כשאביחי אוחנה שיחקן פוקר באופן מקצועי, הוא זכה בפרס של כ-200 אלף שקלים בטורניר, סכום מכובד לכל הדעות. "אבא שלי ניסה לשכנע אותי לקחת משכנתא ולקנות דירה, אבל אמרתי לו שאת הכסף לדירה שלי ארוויח במכה אחת, בלי חסכון ומשכנתה", מספר אוחנה. אבל הוא לא תיאר לעצמו איך זה יקרה.
אוחנה, בן 28, חשב שהכסף לדירה יגיע מהפוקר- אבל אחרי שהגיע למקום הראשון בעונה השמינית (והאחרונה) של תוכנית הריאליטי "האח הגדול", בחודש מרץ האחרון, חזונו התממש והוא זכה בדירה.
ביום רביעי הקרוב (17.1.18) אוחנה יגיע לאולם מופת בראשון לציון כדי להעביר לתושבי העיר חלק מהאידיאולוגיה וההשקפה שלו, וכדי "לחזק את הקהל" לדבריו. זה אולי נשמע מוזר שבחור צעיר בן 28 יגיע כדי לתרום מניסיונו ולתת השראה לאחרים, אבל כששומעים את הדברים שהוא עבר- מבינים שיש לו הרבה מה לספר.
הוא נולד וגדל באילת, ילדות רגילה ומאושרת- אבל בגיל 18 קרה מה שטרף את כל הקלפים, והוא אובחן כחולה במחלת עיניים הגורמת להתעוורות. "בדיעבד היו מקרים בהם הלכתי ונתקלתי בעמודים או פספסתי את השער בכדורגל, אבל חשבתי שאלו צירופי מקרים", הוא אומר.
המחלה אובחנה אצלו במקרה. "החלום שלי היה להיות לוחם ביחידה מובחרת בצבא, זה מה שגדלתי עליו. בצו ראשון אמרו לי שלא אוכל לשרת בתפקיד הזה עם משקפיים, ורק אם אעבור הסרת משקפיים בלייזר יוכלו לקבל אותי. לא היה לי ספק שזה מה שאני עומד לעשות", הוא מסביר.
"בבדיקות השגרתיות שצריך לבצע לפני ההליך להסרת משקפיים, פתאום גילו לי את המחלה בעיניים, שנקראת רטיניטיס פיגמנט", הוא מספר על הבשורה שטלטלה את עולמו. מדובר במחלה גנטית בה נפגע שדה הראייה בהדרגה, עד שבסופו של דבר הלוקה במחלה מתעוור לחלוטין. כרגע לא ידוע על טיפול למחלה.
כמובן שלאחר הגילוי אביחי הבין שהוא יכול להיפרד מהחלום שלו על יחידה מובחרת, אבל גם לתפקיד עורפי סירבו לגייס אותו, בטענה שאינו יכול לשרת בצבא עם המחלה- וזה מה שהביא אותו לשבר הגדול.
"הדחייה מהצבא גרמה לי לאבד את הערך העצמי שלי. ראיתי את כל החברים שלי מתגייסים וממשיכים לשלב שאני חלמתי עליו, ואני נשארתי מאחור. זה הוביל אותי לתקופה של דיכאון, לא יצאתי מהבית ולקחתי המון כדורים נוגדי דיכאון, עד לרמה של התמכרות. לקחתי אותם בשביל להיעלם, במשך שנה לא יצאתי מהבית כמעט בכלל", סיפר.
אחרי שנה קשה שעבר, בה בקושי דיבר עם אנשים והסתגר בתוך עצמו עם כדורים, הוא הצליח למצוא את הכוחות ולהוציא את עצמו מהבוץ. "חונכתי בבית דתי, דבר כזה גורם לך לשאול שאלות קשות כמו 'איך זה קרה לי, למה דווקא אני', אבל הייתי צריך לנתק את האמונה מהאירוע הזה, להשלים עם העובדה שזה מה שקרה ולהמשיך הלאה".
הוא המשיך בניסיון עיקש להגשים את החלום הישן שלו והתנדב לצבא, בתפקיד עורפי ביחידה 669. לאחר מכן, נכנס לתחום שהפך למקצועי עבורו- משחקי פוקר באינטרנט. הוא התמקצע והגיע לטורנירים גדולים ובינלאומיים, ואפילו הרוויח סכומים יפים, ובמקביל גם למד תואר בפסיכולוגיה בתקשורת.
הכניסה שלו לבית האח הגדול לא הייתה מתוכננת כלל. "גרתי באילת, ישבתי בחוף, וניגשו אליי מלהקים של האח הגדול כי חשבו שאני מתאים. אומנם לא תכננתי את זה, אבל אחרי התקופה הקשה שעברתי בגיל 19 הבנתי שאין לי מה להפסיד והחלטתי לנסות", הוא אומר. הוא ניגש לאודישנים, ובדצמבר שעבר נכנס לבית האח הגדול- ממנו יצא כמנצח שלושה חודשים לאחר מכן.
"הרגע הכי מרגש היה בהתחלה, לפני הכניסה לבית האח הגדול, אבל אחריו הרגשתי רגיל. זו חוויה מאתגרת, אבל הרגשתי שיש לי יתרון על פני אחרים- אני יודעת מה זה לשבת בבית, לא יצאתי מביתי במשך שנה. את רוב המתמודדים זה שיגע, אבל אני הייתי רגיל וידעתי להתמודד עם זה", הוא מסביר.
בתוך הבית גם הכיר את בת זוגו, מעיין אשכנזי, והשניים ניהלו זוגיות עד לפני חודשיים. אבל הוא לא ציפה למצוא אהבה בתוך הבית, ונכנס לדבריו כדי לנסות לשתף את סיפורו עם הצופים. "אני מאמין מאוד בעצמי, האישיות שלי עברה התפתחות וחשבתי שזה יכול לחזק את הצופים. כשנכנסתי הרגשתי שהכל התחבר, שכל מה שעברתי בשנים האחרונות הוביל אותי לשם".
הוא נגע בליבם של הרבה אנשים, וזה גם מה שהוביל אותו לזכייה. "מרגש אותי כשאנשים פונים אליי ואומרים שחיזקתי אותם. מישהי כתבה לי שהיא הייתה בדיכאון אחרי מות בעלה, לא יצאה מהבית חצי שנה- ואחרי שהיא ראתה אותי התאוששה והחליטה לצאת", הוא מספר בהתרגשות.
הנגיעה באנשים והיכולת לחזק אותם גרמה לו לצאת בסדרת הרצאות ברחבי הארץ, במסגרת יגיע ביום רביעי הקרוב לראשון לציון. "ההרצאה שלי מיועדת לכולם, היא מדברת על התמודדויות בחיים. אחרי כל מה שעברתי, וזה שהצלחתי להתאושש ממקום כ"כ נמוך, הרגשתי שיש לי מה לתת ולהעביר הלאה. אני רוצה להרים נפשות של אנשים", הוא מסביר.
"המסר שלי הוא להמשיך הלאה ולהיות חזק, למרות הקשיים להגשים את עצמך ולהגיע להצלחה. יש לי את המגבלה, אבל אגשים את עצמי במקום שלי. למרות הפחד ליפול ולהיכשל- אין סיבה לוותר", הוא מסכם.
