מתרגש למרות הכל
דניאל גורוב, מקיף ג' בראשון לציון ויו"ר פרלמנט הנוער
"זו תהיה הצבעה ראשונה שלי ואני מתרגש. האמת שקיוויתי שזה יקרה רק בעוד ארבע שנים, כי היה רצוי שאחרי הבחירות האחרונות תהיה יציבות, אבל האמת שהיה צפוי שנגיע למצב הזה. בשום שלב לא עברה אצלי מחשבה לא להצביע. מגיל קטן חיכיתי לרגע הזה, הייתי הולך עם ההורים שלי לקלפי ולדעתי זו הדרך הכי טובה להשפיע בדרך הדמוקרטית.
קראו גם:
"זו היתה שנה לא קלה עבור התלמידים ומן הסתם זה גם ישפיע על ההצבעה, אני חושב שתקופת הקורונה השפיעה עלי כתלמיד וגם על ההתנהלות הכללית שלי. אני חושב שבני הנוער של היום יש הבנה פוליטית גדולה, בייחוד לאור התקדמות הטכנולוגית, כי לא צריך לצפות במהדורות חדשות שלמות אלא הכל זמין וממצה ברשתות. אני גם רואה איך בני הנוער מאוד פעילים במטות השונים, כך שלדעתי הנוער כיום מאוד אכפתי ומעורב חברתית ופוליטית, אולי אפילו יותר מהעבר. עכשיו נותר לחכות לתוצאות ולקוות שהקול שלי ישפיע, אני מאמין שכל קול קובע ולכן אני בוחר להצביע".
שלא נגיע לבחירות נוספות
ליה חיים, תיכון אמית הלל ברחובות
"אצלנו בבית אנחנו חושבים שכל קול קובע, וממה שאני יודעת כל החברות שלי הולכות להצביע ואני כבר מחכה לזה. אני חושבת על המצב הכלכלי במדינה ואני לא יכולה להגיד שהוא הכי בשמיים, עם הקורונה ומצב הכלכלה, ועוד ועוד בחירות שמבזבזות מיליארדים. אם אנשים לא ייצאו להשפיע, אנחנו נמצא את עצמנו בעוד בחירות.
"בתקופה של הקורונה ישבנו הרבה בבית, היינו צריכים לקום בכל בוקר לזום והלמידה לא היתה קלה מרחוק ובטח לא בבגרויות. אנחנו משפחה שכולם בוחרים אותו דבר, אבל אני חושבת שבמשפחה המורחבת יש כאלה שיבחרו אחרת וזה בסדר מבחינתו, כל אחד יש לו את הדעה שלו ואת זכות הבחירה שלו, אני רק מקווה שאחרי הבחירות יבוא סוף־סוף מישהו שיבצע החלטות. עד שלא יהיה מישהו כזה כל המדינה תמשיך להיות בבלבלה, מישהו צריך לעשות סדר.
"אני חושבת שכולם צריכים לצאת ולהצביע, כל קול חשוב, כי אם לא אנחנו יכולים להיגרר עם הבחירות האלה ים זמן וכל חצי שנה נעשה שוב בחירות".
אל תוותרו על הזכות
עידו לסר, בית ספר השיטה ברחובות
"בעיניי לתת את הקול שלך זה משהו מאוד־מאוד חשוב, אין דבר בסיסי יותר מלהשפיע ולבחור. אני גר ברחובות ולומד פה מכיתה א', משחק כדורסל במחלקת הכדורסל של מכבי רחובות בליגת העל לנוער, משקיע בזה את כל־כולי, שני ההורים שלי עצמאיים, לאבא שלי יש עסק של אספרגוס למסעדות הכי נחשבות בתל אביב, אז את משבר הקורונה אני מכיר מקרוב. סבא וסבתא רבה שלי הם ניצולי שואה והגיעו לארץ והקימו את המדינה ואנחנו משפחה מאוד ציונית.
"בקורונה עשיתי מהלימון לימונדה, נרתמתי לעסק המשפחתי ועבדתי שם לילות כימים וקיבלתי כלים שאני לא בטוח שבבית הספר קיבלתי בכל השנים שאני בתיכון.
"כשאנחנו במשפחה שומעים שמישהו לא מצביע זה מאכזב, אני חושב שזו ההזדמנות שלנו לעשות שינוי, המצב הפוליטי בארץ מסובך וקשה. יש לי מטען כשאני הולך לבחירות, אני לא יודע למי אני אצביע, אבל אני די ממוקד ואני חושב שיש הרבה דברים שחשובים לי כאזרח. אני מנהל על זה שיח מאוד פתוח עם ההורים שלי, היינו רוצים להאמין שמה שנבחר ייצג את הדעה שלנו אבל זה לא פשוט, כל אחד והמחנה הפוליטי שלו, אבל זה הזמן להשפיע, מי שלא בוחר מוותר על הזכות שלו להשפיע".
הנוער לא מנותק
טל הדר, תיכון מקיף ד' בראשון לציון
"זו תהיה הצבעה ראשונה עבורי וזו התרגשות גדולה, אבל בגלל שהיו המון בחירות בשנתיים האחרונות זה הוציא קצת את העוקץ של ההתרגשות הראשונית, כי יש תחושה שזה יקרה שוב, ואני נערכת לבחירות החמישיות. בואו נגיד שלא ככה תיארתי שתיראה ההצבעה הראשונה שלי, חשבתי שאני אצביע אחרי גיל 20 בפעם הראשונה. אני מקווה שאחרי הבחירות הקודמות ישמרו על ממשלה יציבה. כשהייתי ילדה לימדו אותנו איך הבחירות עובדות ואיך הכל מתנהל, אבל עכשיו זה לגמרי שונה, מי בכלל זוכר שבחירות אמורות להיות כל ארבע שנים?
בהתחלה היתה מחשבה שלא להצביע, אבל אז הבנתי שאם יש לי את ההזדמנות להשפיע ולהביע את דעתי במקום הנכון אז למה לא לעשות זאת.
"השנה שעברה על הנוער ועל המדינה היא בעלת השפעה מכרעת על הבחירה שלי. זה גם משהו שאני מביאה מהבית בתור תפיסת עולם. יש כאלו שמונעים מתוך אהבת הארץ ויש כאלו שרוצים להעמיד במרכז את נושאי דת ומדינה, תלוי מה ספגת בבית. לכן הכל משפיע בסופו של דבר, גם מה שעבר עלינו, אבל גם החינוך שלנו מהבית. הפוליטיקה מעסיקה את בני הנוער, אני רואה את זה. כיום מגיעים לבית הספר בכיתות הגבוהות ומתעניינים בשיחות מסדרון על מה שקורה בכנסת, כולל דיבור על הצעות חוק. המדיה והרשתות החברתיות מאוד פיתחו את זה ונפתח צוהר להבנה הפוליטית של בני הנוער. אנחנו לא מנותקים כמו שמנסים לצייר אותנו, הראש שלנו לא כל היום בנייד כמו שחושבים".
