מתן זלמנוביץ' הגיע לאחרונה לס. נס ציונה על תקן של שוער שני. אבל עזבו אתכם רגע מכדורגל. על אף שמדובר בחובש כפפות מוכשר ובפוטנציאל מבטיח, הרי שעץ המשפחה שלו מהווה אטרקציה שאי אפשר להתעלם ממנה.
זלמנוביץ' הוא נינו של ראש הממשלה לשעבר מנחם בגין ז"ל. נכדם של חסיה ומתי מילוא, ובנם של אסנת ויואב זלמנוביץ'.
התחיל בג'ודו
קיצור תולדות מתן זלמנוביץ': הוא נולד בגבעתיים, ואת הקריירה הספורטיבית שלו החל דווקא כג'ודוקא. רק בגיל 13 חנך את הרומן שלו עם הכפפות ועם השער. הוא שיחק בהכח עמידר רמת גן ובמכבי נתניה, עבר להפועל רעננה, משם המשיך לקריית אתא, ואחרי שנה וחצי עבר לשחק בבית"ר תל אביב רמלה. ועכשיו הוא כאן. בנס ציונה.
"חשוב לי להיות טוב באימונים, להתאמן חזק ולתת עבודה קשה", הוא אומר. "אני סומך מאוד על עצמי, שאוכל לנצל בצורה הכי טובה את האפשרויות שיהיו לי כאן".
איך בכלל הגעת דווקא להיות שוער?
"זה התחיל בשער עם החבר'ה בשכונה. חברים מהכיתה, ששיחקו כדורגל, אמרו לי לא פעם 'תבוא'. הלכתי לאימון כדורגל ואמרתי לעצמי שאם זה לא יקרה עכשיו, זה לא יקרה לעולם. וכך אכן קרה".
ליווי לכל מקום
את מנחם בגין זלמנוביץ' לא זכה לראות. המנהיג הדגול נפטר שנתיים לפני לידתו. והאמת היא שבמשפחת אצולה שכזאת, הציפייה הטבעית היא לראות את בני המשפחה באקדמיה או ממשיכים את הדרך במשעולי הפוליטיקה. כדורגל לרוב נראה כמגרש זר להדר הז'בוטינסקאי.
נו, מה אתה אומר?
"אפשר לומר שאנחנו דווקא משפחה רב גונית. אף אחד לא ישאל אותך 'למה בחרת בדרך כזאת או אחרת בגלל הייחוס המשפחתי שלנו?'. בנוסף לכדורגל אני לומד לתואר ראשון במדעי המדינה.
"אני חי בתחושה שהמשפחה שלי תמיד תתמוך בי, ולא משנה מה אבחר לעשות. דווקא התמיכה הזאת עוזרת לי להמשיך בדרכי ככדורגלן. סבא וסבתא שלי מגיעים למשחקים שלי ומלווים אותי גם במגרש".
עד כמה אתה מחובר לתחום הפוליטי, לליכוד, למורשת הבית"רית? היתה בכלל אפשרות שיהיו לך דעות פוליטיות אחרות?
"הבית שלנו יונק משורשיו של הליכוד. אבל אין בו דחיפה לדעות מסוימות. בני בגין, למשל, שכמו אביו היה בממשלה מטעם הליכוד, חלק מילדיו הם בעלי דעות אחרות לגמרי. ברמה האישית, אני מאוד מתחבר למורשת של הסבא רבא שלי מנחם בגין ולתפיסת העולם שלו".
מה אתה חושב ומרגיש כלפיו, כדמות אגדית בתולדות המדינה והעם, וגם כאדם?
"אמנם אין לי חוויה אישית של קשר עם הסבא-רבא שלי, אבל אני יכול להגיד שהקשר אליו תמיד ליווה אותי לכל מקום.
"כשהייתי תלמיד בביה"ס, תמיד כשנכנסו מורות חדשות לכיתה וקראו שמות, היה מישהו שדאג לספר להן באיזה אופן אני קשור אליו. לאורך השנים, כשאנשים גילו שאני הנין של מנחם בגין, תמיד היו כאלה שניגשו אלי ואמרו משהו כמו 'לא הצבעתי לו, אבל מאוד אהבתי אותו'. וזה משהו שלא יכול לקרות כיום.
"בדור שלנו אנשים נוטים לטנף על מי שהם לא הצביעו לו. כך שכנראה שבאמת היה אצל מנחם בגין משהו אחר. משהו שהיה מעורב בו יותר כבוד אנושי כלפי כולם.
"היו לסבא רבא שלי הרבה יריבים פוליטיים, וזה לגיטימי להעביר ביקורת, אבל לי מעולם לא יצא לי לשמוע מישהו שאמר משהו רע עליו".
גם אתה רואה סרטונים שלו ביוטיוב ומתרגש?
"כן, בוודאי. ויש גם את מרכז מורשת מנחם בגין בירושלים, שאני פעיל בו. אפשר להגיד שאני הנציג של המשפחה שם. יש סיור של שעה וחצי על כל דרכו ועשייתו, ואני מכיר אותו בעל פה.
"אני רואה נאומים שלו בווידיאו, ודברים שכבר לא רואים עכשיו. ברור לי, כמו לכולם, שישראל של מנחם בגין הייתה מדינה אחרת מזאת של היום".
במה אתה הכי גאה במה שמנחם בגין עשה?
"את כל הדברים הוא עשה בדרך שהוא האמין בה, שהייתה גם אידיאולוגית וגם צנועה, ולא מתוך שיקול אישי. הוא אמר שכאשר אתה מגיע לתפקיד ראש ממשלה אתה רואה את הדברים אחרת מאשר באופוזיציה, לכן העובדה שהוא שמר על דרכו גם כראש ממשלה הייתה מרשימה.
"היו לו כריזמה ורטוריקה מרשימות וכובשות לבבות. ההליכה שלו בכנות בדרך משלו גרמה לכולם לאהוב אותו כאדם. את הכל הוא עשה בשם אהבת הארץ ואהבת העם. זה מדהים ומיוחד בעיניי".
ואיך אתה מרגיש בנוגע לסיום דרכו בעולם הפוליטי? מקורביו אמרו לא אחת שהוא רומה ונבגד.
"אנחנו לא בקיאים מספיק בפרטים, והוא גם מעולם לא דיבר על כך. וכך, אגב, גם לגבי קמפ דייויד. שואלים אותי מה באמת היה שם. סבתי, חסיה, תמיד אומרת לי, אנחנו לא היינו שם. הם - מנחם בגין, אנואר סאדאת וג'ימי קרטר ישבו שם רוב הזמן לבד, ומה שנאמר אחר כך על מה שקרה במפגשים האלה לא חייב להיות נכון".
ובכל זאת, הפרידה אחרי האמירה "איני יכול עוד" הותירה טעם קשה בזיכרון ממנחם בגין.
"לא קל לשמוע אמירה כמו 'איני יכול עוד' ממנהיג כזה, שתמיד היה מוכן לעשות הכל בשביל המדינה. אבל צריך לכבד החלטות של אדם גם בלי פרשנות עליהן. לא יודע אם 'בגדו בו' זאת אמירה נכונה. אף אחד לא יודע מה הוא הרגיש.
"הייתה סיטואציה מסוימת בעקבות מה שקרה במלחמת לבנון, ואכן קרו במהלכה דברים לא צפויים. אבל ככה החיים בנויים וכל אחד בוחר את הדרך שבה הוא רוצה להתמודד".
הקבר בסדר
מה דעתך על מה שקורה היום בליכוד? דוד ביטן, מירי רגב, דוד אמסלם. הסגנון הבוטה. סבא רבא שלך מתהפך בקברו?
"מתהפך? לא. הייתי שם לפני כמה זמן והקבר דווקא בסדר. אבל אם תרצה, אפשר לתת כדוגמה את בני בגין, שהוא הבן שלו ודומה למנחם בהתנהגות, והוא כבר לא שר בממשלה. זה די משקף את המצב. בני החליט שהוא לא רוצה להיות שם יותר. יש מנהיגים אחרים היום, בסגנון שונה, ובעצם יש מדינה אחרת.
"היום אף אחד לא יודע מה המצע של אף אחד. לא את זה של בני גנץ, של יאיר לפיד או של אחרים. אנחנו, כציבור, לא באמת יודעים מה הם רוצים ומציעים. אנחנו רק יודעים איך הם אומרים את זה, אם הם צועקים את זה, רבים ביניהם, מפטרים זה את זה או עד כמה הם עושים תפקידיהם".
התקשורת עוסקת לא מעט ביאיר נתניהו.
"אני מנסה להבין מה עובר עליו. הוא אדם מוכר ויש לכך משמעות. כל אחד צריך לבחור את הדרך שבה הוא מתבטא ולשאת בתוצאות. ככה זה כשאתה נמצא על הבמה הציבורית".
אם מנחם בגין היה יושב איתנו כאן מה היית אומר לו?
"הייתי מזמין אותו לקפה ושואל אותו כמה דברים אישיים עליו ועל המשפחה, ודווקא פחות בעניינים הפוליטיים. הייתי רוצה לשאול אותו איך סבתא חסיה הייתה כילדה. זה לא שכל ערב יש במשפחה שלנו שיח פוליטי.
"אנחנו אנשים פשוטים ורגילים, והדבר שחונכתי אליו ועליו, ואפשר לקשר אותו למנחם בגין, הוא המשפחתיות והדאגה זה לזה. ואולי זה מה שהוא השריש בנו יותר מכל".
