בשבוע שעבר ערכה אם תושבת ראשון לציון יום הולדת לבתה בת השש. השולחן נערך, עוגה מיוחדת נאפתה לאירוע, אך למרבה האכזבה בחרה מרבית הכיתה שלא להגיע לחגוג איתה.
בעקבות המקרה העצוב החליטה האם לצאת נגד התופעה הזו. "מבחינתי זו תהיה משימת חיי, אני אדאג שלא יהיה ילד שביום ההולדת שלו יהיה עצוב", היא אומרת.
זה היה אמור להיות אירוע משמח. "בשבוע שעבר הבת שלי חגגה יום הולדת שש", מספרת האם. "הזמנו את כל ילדי כיתה א', שבה היא החלה ללמוד, שלושה שבועות מראש. תזכרתי גם את ההורים כמה פעמים לפני כן, כי היה לי חשוב שהבת שלי תחגוג בשמחה".
אלא שהאירוע השתבש, לצערה של המשפחה. "למרבה הכאב, ליום ההולדת הגיעו רק שמונה ילדים מתוך 32 ילדים בכיתה", מספרת האם.
איך הייתה האווירה בבית?
"הרגשתי נורא, הלב שלי כאב כי ראיתי איך הבת שלי מסתירה את העצב, איך היא מסתכלת כל הזמן לכיוון הדלת כדי לראות אם עוד ילדים הגיעו".
איך בתך הקטנה הגיבה?
"במקלחת של הערב היא שברה אותי. היא אמרה לי: 'אמא, את תמיד אומרת לי שכולם אוהבים אותי ורוצים להיות חברים שלי, אז למה הם לא רצו לבוא להיות איתי ביום הולדת? היא אמרה לי שהיא רוצה לעזוב כיתה או לעבור בית ספר, ילד בגיל שש לא אמור לחשוב על דברים כאלה".
בעקבות המקרה החליטה האם להעמיד במקום את הורי הכיתה וכתבה להם הודעה מדם לבה: "כתבתי להם בקבוצת הווטסאפ של הכיתה שכולם צריכים לחשוב מה עובר אצלי בראש, איך זה שאני מסבירה עכשיו לבת שלי למה אף אחד לא רוצה לחגוג איתה. כמובן שכולם הרגישו נבוכים וניסו לתרץ ולהסביר, אבל אני אמרתי להם שבסופו של דבר אני והבת שלי עברנו את 'הקיץ של אביה', וזה דבר אכזרי לעשות לילד".
השלב הבא, מספרת לנו האם, הוא להפוך את הטראומה ליוזמה שבמסגרתה היא יוצאת למגר את המקרים האלה, שחוזרים פעמים רבות מדי. "זו תהיה משימת חיי. כבר בשבוע הבא אגיע לבית הספר של הבת שלי, אתן הרצאה בפני הכיתה על החשיבות לשמוח עם חברים ולחגוג איתם בימי הולדת, ומשם אמשיך לעוד מקומות שירצו לשמוע. העיקר שלא יהיה מצב שילדים נשארים לבד ביום השמח שלהם".
