מי שמטייל ברחובות ראשון לציון בוודאי מזהה את היופי המסתתר בעשרות מבנים ישנים, שלמרות מנועי מזגנים, טיח מתקלף וחוטי חשמל ואינסטלציה שמכערים את חזיתם, עדיין מרמזים על עברם המפואר. כיאה לעיר הנושקת ל־140 שנות קיום, במרכז הישן של העיר פזורים מבנים רבים בעלי חשיבות היסטורית שהוקמו אי שם בסוף המאה ה־19 ובתחילת המאה ה־20.
מתוך הבנת החשיבות של מבנים אלה למורשת העירונית, הופקדה בשנת 2014 תוכנית שימור מקיפה שכוללת רשימה של 100 מבנים ואתרים. כמחצית מהמבנים המיועדים לשימור נמצאים בלב המושבה ההיסטורית - באיזור הרחובות רוטשילד, הרצל והכרמל - והשאר בשכונות הוותיקות שיבת ציון ונחלת יהודה. התוכנית נשענת על סקר שהכין אדריכל השימור אמנון בר אור. מרבית המבנים קיבלו מעמד של שימור רגיל ואילו כ־30 מתוכם קיבלו מעמד גבוה של שימור מחמיר. אלא שנראה כי למרות הרצון הטוב, הדרך לשיקום ושימור מבנים אלה לדורות הבאים, נתקלת באתגרים רבים.
לכלוך, זוהמה ותחזוקה ירודה
לפני כשנה החל ישראל פרקר, תושב ראשון לציון המתנדב באגודה לשימור אתרים, בפרויקט שמטרתו לתעד את המבנים המיועדים לשימור בעיר. ככל שסייר וצילם, הוא נחרד ממה שנגלה לנגד עיניו. "מרבית המבנים שתיעדתי נמצאים במצב קשה", הוא מספר. "לכלוך, זוהמה ומצב תחזוקה ירוד מאוד. אל חלק מהמבנים גם נכנסו פולשים שחסמו את הגישה אליהם. דיברתי על הנושא עם מספר גורמים בעירייה, אבל לא נראה שיש רצון להביא לשינוי".
מאז שהחל ביוזמה האישית שלו, הספיק פרקר לתעד כ־60 מבנים, "אני מתנדב כבר כמה שנים במוזיאון של ראשון לציון ואני מפעיל קבוצה נוסטלגית בפייסבוק. החלטתי בעקבות זאת להצטרף לקבוצה של שימור אתרים וכחלק מזה התחלתי לחקור את הנושא בראשון לציון. לקחתי על עצמי לכסות את כלל המבנים לשימור שהעירייה קבעה וקיבלתי רשימה של 95 אתרים. זה הפך לפרויקט גדול שלי, כשאני מקפיד לעבור ממבנה למבנה, לצלם ולחקור כל מה שאפשר על כל אחד מהמבנים ברמה ההיסטורית, כשלכל מבנה יש היסטוריה מרתקת". לדברי פרקר, חלק גדול מהמבנים המיועדים לשימור אינם מחזה מרהיב.
"תוך כדי עבודה שמתי לב שיש בעיה גדולה של השימור עצמו או היחס למבנה. היו בניינים שהשיפוץ שלהם היה מחפיר, השאירו צינורות של מיזוג אוויר, חוטים שנחתכו ונשארו כמו שהם, קווי טלפון שנתלשו ועוד. היו מבנים שאפילו לא נגעו בהם למרות שהם מוגדרים כאתר לשימור. נחשפתי גם לבתים שיש בהם אשפה, גרוטאות וזבל שהופכים את המבנה לחורבה אחת גדולה. היו גם שני מקומות שביקרתי בהם ופשוט אי־אפשר היה להתקרב. התברר לי שפלשו לשם אנשים שהפכו את המקום לשלהם, חסמו הכל בקרשים כדי שאף אחד לא יתקרב וזו באמת כבר חציית גבול".
עיקר הבעיה היא שחלק מהמבנים הללו, על אף חשיבותם למורשת העיר ולציבור, נמצאים בידיים פרטיות. "פעם אחת ביקרתי בבית לשימור וראיתי שלא נגעו בו", מספר פרקר בצער. "כשהתקרבתי פגשתי את אחד מבני המשפחה שהתגוררו שם, והוא אמר לי שהם מחכים שיהרסו את המבנה כדי שיוכלו לבנות עליו בניין רב־קומות שאפשר יהיה להרוויח ממנו, עד כדי כך ישנם חוסר הבנה וכבוד למבני שימור.
"מבני שימור צריכים להיות סוג של אנדרטה", הוא מוסיף, "כל מבנה שהוגדר כמיועד לשימור אמור להיות מטופל כראוי ולצערי זה לא המצב כעת. לי זה אכפת כי אני 'יקה'. אני לא רץ להאשים אף אחד, אבל אלוהים אדירים, שיעשו עם זה משהו".
"חשיבות עצומה"
"יש לשימור המבנים חשיבות עצומה ורבים יודעים זאת", מסביר איציק שוויקי, מומחה בתום שימור אתרים. "למיטב ידיעתי גם בראשון לציון נותנים על זה את הדעת וראש העירייה הקודם דב צור אף דאג לרכוש חזרה נכסים שיהיו בבעלות העירייה ומיועדים לשימור", הוא אומר.
"המבנים לשימור עצמם אינם סוד והם שקופים כך שכל תושב יכול לקבל מידע מהעירייה ולדעת מהם מבני השימור הקיימים. העירייה עצמה מחויבת על פי חוק לתחזק ולשמר את המבנים, כך שיתקיימו ולא יקרה להם דבר. הבעיה מתחילה כאשר מדובר במבנה לשימור שנמצא בידיים פרטיות, אך גם במקרה הזה חוק העזר העירוני מחייב את בעל הנכס לתחזק את המקום ולדאוג לו. אם הוא עובר על חוק העזר ולא עושה זאת, יש לרשות המקומית את החובה לעשות זאת בעצמה ולחייב את בעל הנכס בעלויות".
מה קובע מהו מבנה לשימור?
"העירייה דרך ועדה מיוחדת שהוכנה על ידי מומחים לנושא מתכנסת ובוחנת את הנושא על פי שבעה פרמטרים וכללים שהופכים אותו לבר שימור וביניהם האישיות שגרה בו, האם היה מקום תרבותי ועוד. אחרי שהוועדה מאשרת, זה עובר לוועדת תכנון מקומית שגם היא צריכה לאשר זאת סופית. אפשרות שנייה לשימור קיימת גם דרך תוכנית שימור מיוחדת שהעירייה עושה ומגדירה מה מבחינתה ראוי לשימור. ישנם שלושה סוגים של שימור והם: שימור מלא ומוחלט, שימור שאפשר לבנות בסמוך אליו ושימור שאפשר להוסיף עליו, אבל כל רשות יכולה לפרש זאת על פי פרמטרים שלה".
"אין לעירייה זכות לגשת"
"בראשון לציון אכן נעשה מיפוי והוכנה רשימה של כ־100 בתים ומבנים שנועדו לשימור", מסביר צביקה קמיל שמרכז את תחום השימור בראשון לציון. לדבריו הבעיה הגדולה היא שמבנים רבים נמצאים בידיים פרטיות, "לכן אם אנו רואים חזית של מבנה לשימור שהקיר מתקלף או שיש בעיות אחרות, לנו כעירייה אין זכות לגשת מיד ולשפץ, אלא אנו נאלצים לדרוש זאת מבעל הנכס. לצערי זה לא עובד באופן בו אנחנו מבקשים. נדרש שיתוף פעולה של בעלי הנכס ולא כולם ממהרים לעשות זאת, מאחר שהם יודעים שמדובר במבנה לשימור ואז מבינים שיש להם אופציה לתוספת של שטחים או קומות ולכן זה עובר חשיבה או דיונים ומתעכב.
"רק במקרה של מבנה מסוכן שעלול לקרוס החוק מאפשר לנו להתערב ולחייב את בעל הנכס לבצע עבודות או לעשות זאת בעצמנו. מקרה של חזית מתפוררת זה מצב שאינו מסוכן ולכן אנחנו לא יכולים להתערב".
עם זאת, קמיל מציין כי ישנם שיתופי פעולה שדווקא עלו יפה, "יש דוגמאות בשטח לשיפוצי חזיתות שנעשו בעידוד העירייה ואפשר לראות איך זה נעשה בהצלחה כמו באיזור המדרחוב ברחוב רוטשילד".
עלויות השימור הן גבוהות, מהם התמריצים הניתנים לבעלי נכסים כדי שידאגו לשימור?
"אתה מקבל זכויות לבנייה בשטח שיש לשימור. למשל אם השטח לשימור הוא 100 מ"ר אז אתה מקבל 100 מ"ר נוספים עם זכויות בנייה. ישנו עוד סל זכויות נוספות שאין בדרך כלל למי שיש בבעלותו מבנה רגיל".
ישנה כוונה להגדיל את רשימת המבנים לשימור מעבר ל־100 הנוכחיים?
"ישנה כוונה כזו, בהחלט. אנחנו מנהלים על כך דיונים בימים אלה".
אז מי שיש לו מבנה לשימור נדרש לטפל ולתחזק בעצמו. זה לא תיק כבד?
"מי שיש לו מבנה לשימור יש לו קודם כל תעודת כבוד שהוא גר בנכס בעל משמעות היסטורית לעיר, אחד ממעטים. מעבר לכך התמריצים שמעניקים לבעלי הנכסים במסגרת תוכנית השימור דואגים שיהיה מנוע כלכלי לשימור".
נורדאו 33
אז: בית שנבנה על ידי מיכאל דב שטיינמן בשנת 1929 ומדגים את סגנון הבנייה בתקופה זו במושבה.
כיום: מוזנח, צבע מתקלף וצינורות וחוטי חשמל שמכערים את חזיתו
אורוות הברון
אז: בית דירות לפקידי הברון ואורווה ראשונה במושבה שהוקם ב־1886. האדריכל היה ברוך פפירמייסטר שגם תכנן את מבנה בית הכנסת הגדול.המתחם שימש גם כמעין תחנה מרכזית לתחבורת פקידי הברון.
כיום: מבנה מוזנח, חוטים וצינורות עבים מקיפים אותו.
הרצל 57
אז: בית משפחת פופקו, בין הבניינים הראשונים שהוקמו בשכונה בשנות ה־30 ובין הבודדים ששרדו. הבית נבנה בסגנון אקלקטי מיוחד תוך שימוש בטכנולוגיות הבנייה האופייניות לסגנון זה.
כיום: טיח מתקלף, תיקוני צבע מכוערים וצנרת שהתווספה מבחוץ.
דרור 1
אז: ביתו של אהרון מרדכי פרימן, מראשוני המתיישבים. נבנה מאבני כורכר בסגנון אירופי. בעקבות חנוכת הבית כתב יחיאל מיכל פינס את המילים לשיר 'חושו אחים חושו'.
כיום: מוזנח, צבעו דהה והתקלף, מנועי מזגנים בחזיתו ושוב צנרת חיצונית מכוערת.
מוהליבר 2
אז: בית הפקידות שהוקם בשנת 1884 מכספי הברון רוטשילד. שימש למגורי הפקיד הראשי של הברון. כלל שתי קומות, שאליהן עלו בגרם מדרגות רחב מן הרחוב הראשי.
כיום: משמש את יחידת הצעירים ששלט ענק שלה מוצב בחזית, הטיח מתקלף, מזגנים וצלחת לוויין מכערים את החזית וגם התריסים ידעו ימים יפים יותר.