עלה ירוק: "רחובות של עצים"

6 צפייה בגלריה
פעילי "רחובות של עצים". חזקים בעררים
פעילי "רחובות של עצים". חזקים בעררים
פעילי "רחובות של עצים". חזקים בעררים
(צילום: שאול גולן)
איך הכל התחיל: מורן ברגר, ישראל וולף ועליזה מזרחי, תושבי רחובות, הקימו את קבוצת "רחובות של עצים" כפרויקט סיום קורס פעילי סביבה. "המטרה הייתה להעלות את המודעות לעצים במרחב הציבורי", אומרת ברגר. "הרעיון תפס ומאז אנחנו פועלים למיפוי ונטיעה של עצים בעיר, שמירה על עצים ותיקים, מניעת כריתות מיותרות ומעקב אחר גיזומים וטיפולים".
החברים שלנו: 1,400 איש מרחובות ומחוצה לה. "בקבוצה חברים אנשי מקצוע כמו אדריכלי נוף, גוזמים ואגרונומים ותושבי העיר שמתחברים לאג'נדה. המודעות לחשיבות העצים במרחב נכנסה חזק, ובקבוצה עולות שאלות של תושבים, האם הפעולות שנעשו ברחוב שלהם תקינות".
הייחוד שלנו: "יש 15 קבוצות נוספות בארץ של נאמני עצים, אבל הקבוצה שלנו ייחודית בכך שרוב העררים שהגשנו נגד כריתה לא מוצדקת של עצים התקבלו. כבר הצלחנו להציל 50 עצים מכריתה, למפות רחובות ללא עצים או גומות ריקות והעירייה עשתה שימוש במיפוי בנטיעת 200 עצים חדשים לפני שנת השמיטה".
הפוסט הכי ויראלי: "העלינו סדרת סרטונים על עצים שמתים, על גומות קטנות מדי ועל גרדומים שעושים לעצים והיא הפכה לוויראלית".
עוד משהו חשוב: "כל עץ שאנחנו מצליחים להציל מכריתה הוא עולם מלואו, אפילו עץ בודד אחד. ההישג הכי גדול היה כשהצלחנו להציל 21 עצים בחורשת שדרות, שהייתה אמורה להפוך לחניה. חשוב שבכל עיר תהיה קבוצה כזו של שתדאג לעצים".
6 צפייה בגלריה
מיארה, ברכה ולוי־ציון. "לתמוך בכלכלה המקומית"
מיארה, ברכה ולוי־ציון. "לתמוך בכלכלה המקומית"
מיארה, ברכה ולוי־ציון. "לתמוך בכלכלה המקומית"
(צילום פרטי)

הכוח הנשי: "אימהות מחולון והסביבה"

איך הכל התחיל: יפעת ברכה (42) בעלת העסק "מעגל תנופה" ויועצת עסקית, הקימה את הקבוצה לפני 12 שנה, כשעברה לגור בחולון. "לא הכרתי אף אחד ואחרי שילדתי הרגשתי מאוד בודדה", היא אומרת, "אז פתחתי את הקבוצה ונוצרה קהילה של אימהות". בהמשך הצטרפו לניהול גם הצלמת לינה מיארה (40) וסוכנת השחקנים שירלי לוי ציון (46) שלימים הפכה לחברת מועצת העיר.
החברות שלנו: "בקבוצה יש כ־17 אלף נשים, תושבות חולון והסביבה. בהתחלה רובן היו אימהות לקטנטנים אבל עם הזמן הצטרף מנעד רחב של נשים והמון בעלות עסק עצמאיות, כיוון שחשוב לנו לתמוך בכלכלה המקומית".
הייחוד שלנו: "נשים רואות בקבוצה את הבחירה הראשונה שלהן: אם יש בום באמצע הלילה, סירנות של משטרה או סתם אם לא מצאו רחוב מסוים, הן מיד כותבות בקבוצה. אנחנו שומרות על מרחב בטוח, אצלנו אין עימותים והתנגחויות. יש לנו גם נבחרת מומחיות מתחומים שונים שמסייעות בהדרכת הורים, כספים, טיפוח ועוד ומכניסות ערך מוסף לקהילה שלנו".
הפוסט הכי ויראלי: "כל מה שקשור לקורונה הפך לוויראלי, בעיקר בימי החיפושים של בדיקות אנטיגן או דרייב אין פתוח. לאחרונה עלה פוסט ששאל אימהות אם הן באמת עושות את האנטיגן לבית הספר והיו אלפי תגובות, זה דבר שמאוד מטריד את ההורים".
עוד משהו חשוב: "לפני שנה עלה פוסט אנונימי של אם חד הורית שעברה תאונה ורגע לפני פסח נקלעה למצוקה כלכלית קשה. כל האימהות בקבוצה התגייסו, נפתחה קבוצת וואטסאפ ייעודית, והנשים תרמו מצרכים, ירקות, בשרים, בגדים ותרופות. היו את אלו שסייעו לשנע ועד החג הבית שלה היה מלא בכל טוב, וכמובן שארגנו גם תרומה כספית צנועה. זה תמיד מרגש לראות איך למרות הקשיים שיש לכל אחד, האימהות אצלנו תמיד מוצאות דרך לסייע לאחרות".
חופית כהן אולאי
6 צפייה בגלריה
אהרון־שטיינברג. "לשחרר את השיפוטיות"
אהרון־שטיינברג. "לשחרר את השיפוטיות"
אהרון־שטיינברג. "לשחרר את השיפוטיות"
( צילום: ריאן)

מאמה־מיה: "השבט – חופשת לידה ברחובות והסביבה"

איך הכל התחיל: עינב אהרון־שטיינברג, דולה שמתמחה באימון נשים בהריון ולאחר לידה, אמא לשניים, התעוררה בוקר אחד למציאות מדכדכת: "הייתי עם שני קטנטנים ועם אפס תמיכה של נשים באותו מצב. הרגשתי כמה חסר לי השבט לידי". עינב פנתה לרונלי דורון־לבנה, תושבת קיבוץ נען, מדריכת הורים ואם לארבעה והציעה לה לפתוח קבוצה שבה נשים יוכלו לשחרר את השיפוטיות ולהיות אחת עבור השנייה.
החברות שלנו: "כשפתחתי את הקבוצה עבדתי ב'פלטפורמה' ברחובות - מחלקה עירונית לצעירים, שמציעה גם פעילויות לנשים בהיריון ואחרי לידה. הפצתי את הבשורה, שאלתי נשים אם הן רוצות להכיר נשים נוספות והצעתי להן להצטרף. היום יש בקבוצה 554 נשים".
הייחוד שלנו: "התוכן שלנו עוזר לאימהות להציף דברים שהם טאבו, כמו דליפות שתן, חוסר חשק מיני וקושי עם התמודדות חברתית. ניסינו לנרמל נושאים שכולן מתמודדות איתם. מיסדנו מפגשים קבועים, ובימי הסגרים ערכנו 'פסטיסגר' אונליין. כשהמפגשים חזרו נפגשנו במקומות פתוחים, כל אחת הביאה משהו טעים והפכנו לשבט של נשים".
הפוסט הכי ויראלי: "שידור לייב על מיניות אחרי לידה, על כך שלא מדברים על חוסר חשק מיני, איך מתווכים את זה לבן הזוג ואיך בונים זוגיות בהדרגה. הלייב היה מאוד משמעותי ומדובר וכתבו עליו המון".
עוד משהו חשוב: "נשים מספרות שהקבוצה היא בדיוק מה שהן חיפשו במשך תקופה ארוכה. גם אם הן לא חוו דיכאון, חלקן הרגישו לבד וה'ביחד' נפל להן ממש מהשמים".
אביגיל קדם
6 צפייה בגלריה
הרט. להעלות את המורל
הרט. להעלות את המורל
הרט. להעלות את המורל
(צילום: ריאן)

קבוצה בקריזה: "כועסים ונהנים 21+" מראשון לציון

איך הכל התחיל: עצבניים וגרים באזור ראשון? הנה קבוצה בשבילכם. "הקמנו את הקבוצה כדי שאנשים יוכלו לבטא כעסים והנאות", אומר שחף הרט מראשון לציון, אחד ממקימיה. "הרעיון הוא לאפשר לאנשים לפרוק את אשר על ליבם – בין אם זה כעס או נחת. מטרה נוספת הייתה לבנות חיי חברה ולקשר בין אנשים מכל גווני האוכלוסייה".
החברים שלנו: קרוב ל־150 אלף איש מכל רחבי הארץ.
הייחוד שלנו: "הרבה שידורי לייב. בכל זמן נתון יש לפחות 20 חברים שמעבירים שידור חי, והיה גם ליין מסיבות שרץ במשך חצי שנה לגולשי הדף".
הפוסט הכי ויראלי: "אנחנו מלווים בעלי מוגבלויות שנמצאים בקבוצה. אחד מחברי הקבוצה חי בהוסטל ומה שהרים לו את המורל היה להעלות שידור חי ולהראות לגולשים כיצד הוא רוקד לצלילי המוסיקה. הגולשים החמיאו לו וחיזקו לו את הביטחון העצמי. פעם מישהי בעלת עוקבים רבים הזמינה אותו לרקוד איתה וזה קיבל למעלה מ־300 אלף צפיות, כולל הופעה ב'צינור'".
עוד משהו חשוב: "לפני כשנתיים, אחד החברים בקבוצה עלה לשידור חי כשהוא עומד על גשר צריפין. הוא סיפר שרע לו ואמר שהוא רוצה לקפוץ. תוך דקה נחשפנו לשידור ונסענו לשם מיד. עלינו לגשר, דיברנו איתו והצלחנו לשנות את דעתו. מאז ליווינו אותו והוא השתקם. היום הוא חי חיים מאושרים".
אבי איצקוביץ'
6 צפייה בגלריה
בכר. "לא חייבים להזדהות"
בכר. "לא חייבים להזדהות"
בכר. "לא חייבים להזדהות"
( צילום: קובי קואנקס)

אני רק שאלה: "פורום בת ים המקורי"

איך הכל התחיל: לפני שש שנים החליט הפעיל החברתי מאיר בכר להקים קבוצת פייסבוק, שתרכז את כל הבעיות בהן נתקלים הבת ימים. "המטרה הייתה לסייע בתחומים של דיור, שיבוץ למוסדות חינוך, בעיות תברואה, עזרה לנזקקים וכל מצוקה שאליה נקלעים התושבים".
החברים שלנו: הקבוצה מונה 3,200 חברים וזוכה לאלפי צפיות. "אנשים לא חייבים להזדהות", אומר בכר. "ברור שלא כל אחד רוצה שיראו אותו כשהוא שואל שאלות אישיות, אבל המידע יכול לסייע לכולם".
הייחוד שלנו: "הקבוצה עוסקת בעיקר במצוקות ובבעיות ומצליחה לפתור אותן".
הפוסט הכי ויראלי: "עלה פוסט על תאומים בני שבע שאימם נפטרה בלידה ואביהם מגדל אותם לבד. הסבתא שיתפה שניסו לארגן להם יום הולדת וחברים בודדים הגיעו. מאותו רגע הייתה התארגנות מדהימה של חברים להפקת יום ההולדת הכי מוצלח בעולם. ארגנו כיבוד, קישוטים, מופע וכל מה שצריך. כל מי שראה את הפוסט הציע לעזור. הרמנו להם יומולדת מדהים ומרגש ובדרך גם הצלחנו לאסוף תרומה מכובדת".
עוד משהו חשוב: "בחור שחי במבנה נטוש בתנאים מחפירים פנה אליי דרך הקבוצה", אומר בכר. "פנינו ליפעת שאשא ביטון, שהייתה אז שרת השיכון, והוא קיבל דיור מוגן בכצנלסון. באמצעות הקבוצה הצלחנו לטפל ביותר מ־30 מקרים של מחוסרי דיור".
חופית כהן אולאי
6 צפייה בגלריה
הראל. "להתנתק מהמסכים ולהגיע לשטח"
הראל. "להתנתק מהמסכים ולהגיע לשטח"
הראל. "להתנתק מהמסכים ולהגיע לשטח"
( צילום: אולגה גודורובה)

פטריות הקסם: "ליקוט במודיעין והסביבה"

איך הכל התחיל: מירב הראל, תושבת מודיעין, מעצבת פנים ופעילה סביבתית, היא גם מדריכת ליקוט פטריות וצמחי בר למאכל. זוכרים את הסגר הראשון, כשמגבלת היציאה מהבית עמדה על 1,000 מטר? אז הראל חשה צורך לעודד קצת את החברים ופתחה קבוצה שבה כתבה על ליקוט פטריות וצמחים, תועלת השימוש בהם ומסורות ליקוט עתיקות. "הליקוט מספק מזון טרי, עשיר בוויטמינים ובמינרליים ויציאה אל הטבע משפרת את מצב הרוח", היא אומרת.
החברים שלנו: למעלה מ־1,000 חברים.
הייחוד שלנו: "האהבה לטבע, הרצון ללמוד מה קיים בפתח הבית וניתן ללקט למאכל, למרפא ולתועלות אחרות. ההצלחה הגדולה שלנו היא כשאנשים מתנתקים מהמסכים ומגיעים לסיורים בשטח".
הפוסט הכי ויראלי: "פוסט להכנת לדר (פרי מיובש) מקריסה גדולת פרי, צמח עם פרי אדום שמגיע אלינו מדרום אפריקה ונפוץ בגינות ציבוריות. אחרי מספר ניסיונות המצאתי מתכון ללדר, ואנשים ניסו משהו חדש, הכינו והעלו תמונות".
עוד משהו חשוב: בעקבות פתיחת הקבוצה עלו בקשות לצאת לסיורים, והראל פתחה קורס ליקוט תחת השם 'ציידת לקטת'. השיח הער בקבוצה גם הוביל להקמת המיזם 'שיח ושיחה', שעוסק בזריעת צמחי בר למאכל בשטחים ציבוריים פתוחים ובגינות של בנייני מגורים".
שי אלבלינג