שם: מורן יעקבי.
גיל: 25.
עיסוק: מפיקת תערוכות אמנות, ייצוג ושיווק אמנים.
מהי נשיות בעינייך: "אני מאמינה כי נשיות מתבטאת לאו דווקא בלבוש, איפור, חמלה או רגישות, אלא ביכולת של אשה להיות מחוברת לעצמה, להקשיב לרצונות האמיתיים שלה. כל זאת, מבלי להיכנע לתכתיבי החברה".
במה מתבטא כוחן של הנשים: "הפאוור-גירל היא האינטואיציה הנשית הטמונה בנו, היכולת להכיל, ובו בזמן להרגיש את הסביבה. אשה יכולה להכיל משברים ולהתמודד איתם בראש מורם אל החברה הסובבת אותה".
מי הן הדמויות הנשיות אשר משמשות עבורך מקור השראה: "אחת מהן היא פרידה קאלו –ציירת מקסיקנית שנודעה בעיקר בזכות הפורטרטים העצמיים שלה. בהיותה בת 6 חלתה פרידה במחלת הפוליו, שהותירה אותה נכה, ובהיותה בת 18 נפצעה קשות בתאונת דרכים. בראשית דרכה נחשבה לאמנית שולית, העומדת בצילו של בעלה הנודע. היא נהגה להציג את עצמה כאמנית נאיבית, ובעיקר כאשתו הקטנה והמסורה של האומן הנודע דייגו ריברה. אולם, מתחת לפני השטח הסתתרה אישיות מורכבת, מסתורית, רבת עוצמה ודעתנית.
היא הרבתה להתקשט בפרחים, עגילים גדולים, תסרוקות מורכבות, ובגדים רקומים לפי מיטב המסורת המקסיקנית. כל אילו הבליטו את הניגודיות בין נשיותה, יופייה האקזוטי, ואישיותה הקסומה והמרתקת, לבין גופה הבוגדני, הכואב והמרוסק.
האמנית פרידה חוותה חיים לא פשוטים, הן המחלה והתאונה, והן בעלה אשר בגד בה עם נשים רבות, עם זאת היא המשיכה להיות חזקה אל מול העולם, היא לא חששה להביע את דיעותיה החברתיות והפוליטיות. פרידה טענה שהתחילה לצייר בגלל היותה מרותקת למיטה, היא הפכה את המכאוב לאושר ופריצת הדרך של חייה.
בנוסף ברוח חג הפורים, אסתר המלכה, מעוררת עבורי מקור השראה מכיוון שהחלה את דרכה בתור הדסה, ילדה יתומה, והפכה לאסתר המלכה החזקה, אשר הצילה את עמה" .
האם נתקלת במקרים בהם סבלת מקיפוח עקב היותך אישה: "לא נתקלתי".
חוויה מכוננת בתור אשה: "חוויה מכוננת עבורי בתור אשה צעירה הייתה תערוכת האמנות האחרונה שהפקתי בנושא נשים. לאורך ההיסטוריה וגם בימינו פעלו נשים דומיננטיות ובעלות השפעה בתחומים שונים, אשר לא תמיד זכו להכרה ולכבוד הראוי. נושא זה איפשר לי להביא לידי ביטוי את העוצמה הנשית בדרך האהובה עלי ביותר, אמנות".
"יצירות האמנות שהוצגו בתערוכה עסקו בנשים ובנשיות. חלק מהדמויות המוצגות היו דמויות מוכרות, כגון: ברברה סטרייסנד, ליז טיילור, פרידה קאלו, גולדה מאיר ואופירה נבון. התערוכה הוקדשה למען אותן נשים שפעלו למען השגת שוויון זכויות ולמען נשים אשר נלחמות בהווה. חוויה זו העצימה בי את תחושת הנשיות, והוכיחה גם לי וגם לצופים כי הכוח הנשי הוכיח עצמו גם בימי ההיסטוריה וגם בימינו".
המסר שלך למין הנשי: "'אם האהבה מייפה את האשה, האשה היא המייפה את האהבה'". בכל אשה טמון סוד נשי אישי, האהבה, אשר כל אשה מביאה עימה. נשים יקרות השתמשו בקסם הנשי, תחלמו ותגשימו, ובעיקר תאהבו בגדול את עצם היותכן נשים".
מה היית מאחלת לעצמך כאשה: "אשה מגיעה ממקום של נתינה, אני מקווה שאוכל לתת לנשים אחרות את ההשראה לפרוץ דרך, ולא לחשוש "מתקרת הזכוכית", או מהסטריאוטיפים על נשים. בחרתי בחיי לעסוק בדבר אותו אני הכי אוהבת, אמנות. אני מקווה להוות השראה לנשים אחרות באמצעות האמנות הסובבת את חיי, לפרוץ דרך ולעסוק בעיסוק אליו הן מתחברות באמת".
