אבישי־אלינר, מנהלת המרכז הרפואי 'קפלן־הרצפלד'
מי אני. ד"ר שרית אבישי־אלינר משמשת מזה כחצי שנה כמנהלת המרכז הרפואי קפלן ובית החולים השיקומי הרצפלד. היא תושבת כרמי יוסף, נשואה, אם לשני בנים (אחד מהם רופא), סבתא לשני נכדים. היא סיימה בהצטיינות את בית הספר לרפואה של הטכניון ובעלת תואר שני במינהל מערכות בריאות בהצטיינות. מומחית ברפואת ילדים בטיפול נמרץ ילדים ומינהל רפואי. בעבר שימשה כמנהלת רפואית במחוז ירושלים ב'שירותי בריאות כללית'. היתה רופאה בטיפול נמרץ ילדים בית החולים לילדים בלוס אנג'לס ובמרכזים הרפואיים קפלן ו'שיבא'. בצה"ל שירתה כקצינה מצטיינת בחיל הרפואה.
הדרך לניהול. "בתחילת דרכי כרופאה הקסים אותי עניין הצלת חיי אדם ומחקר פורץ דרך. במהלך התפקידים שביצעתי שמתי לב שיש המון דברים שיכולים לסייע לחולים ומצריכים שינוי ניהולי. הידיעה הזאת הובילה אותי. דרך ניהול בית חולים אפשר לגרום למהפכות בשירות ובאיכות הטיפול, שישפיעו בו זמנית על אלפי מטופלים".
נשים וניהול בכיר. "בשנים האחרונות אנו עדים לחיזוק משמעותי במעמד האישה בישראל. יש יותר ויותר נשים בתפקידים ניהוליים ברי השפעה. לפני 15 שנים היה רוב גברי מוחלט בתפקידי ניהול במערכות הציבוריות, בתוכן ניהול בתי חולים ואף ניהול מחלקות ויחידות בתוך בתי החולים. המגמה הזו השתנתה לשמחתי לחלוטין. תמיד האמנתי בכל לבי שכל אחת מאתנו יכולה להציב יעדים ולצעוד איתם קדימה".
גברים ונשים. "אנחנו נמצאים בעיצומה של מהפכת העצמה נשית בתפקידי ניהול כדבר לגיטימי ובשגרה. לכן אין כיום פערים משמעותיים בין גבר לאישה באותו התפקיד. המקום היחיד שאולי יותר קשה הוא זמן האיכות עם המשפחה ונשיאת המטלות ה'נשיות' בבית. אני פחות מגהצת, פחות מבשלת, ובעלי יודע כמה עולה קופסת קוטג'. אבל המשפחה מבינה ומקבלת את היקף האחריות שלי כמנהלת".
פערי שכר בין גברים לנשים. "גם בתחום השכר יש שינויים משמעותיים לטובת האישה. כיום אין פערי שכר בתחום הבריאות באותו תפקיד ניהולי, אבל הדרך לתפקיד ניהולי בכיר עדיין קשה יותר לנשים".
קריירה וחיי משפחה. "השילוב בין משפחה וקריירה לא פשוט. במסגרת ההתמחות ברפואת ילדים נדרשת תת־ התמחות בחו"ל ואני התקבלתי לבית חולים גדול בארה"ב. לא קל לקחת משפחה עם ילדים קטנים. הבעל שלי הוא בעל הזכויות בהצלחתי שם. אני מודה שהיום בתפקידי המצריך 20 שעות עבודה ביממה אני פחות אמא, פחות סבתא ופחות רעיה, אבל כולם מבינים את גודל התפקיד והאחריות למאות אלפי מטופלים, לכן השילוב אפשרי בהחלט וגורם לסיפוק אדיר ביכולת להביא לשינוי ולצמיחה".
מה היית אומרת לילדה־נערה שהיית? "הייתי אומרת לה שההישגיות והשאפתנות שלה יתעצמו דווקא במקומות שיאמרו לה, 'את אישה, את לא יכולה', כפי שקרה לי. המשיכי להילחם על הבעת דעתך ולהיות אסרטיבית. תיווכחי שדעותייך מקבלות תשומת לב ואף מיושמות בפועל ומביאות תוצאות שבסופו של דבר משפיעות באופן דרמטי על חייהם של אנשים. אל תוותרי לעצמך!".
3 צפייה בגלריה
ענת אנגל. "גידלו אותי עם הידיעה שאין דבר שלא אוכל לעשות או להשיג" | צילום: קובי קואנקס
האתגר לא קשור לג'נדר
ד"ר ענת אנגל, מנהלת המרכז הרפואי 'וולפסון'
מי אני. ד"ר ענת אנגל גדלה בבת ים עד גיל 12, לאחר שהוריה הגיעו אליה כעולים חדשים. בהמשך התגוררה המשפחה בחולון, שם סיימה את לימודי התיכון. כיום אנגל חולקת את זמנה בין ביתה בהרצליה לבין המרכז הרפואי וולפסון בחולון. היא נשואה לד"ר איציק אנגל, מנתח עמוד שדרה, ואמא ליעל, חיילת, וליואב (15). היא החלה ללמוד רפואה בגיל 18 באוניברסיטת תל אביב ובגיל 25 כבר עבדה כרופאה בצה"ל במסגרת העתודה האקדמית. היא מומחית ברפואה פנימית ובמינהל רפואי ובעלת ניסיון ניהולי רב במערכת הבריאות הצבאית והאזרחית.
נשים וניהול בכיר. "כשקיבלתי את הרישיון לעסוק ברפואה בגיל 25 היה לי ברור שאהיה בעתיד מנהלת מחלקה פנימית. המוטיבציה שלי היא לעשות שינוי, לשפר ולחדש. גידלו אותי עם הידיעה שאין דבר שלא אוכל לעשות או להשיג".
נשים וגברים. "אני חושבת שהאתגר בתפקיד לא קשור לג׳נדר אלא למורכבות הרבה של ניהול בית חולים בשוק תחרותי עם משאבים מוגבלים, כשבקצה עומדת השאיפה היומיומית לתת טיפול מצוין למטופלים ולמשפחות. אני מביאה לתפקיד את הסגנון האישי שלי והוא שמאפשר לי להצליח".
פערי שכר בין גברים לנשים. "העובדה שקיימים פערי שכר ושזו תופעה עולמית מעוררת בי הבנה שזהו עוד תחום שנדרש ליצור בו שינוי תפיסתי. לא בדקתי את רמת ההשתכרות של עמיתיי הגברים, אבל הייתי שמחה שיתמרצו מנהלי בתי חולים שבוחרים ונבחרים לנהל בתי חולים מבוססים כלכלית פחות מאחרים, ועם אתגרים משאבים ותשתיתיים רבים, בהתאם לקריטריונים של הצלחה וצמיחה".
קריירה וחיי משפחה. "המשפחה שלי היא הכוח שלי, והאיזון בין קריירה למשפחה אינו פשוט. עם השנים למדתי לשחרר את רגשות האשמה וליהנות מהטוב הרב שיש".
מה היית אומרת לילדה־נערה שהיית? "הייתי אומרת לה שתדע, שכל מה שקורה - קורה לטובה".
