זמני כניסת ויציאת שבת בראשון לציון: השבת של ה-24 בפברואר בירושלים, ט"ו באדר א' י' בשבט, תיכנס ביום שישי בשעה 17:12 ותצא למחרת בשעה 18:11. השבוע אנו קוראים את פרשת השבוע: תצווה.
"ואתה תצווה את בני ישראל" (פרק כ"ז, פסוק כ). הפרשה פותחת בציוויו של הקב"ה להדליק את המנורה בשמן זית זך. בספר פרפראות לתורה אומרים חכמי ישראל, בפסוק נאמר "ואתה" - "בתחילה עליך להיות "ואתה", להשתדל שתהא בעצמך ללא דופי מכל הבחינות, ורק אחר כך "תצווה את בני ישראל", תוכל להורות ולהדריך אנשים אחרים.
ואחרי שהשתדלת להיות בעצמך ללא דופי ואתה יכול להדריך אנשים, אז "ויקחו אליך שמן זית, כתית למאור" (פרק כ"ז, פסוק כ). "אמר האדמו"ר רבי משה לייב מסאסוב: לאחר שהאדם 'מכתת' (משבר ומנתץ) את היצר הרע שלו, הוא נעשה מסוגל "למאור", לקלוט לתוכו את זיו אורה של השכינה".
האדמו"ר רבי יחיאל מאלכסנדר הזהיר על עניין התוכחה. לפני שאנחנו רוצים להוכיח מישהו, אנחנו חייבים לכתת את לבנו ולכוון אותו למאור, כלומר שהתוכחה שלנו תהיה בנועם ובנחת ולא מתוך כעס וזעם.
בספר "איש לרעהו" מסופר על רבי אליהו לופיאן זצ"ל שצעד לישיבת חברון להתפלל תפילת מנחה של שבת קודש. בדרך עצרה אותו מונית והנהג שאל את רבי אליהו איך להגיע לרחוב יפו. רבי אליהו פרץ בבכי מר ואמר לו: "איך אומר לך דבר שאסור לך לעשות, ליסוע בשבת, מצד שני איך אני יכול לא למלא בקשתו של יהודי…" ופרץ בבכי שוב. הנהג יצא מן המכונית בתדהמה ואמר לרבי אליהו: "רבי, מעולם לא הרגשתי הרגשה של מוכיח באמת עד לרגע זה"...
הפרשה ממשיכה ומתארת את בגדי הכהן הגדול ומבקשת מאהרון הכהן "ונשא אהרון את משפט בני ישראל על לבו לפני השם תמיד" (פרק כ"ח, פסוק ל).
הספורנו פירש: "שיתפלל עליהם כדי שיזכו במשפט". אנחנו לומדים מזה שכדי שהתפלל באמת על עם ישראל, אנחנו צריכים לשאת על הלב ולהרגיש את הצרכים והמצוקות של העם שלנו כל הזמן.
הצדיק רבי סלמן מוצפי זצ"ל היה מתפלל במסירות נפש רבה. בשנת תשכ"ד, כשרבו התקריות עם האויבים בגבול ישראל, נעל הרב מוצפי את בית הכנסת בלילה, לבש שק על בשרו והורה לכל הנמצאים איתו ללבוש שק גם הם. פתח הרב את שערי ההיכל והתפלל בבכיה ובזעקה עד שכל המשתתפים היו שרויים בזעזוע ופחד. למחרת חלה הפוגה בגבולות והמתח הביטחוני פג. שנזכה לראות את צרכי האחר, לעזור לו ולהתפלל עליו באמת.
שבת שלום
