אחת הבעיות המרכזיות והכואבות בקרב ילדי בית הספר, בכל הגילאים, היא תופעת החרמות שגורמת לילדים עוגמת נפש ואף צלקות שעלולות ללוות אותם גם בחייהם הבוגרים. בעקבות מקרה אישי שחוותה גלי ברדה, תושבת העיר, עם בתה בת השש, היא פנתה לעירייה ויחד בנתה תוכנית שתנסה לשים סוף לתופעה הפסולה הזו, "לא יכול להיות שילדים קטנים יצטרכו לשלם מחיר", היא אומרת, "רק בגלל חוסר תשומת לב של ההורים".
לפני מספר חודשים חגגה ברדה יומולדת שש לביתה ליאן. "הזמנו את כל ילדי כיתה א', שבה היא החלה ללמוד, שלושה שבועות מראש", משחזרת ברדה. "תזכרתי גם את ההורים כמה פעמים לפני כן, כי היה לי חשוב שהבת שלי תחגוג בשמחה. למרבה הכאב, ליום ההולדת הגיעו רק שמונה ילדים מתוך 32 הילדים שלומדים בכיתה. הרגשתי נורא, הלב שלי כאב כי ראיתי איך הבת שלי מסתירה את העצב, איך היא מסתכלת כל הזמן לכיוון הדלת כדי לראות אם עוד ילדים הגיעו. במקלחת של הערב היא שברה אותי. היא אמרה לי: 'אמא, את תמיד אומרת לי שכולם אוהבים אותי ורוצים להיות חברים שלי, אז למה הם לא רצו לבוא להיות איתי ביום ההולדת? היא אמרה לי שהיא רוצה לעזוב את הכיתה או לעבור בית ספר. ילד בגיל שש לא אמור לחשוב על דברים כאלה".
בעקבות התקרית המצערת, החליטה ברדה לנסות לעהלות את המודעות למקרים מסוג זה כדי שילדים אחרים לא ייאלצו לחוות חוויה דומה. היא יידעה גורמים בעירייה על המקרה האישי שלה ועל כוונותיה ולדבריה מצאה אוזן קשבת במשרדו של ראש העירייה רז קינסטליך. "הסיפור האישי שלי נחשף ב'מיינט ראשון' ובעקבותיו נחשפתי לעוד מקרים רבים שהתרחשו ולעוד ילדים שחוו דבר דומה", היא מספרת. "נפגשתי עם קינסטליך ואחרי שיחה איתו הוחלט שתוקם ועדה מיוחדת שתפיק לקחים ותקבע דרכי פעולה שיביאו לסוף של תופעות כאלה.
לדברי ברדה, בין דרכי הפעולה שעליהם שוקדים בימים אלה יהיו קיום הרצאות בבתי הספר כדי להעלות את המודעות בקרב התלמידים להשפעות החרם, ולאחר מכן גם ההורים והמורים יונחו כיצד לגלות עירנות למקרי חרם והדרת תלמידים ממעגל חברתי.
