לתושבים בשכונת רמב"ם נמאס. כך הם מגדירים זאת השבוע במסגרת עוד ישיבת ועד שכונה שבה תכננו את צעדי המחאה הבאים שלהם. נמאס להם מרמת התחזוקה הירודה של השכונה, מכמות הלכלוך ברחובות. מהמדרכות המטונפות בצואת כלבים. נמאס להם מהתחושה שהם אזרחים סוג ב', מכך שהעירייה לא נותנת מענה לדרישות שלהם, שמפקירים אתרי מורשת היסטוריים ועוד שלל תלונות שגורמות להם לרתוח על העירייה. "אנחנו שכונה של עשרות אלפי אנשים, אחת השכונות הגדולות ביותר במדינה. כשהמחאה שלנו תלך ותתפוס תאוצה, רחובות ראשון לציון יתמלאו באלפי אנשים. כשנחליט לעשות מהלך פוליטי ולגייס את התושבים, אנחנו נוכל לעשות מהפך, ואת זה כדאי שבעירייה יקחו בחשבון", הם אומרים בזעם.
3 צפייה בגלריה
התושבים השבוע. "אנשים בעירייה חושבים שאנחנו חלשים ואפשר לעגל כאן פינות"
(צילום: קובי קואנקס)
"אנחנו כוח פוליטי גדול"
שכונת רמב"ם היא השכונה הוותיקה ביותר בראשון לציון ואליה עברו ראשוני המתיישבים בעיר עוד במאה הקודמת, כשהיא הייתה מושבה ואף אחד לא שיער שתהפוך לעיר הרביעית בגודלה בישראל. גם מבחינת אוכלוסייה נחשבת שכונת רמב"ם לגדולה ביותר בעיר ולאחת הגדולות בישראל, עם כ־40 אלף תושבים. השילוב של כמות תושבים גדולה עם חזות של שכונה בת למעלה ממאה שנים עם תשתיות ישנות, גורר את הזעם של התושבים והדרישה שלהם לשינוי יחס מצד העירייה. לפני כחודש נורתה יריית הפתיחה ועשרות תושבים הגיעו להפגנה ספונטנית מול בניין העירייה, אך כעת הם טוענים שמכאן המחאה תלך ותצמח.
"התשתיות כאן מאוד רעועות, המדרכות שבורות, לכלוך בכל מקום ונראה שלאף אחד בעירייה זה מזיז", אומר בכעס עו"ד צביאל מוסקוביץ', תושב שכונה ותיק. "אני מכיר את השכונה הזאת היטב, נולדתי כאן ואני מתגורר בה עד היום. זה נוף ילדותי. למרות זאת קשה לי עם ההזנחה. זה לא משהו שהתחיל עכשיו, אלא המון שנים אחורה. גם ראשי עירייה קודמים לא הקפידו, אבל אני יודע שהיה ניסיון להשקיע בשכונה והוא בוטל על ידי ראש העירייה הנוכחי.
"אני הולך ברחובות ומאוכזב. בשכונות אחרות משקיעים המון. זה מתסכל כי אנחנו משלמים בדיוק אותם מיסים ולא מקבלים את אותו היחס.
"באופן מכעיס בעירייה מנסים גם להציג אותנו ככפויי טובה וכמתלוננים סדרתיים, אבל הם לא מבינים שהטיפול שלהם הוא לא נכון. אנחנו מרגישים שיש המון יח"צ אצל ראש העירייה על פרויקטים צבעוניים, אבל בפועל אותנו מזניחים. נכון שזה לא מושך להתעסק בצואת הכלבים שיש לנו בשכונה, אבל זה הדבר המהותי והחשוב. הקרקע בוערת כרגע בשכונה והתושבים זועמים, יצאנו להפגנה ספונטנית אחת והמחאה הולכת וצוברת תאוצה, ואם צריך נתארגן גם פוליטית, 40 אלף מצביעים שיש בשכונה זה כוח גדול".
התוכניות שהוקפאו
גם שלי איילון, המתגוררת בשכונה מיום היוולדה (46 שנים) מצטרפת למאבק. "היו לי המון שיחות עם בכירי עירייה על התשתיות של השכונה, על פרויקט 'שפת רחוב' לשיקום שכונות ישנות ועוד. בעבר ראש העירייה הקודם, דב צור, היה בסיורים והחליט להשקיע בשכונה, אבל הוא לא נבחר לקדנציה נוספת וראש העירייה הנוכחי פשוט מבטל ומקפיא תוכניות שהיו אמורות לצאת לפועל".
במסגרת פרויקט "שפת רחוב", שעבורו היו אמורים להתקבל תקציבים, תוכננו שדרוג השכונה, התשתיות, הצנרת והתכנון האדריכלי. "פרויקט כזה נעשה למשל בתל אביב וזה צבע את השכונות הישנות במראה חדיש ומוקפד. באופן לא ברור ראש העירייה רז קינסטליך החליט להקפיא את הפרויקט, וכשפנינו לשאול למה, נענינו שזה לא בראש סדר העדיפויות שלהם כרגע. בגלל שאין שום השקעה בשכונה, החלטנו להילחם על נושא התברואה כי שכונה בסדר גודל כזה, שהיא הכי צפופה בעיר ובין הצפופות ביותר בישראל, מצליחה להתלכלך ולהזדהם באופן מהיר יותר. למרבה הצער גם בזה מזלזלים בנו. רמת הניקיון מאוד ירודה, הזבל מצטבר ברחובות וגם מכונת שטיפה שהייתה מגיעה בעבר כבר לא באה לפה.
"גם לא נראית נוכחות של פקחים מהחברה לביטחון ואנחנו מופקרים, בגינה הציבורית של רחוב צ"ג בנות יש המון מסחר בסמים, ולמרות שהתרענו על זה המון פעמים זה פשוט ממשיך, גם האכיפה על צואת הכלבים לא מורגשת כאן והרחובות מטונפים.
"התחושה היא שאנשים בעירייה חושבים שהתושבים פה חלשים, חסרי מודעות או כאלו שהם לא סכנה אלקטורלית ולכן אפשר לעגל אצלנו פינות ולעשות את המינימום".
"אפליה קשה"
גילה אדלר היא חברת ועד השכונה, ולטענתה היא ניסתה לשנות את הדברים בשיתוף פעולה עם העירייה כדי להימנע מצעדי מחאה וזעם תושבים, אך למרבה הצער יוזמה זו לא הצליחה. "העירייה מזניחה אותנו ואני חושבת שהאפליה זועקת לשמיים. יש לי מרפאה בשכונת נווה ים ואני מסתובבת שם ברחובות ורואה את הטיפוח, הגינון והניקיון לעומת העזובה אצלנו ואני מזדעזעת. הניקיון אצלנו הוא נושא מחפיר.
"שאלתי את אחד מאנשי הניקיון השבוע מה ההנחיות שלהם עבור השכונה והוא אמר שאם האשפתונים לא מלאים אז הם לא מחליפים אותם. כתוצאה מכך באים המון זבובים. בעבר ניסיתי לעשות שינוי בשיתוף עם העירייה, הקמתי קבוצת וואטסאפ שהייתה אמורה לעבוד בשיתוף פעולה עם העירייה והצגתי להנהלה את כל הבעיות אצלנו בשכונה כמו חוסר ניקיון, תשתיות ישנות ולא מתוחזקות, כבישים מסוכנים ועוד כשלים רבים. בתחילה היה ניסיון לשפר, אבל עדיין הפערים עצומים לעומת שכונות אחרות. מי שמגיע למרכזים המסחריים שלנו פשוט נחרד מרמת התחזוקה, הזבל שם ברחוב, הכל מטונף, אי־אפשר להתקרב. בבוקר אנשים הולכים על המדרכות וצריכים להימנע מלדרוך על צואת כלבים, פשוט ניכר שהעירייה לא מזיזה אצבע כדי לטפל בזה.
"שנים אנחנו מחכים שיביאו אלינו מכונות שטיפה וזה לא קורה. המחאה שלנו צוברת תאוצה, נצא כל שבוע החוצה ויראו אותנו ברחבי העיר כדי שיבינו את המצוקה שלנו. הפוטנציאל שלנו גדול ונמלא את הרחובות כי לא יכול להיות שנמשיך לשלם מיסים גבוהים כדי שראש העירייה יתפאר שהוא מוציא את הכסף על שכונות אחרות".
"לא נשתוק"
מי שמבקשת להאיר זווית נוספת היא סיגלית יצחקי, תושבת ותיקה של השכונה, המתגוררת בה ב־44 השנים האחרונות. "מעבר לניקיון והתחזוקה שהם מאוד ירודים, אני רוצה לדבר על נושא אחר שגם בו השכונה שלנו זוכה להתעלמות, והוא אתרי המורשת ובראשם בית הספר העברי הראשון בעולם - חביב. מדובר בבית ספר שנוסד בשנת 1886 והוא הראשון בעולם שבו כל תוכנית הלימודים התבססה על השפה העברית. בית הספר הזה נמצא בשכונה והוא מוזנח, עזוב ונמצא במצב מחפיר כמו אתרי מורשת רבים אחרים.
"זאת לא גזירת גורל אלא החלטה של הנהגת העירייה הנוכחית לגנוז את התוכנית להקים במקום את 'הבית לעברית', שיהיה מוסד תרבות עברי יחודי. ההחלטה על גניזת התוכנית הייתה אחת הראשונות של ההנהגה הנוכחית והיא התקבלה ללא דיון. בפגישות שלנו נאמר שיש כוונה להקים במתחם מתנ"ס או מרכז קהילתי, וזה כנראה עומק החזון התרבותי של נבחרי הציבור שלנו. הנקודה הזאת מתארת את יחס העירייה לכל השכונה - אי־מתן התייחסות עניינית לטענות התושבים והם עסוקים רק בכיבוי שריפות בכל פעם כשמטפלים נקודתית בטענות.
"בטיפול בשכונה ותיקה נדרשת הבנה בתהליכי התחדשות עירונית, עשייה והירתמות למשימה, כל מה שלא רואים בשנים האחרונות. אנחנו נצא לרחובות ונמלא אותם. לא נשתוק יותר. הנזק שנגרם לשכונה הוא קשה ביותר".
תגובת העירייה
מהעירייה נמסר: "על אף הטענות, הרוב המוחלט של תושבי שכונת רמב"ם רואים את העשייה הרבה של העירייה בשכונה ומרוצים מכך. לצערנו, יש מספר פעילים פוליטיים שמייצרים רעש. מהפכת הניקיון בראשון לציון מורגשות בכל שכונה בעיר, בבית ספר חביב הוקם מבנה חדש והחצר שופצה ובשנה החולפת שודרגו מספר גינות ציבוריות בשכונה. לאחרונה אף הקצתה העירייה כחצי מיליון שקל עבור פרויקט מיוחד במסגרתו יתבצעו עבודות גינון ברחובות השכונה. העירייה תמשיך לפעול על מנת לספק לתושבים את מלוא השירותים באיכות הטובה ביותר.
כל העדכונים - חדשות ראשון לציון
