"אנחנו חיים במלכודת סירחון שלא מאפשרת צורת חיים תקינה. אנשים בשכונה פיתחו בעיות נשימה ואסטמה ולנו אין יותר יכולת לחיות ככה, הגיעו מים עד נפש", כך אומרת בזעם קלודין עוזרי, תושבת נווה חוף שהחליטה להוביל מחאה נגד העירייה יחד עם עוד תושבים מהשכונה. ביום שישי שעבר הגיעו למעלה מ־100 איש להפגין כנגד הסירחון ורמת החיים הירודה שהם חווים בשל כך. "לא התייחסו עד כה לפניות ולתלונות שלנו, ומבחינתו נורתה יריית הפתיחה במאבק שלנו".
אי־אפשר לשבת בחוץ
במשך תקופה ארוכה תושבי שכונת נווה חוף במערב העיר הריחו צחנה. הריחות הגיעו בגלים שבאו ונעלמו. גם תושבים משכונות סמוכות סבלו מהריחות, אולם מלבד תלונות ספורות לא נרשמה מחאה מיוחדת והתושבים סגרו חלונות וסבלו בשקט, מקווים שמדובר בעניין בר־חלוף.
אלא שבמהלך החודשים האחרונים, כך טוענים תושבי השכונה, הלכו הריחות וגברו עד שהפכו לבלתי נסבלים ופגעו באיכות חייהם. לדבריהם, כאשר יצאו לבחון את הנושא ולעמוד על מקור הריח הם נחרדו לגלות כי הם מוקפים בריחות רעים שמקורם ממפעל למיחזור פסולת מצד אחד ומהשפכים שעוברים טיהור בשפד"ן מן הצד השני.
"לפני שלוש שנים עברתי לשכונת נווה חוף וזמן קר לאחר מכן התחלתי לחוש בריחות רעים, סירחון כזה שבא והולך", מספרת עוזרי. "בחצי השנה האחרונה המצב הלך והחמיר והפך גם למפגע בריאותי. התחלתי לסבול מסחרחורות ובחילות בלתי נסבלות. גם אורחים שבאו אלי לא יכלו לסבול את זה ונאלצתי להסתגר איתם בבית. בנוסף, הגיעו זבובים בכמויות וזה פשוט בלתי הגיוני לחיות ככה, כל ישיבה במרפסת זימנה אלינו עשרות זבובים שהפכו את הישיבה בחוץ לבלתי אפשרית".
עוזרי התחילה לברר בקרב שכניה וברשתות החברתיות האם עוד אנשים סובלים מהריחות וגילתה שהיא לא היחידה. "אני גר בשכונה הזו המון שנים ותמיד היה ריח באוויר, אבל לא ברמה שאנחנו חיים איתה כעת", מספר קובי עובדיה המתגורר ברחוב שושנת יעקב, "פשוט א־אפשר לצאת לחצר, אנחנו מותקפים מכל הכיוונים כי זה או ריח של זבל או של הביוב. יש גם פעמים שאלו ריחות מעורבבים וזה בכלל בלתי נסבל, כי הכל גם מביא איתו זבובים ומזיקים אחרים שמורדים את רמת החיים שלנו. אם אני יושב במרפסת עפים עלי איזה 200 זבובים ולצערי אני לא מגזים".
"העניין הוא שהריחות מגיעם בחלקים שונים של היום ואי־אפשר לדעת מתי זה יופיע", מוסיפה קארין סבח, תושבת נוספת בשכונה. "לפעמים זה בא בבוקר ולעתים הריח תוקף בשעות הערב, אבל זה חוזר על עצמו מדי יום. בזמן האחרון בנוסף לריח הזבל והביוב נוספו גם ריחות של עשן ונראה כאילו שורפים פסולת ליד הבית שלנו".
ביקור פתע במפעל המיחזור
לדברי השלושה הם ותושבים נוספים החלו לנסות ולברר מדוע הריח התגבר, "גילינו שחנכו לפני למעלה משנה מפעל למיחזור פסולת בניין ליד בית הספר לכבאות והחלטנו שצריך ללכת לשם ולערוך סיור פתע", מספרת עוזרי. "נכנסנו ללא התראה וגילינו שמגיעות לשם משאיות לפינוי אשפה מכל האיזור ומערי הסביבה ששופכות הרים של זבל עם צחנה וריחות בלתי ניתנים לתיאור", היא אומרת. "גם חולדות הסתובבו שם חופשי, כמויות גדולות שעוררו בי אישית צמרמורת".
"אלה כמויות פסולת עצומות, זה נראה שבקושי מצליחים להשתלט על ערימות הזבל", מדגישה עוזרי ומוסיפה. "משם המשכתי לשפד"ן ושם הריחות היו של גזים רעילים ממי השפכים. המתקן לא הצליח להכיל את כמות מי השפכים שהגיעו לשם וכך נוצרים ריחות קשים. הבאנו גם חוות דעת של יועצת לאיכות הסביבה והיא אמרה שאנחנו צודקים וזה לא מצב שאפשר להשלים איתו ולחיות בו".
"יצא לי להיכנס כמה פעמים לשפד"ן", טוען גם עובדיה, "כדי לראות מה קורה שם, ונחשפתי למים גועשים, לחוסר אטימה ולי זה נראה די ברור למה אנחנו סובלים".
חוששים לבריאות
כאשר התושבים מתלוננים על הריח, הם מעלים את החשש שהזיהום עלול גם להשפיע על בריאותם. "המצב הזה כבר פוגע לי בבריאות לא רק ברמת החיים", אומרת רויטל גבאי שמשוכנעת שהריחות מחמירים את מחלת האסטמה שלה. "יש לי רגישות מאוד גדולה לריחות. בכל ערב כשהריחות מתחילים לעלות לאוויר אני מתקשה לנשום וזה מתגבר בשעות הלילה כשהריחות מתגברים. יש פשוט ריח עשן של פסולת נשרפת שחודר לחדר השינה שלי ואני מתעוררת עם תחושת חנק".
לדבריה, היא שוקלת בימים אלה אפילו מעבר דירה בגלל שאינה יכולה להתמודד עוד עם הריחות הקשים, "למרות הקשיים ועל אף שזה לא פשוט להעתיק את מקום המגורים שלי, לצערי המצב הזה פוגע לי בבריאות כך שאין לי ברירה אלא לעזוב ולחפש מקום אחר. זה מפגע תברואתי שהוא פשוט אסון. לא בטוח שמבינים בכלל את ההשלכות של זיהום האוויר הזה לטווח הרחוק וכמה נזק זה יכול לגרום לאנשים שגרים כאן. אנשים יפתחו כאן בעיות נשימה וביום מן הימים מישהו יצטרך לתת על כך את הדין".
"נמאס לנו"
רק בשבוע האחרון נפגשה הנהלת העיר עם הנהלת השפד"ן, שם הסבירו כי המקור לריחות העזים הוא עבודות תשתית. בשפד"ן ציינו כי הוחלט לבצע את העבודות בשלהי הקיץ כדי להפחית ככל האפשר את מפגעי הריח שמתגברים בימים חמים וכי לבקשת ראש העירייה רז קינסטליך ייעשה מאמץ להאיץ את קצב העבודות ולסיימן בהקדם. אלא שאת התושבים הדבר אינו מספק.
ביום שישי האחרון קצו כמה מהם במצב וקיימו הפגנת מחאה. המפגינים, שכיסו את פניהם במסיכות כמחאה על הריחות הרעים, הניפו שלטים וחלקם אף עיכבו משאיות אשפה שהיו בדרכן למפעל המיחזור.
"אנחנו פונים למוקד העירוני והם פשוט אומרים שזה נרשם ומטופל, אבל הכל ממשיך כרגיל אז ברור שזה לא מטופל", אומרת סבח. "החלטנו לצאת למחות נגד העירייה כדי שיטפלו בנו. נמאס לנו לחיות ככה וזה הזוי שהשיח בין התושבים הוא האם יש אצלם ריח או האם אפשר לפתוח עכשיו חלון. השכונה נמצאת ליד הים ושווקה כמקום יוקרתי, אבל בפועל היחס הוא אחר לגמרי, האמת היא שאין בכלל יחס. ביקשנו פגישות עם ראש העירייה, אבל כל פעם דוחים אותנו מחדש, איפה נשמע דבר כזה?"
"מה אנחנו בסך הכל?", מסכם עובדיה, "אנחנו אנשים שהשקיעו המון כסף כדי לרכוש דירה, עובדים קשה כדי לממן משכנתא ומה התוצאה הסופית? שאנחנו חיים בזבל. גם האנשים במוקד כבר לא מצליחים יותר להתמודד איתנו. אחרי עשרות או אולי מאות פניות שלנו כבר אין להם תשובות. אז החלטנו שמספיק ואנחנו מתכוונים להפעיל לחץ עם הפגנות ועוד מהלכים, בתקווה שאולי הפעם מישהו בעירייה ישים אלינו לב, כי כרגע התחושה היא שצוחקים עלינו".
תגובות
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "בשבועות האחרונים כוננים של המשרד יצאו מספר פעמים בזמן אמת כדי לבדוק את תלונות התושבים, על-מנת לזהות את מקור הריח ולשייך אותו.
ממצאי בדיקות המשרד מראים, כי אכן יש פוטנציאל מטרדי ריח ממרכז מיחזור הפסולת באזור. המשרד להגנת הסביבה אף פנה לעירייה על-מנת לתכנן ולבחון את הפעולות למניעת המטרדים, ופועל מול איגודן בנושא זה. המשרד להגנת הסביבה מקווה, כי הפעולות מול הגופים יצמצמו באופן מהותי את הפוטנציאל למטרדים לתושבי השכונה".
מעיריית ראשון לציון נמסר בתגובה: "תחנת המעבר קיימת מזה 17 שנים ולא היה כל שינוי בפעילותה. השינוי היחיד, שחל לאחרונה, הוא העבודות של השפד"ן, בסמוך לתחנת המעבר, להחלפת החיבורים של קווי הביוב ואי תקינותו של המיכל במתקן לנטרול ריחות. הנהלת העירייה ביקשה מהשפד"ן לסיים מהר ככל האפשר את העבודות בקווי הביוב ולשדרג במהרה למיכל חדיש מנירוסטה בעל יכולת איטום גבוהה מהקיים.
"מנכ"ל השפד"ן נענה לפנייה זו ואמר כי העבודות יסתיימו עד לסוף השנה וכי הם מבצעים ככל שביכולתם לסיים עם העבודה בזמן קצר".
יצוין כי התושבים דחו את דברי העירייה בנוגע למפעל המיחזור. לטענתם, בביקורים שערכו במפעל עלה בבירור כי לא מדובר רק בפסולת בניין והם הציגו צילומי וידאו וסטילס שמראים פסולת מסוג נוסף.
