ביום חמישי האחרון עלתה נופר גודוסי אל קברו של בעלה חן ז"ל, נעמדה מול המצבה והתקשתה למצוא את המילים. דווקא היא, שמאז מות בעלה משתפת ברשתות החברתיות על כל מה שעובר עליה, מתארת את הכאב, הבדידות והצורך להיות חזקה עבור ארבעת ילדיהם, שאחד מהם נפצע בתאונה הקשה, לא הצליחה למצוא את המילים.
קראו גם:
"לא הצלחתי לדבר, רק בכיתי", היא מספרת השבוע. "חשבתי לעצמי ואם אני אגיד לו משהו, מה, זה יחזיר אותו? אני חיה עם געגועים עזים, לא מבינה בכלל איך אפשר להמשיך לשמוח או לחיות כאילו כלום לא קרה, אני לא מצליחה לראות את האור בקצה המנהרה. רק יושבת בבית ובוכה".
"שלחתי לחן הודעות אבל הוא לא ענה"
בבוקר יום שישי לפני כחודש התהפך עולמם של נופר וארבעת הילדים כאשר אבי המשפחה חן ז"ל יצא לעבודתו כשהוא רכוב על אופנועו ועימו גם רוי, בנם בן השבע של בני הזוג. על פי החשד של המשטרה, נהגת לא זהירה עברה באור אדום, פגעה באופנוע וגרמה לתאונת דרכים קטלנית. חן נפצע באורח אנוש, כוחות של מד"א ביצעו בו פעולות החייאה אך ללא הצלחה וקבעו במקום את מותו. הבן רוי נפצע באורח בינוני והועבר לבית חולים שמיר־אסף הרופא.
"הייתי בבית, ישבתי בבוקר יחד עם חן ושתינו קפה של יום שישי בבוקר", משחזרת נופר. "רוי בא אלינו ואמר שהוא רוצה ללכת עם אבא לעבודה שלו בחנות הדגים וחן הסכים. כשהם יצאו יחד מדלת הבית ראיתי שהוא שכח את תעודת הזהות ודברים אישיים, אמרתי לו אבל הוא אמר שהוא לא רוצה לחזור בשביל לקחת אותם והם נסעו.
"אני רגילה לצאת בימי שישי מהבית בבוקר כדי לעשות קניות לבית לקראת שבת. קונה חלות ועוד דברים לסעודה של שישי בערב, אבל הפעם משום מה לא היה לי כוח, לא היו לי את האנרגיות הרגילות ונשארתי בבית. פתאום הטלפון שלי צלצל ובצד השני של הקו אמרו לי שזה מבית החולים ושהם רוצים לומר לי שהיתה תאונת דרכים ושבעלי והילד נפגעו. צעקתי כי לא הבנתי מה קורה, ברקע שמעתי את רוי בוכה. השתגעתי, לא ידעתי איך להגיב. קראתי לבת שלי הגדולה טוהר בת ה־14 ואמרתי לה שתנסה להשיג את אבא. שלחתי לחן גם מלא הודעות, ביקשתי שהוא יענה לי אבל הוא לא ענה".
נופר הזדרזה להזעיק את אביה שייקח אותה לבית החולים, "תוך זמן קצר כבר היינו שם. כשנכנסנו ראיתי את רוי, הוא היה בחדר טראומה ועשו לו בדיקות וצילומים, אבל את חן לא ראיתי. התחלתי לעבור בין המחלקות, צעקתי 'חן, איפה אתה?' בינתיים כמה עובדות הלכו איתי ולא הבנתי למה הן נצמדות אלי. ידעתי כבר שמשהו פה לא בסדר כי לא יכול היה להיות מצב שחן ישאיר ככה את רוי לבדו. בשלב הזה כבר כולם ידעו חוץ ממני ואז הגיע שוטר, נכנס איתי לחדר ואמר לי שחן נהרג".
"ההגה של אבא נכנס לו בתוך הבטן"
במשך שבוע ימים שכב רוי הקטן בבית החולים, מתמודד עם פציעה כואבת וקשה בזמן שבני משפחתו יושבים שבעה. הוא שומע את נופר משחזרת את האירוע ומיד מתערב בשיחה. "אני זוכר מה קרה. ההגה של אבא נכנס לו לתוך הבטן", הוא מספר. נופר מרגיעה אותו ומוסיפה שמאז התאונה עוברים עליו ועליה לילות קשים של בכי. "כיום הוא עובר שיקום בבית חולים תל השומר", מסבירה נופר, "מנסים לשקם את היד שלו שעדיין משותקת".
איך מתמרנים בין שבעה על בעל שנהרג לבין מיטתו של הבן בבית החולים?
"קשה מאוד. הראש לא עובד. אנשים דיברו איתי ואני לא זוכרת כלום. זה היה מאוד קשה אבל המזל הוא שאמא שלי היתה איתו 24 שעות ולא עזבה אותו. הילד רצה אותי ואני גם הייתי שם, אבל ההורים שלי לא עזבו אותו לשנייה".
"בגיל 17 ידעתי שהוא יהיה בעלי"
כל מי שהכיר את חן ז"ל ונופר ידע שמדובר בסיפור אהבה מדהים. נופר (32) הכירה את חן בעלה (34) בגיל צעיר מאוד, "לא הייתי אפילו בת 17", אך היא מעידה שכבר אז ידעה שהוא יהיה אב ילדיה. בגיל 18 נישאו והביאו לעולם ארבעה ילדים (14,10,7,3) בימים אלה נמצאת נופר בהיריון מתקדם ומצפה לבנם החמישי. "הכרנו בנס ציונה, משם אני במקור. הוא התחיל איתי וככה התחלנו לצאת. מהרגע הראשון אמרתי שהוא יהיה האבא של הילדים שלי. כל הזמן הוא אמר לי שאני כתבתי את הסיפור המשותף שלנו בשמיים, זאת זכות גדולה שלי שהייתי עם אדם כזה, צדיק של ממש. הוא איש מיוחד במינו. תמיד עזר לכולם, עשה מצוות בסתר שאפילו אני לא ידעתי עליהן. אדם עם לב שאין דברים כאלו. הוא היה אבא ובעל מושלם. הוא היה מפנק את הילדים, אהב לצאת איתם לבילוים וטיולים. בכל שבת היינו נוסעים לטייל בארץ מאוד אהבנו את זה.
"כשנכנסנו ראיתי את רוי, הוא היה בחדר טראומה אבל את חן לא ראיתי. התחלתי לעבור בין המחלקות, צעקתי 'חן, איפה אתה?' ידעתי כבר שמשהו לא בסדר כי לא יכול להיות מצב שחן ישאיר ככה את רוי לבדו. ואז הגיע שוטר, נכנס איתי לחדר ואמר לי שחן נהרג"
"מאז שהוא נהרג אני חושבת עליו המון, כל הזמן. יושבת בבית ובוכה, לא מצליחה לחשוב איך אני ממשיכה את חיי בלעדיו. הילד בן השלוש שואל עליו הכי הרבה. כל היום הוא שואל 'איפה אבא שלי ואיפה אבא שלי?' אמרנו לו שאבא עכשיו בשמיים. בכל פעם שדופקים בדלת הוא רץ אליה וצועק 'הנה אבא שלי' וכל פעם כזו קורעת לי את הלב. אני לא מצליחה לחשוב איך אני אעבור את הלידה הזו בלי חן, זה משהו שמאוד מטריד אותי".
בימים אלה נערכת נופר לקראת מעבר דירה מראשון לציון לבאר יעקב, מעבר שתוכנן לפני זמן רב וכעת יהיה עליה לעשות לבד ללא חן ז"ל. "קנינו בית חדש בבאר יעקב ואני חושבת איך אני אכנס לבית חדש בלעדיו", היא אומרת. "אבל אני רוצה לעבור והילדים צריכים את השינוי, הם לא רוצים להישאר פה. יותר מדי זכרונות יש לנו בבית הזה. הזכרונות ממילא יעברו איתנו, אבל צריך לעשות את השינוי".
מסר לרוכבי האופנועים
לסיום מבקשת נופר להעביר מסר דווקא לרוכבים על קטנועים ואופנועים, "כל אלו שרוכבים על אופנוע ויש להם בבית ילדים ואישה כדאי שיחשבו פעמיים לפני שהם עולים על הכלי הזה", היא אומרת. "בעלי היה נהג טוב אבל זה לא מספיק כי יש על הכביש כאלה שלא יודעים לנהוג. ככה יכול לקרות מצב שהיקיר שלכם לא יחזור הביתה כמו שלי זה קרה, מי בכלל חשב שזה עלול לקרות? אני לא חשבתי אף פעם לדרוש ממנו להפסיק לרכוב על האופנוע, הוא היה רוכב עליו ואם הוא רק היה מאחר בחמש דקות כבר הייתי דואגת, אבל אף פעם לא אמרתי כלום, לא הייתי אישה כזו שמתערבת.
"חן גם אהב את האופנוע אבל לא היה עושה איתו שטויות", היא מדגישה. "לסיום אני מבקשת מכולם, תעשו מעשים טובים, תקראו פרקי תהילים ותקדישו את זה לעילוי נשמתו של חן בן דורית, תעשו מצוות ומעשים וטובים כי זה מה שהיה חשוב לו".
מהמשטרה נמסר כי חקירת התאונה נמשכת וכי הנהגת עברה באור אדום מתוך חוסר תשומת לב לרמזור.
