כובשת ברשת: עדי זוהר
הכוח של הרשתות החברתיות ברור וידוע לכל, אך בשנה האחרונה שבה התקיימו מערכת בחירות מקומית ושתי מערכות ארציות, התבררה עוצמתה כשכמויות אדירות של מידע, חלקו אמיתי וחלקו פייק ניוז לחלוטין, עשה את דרכו לרשתות ויצר שיח ער.
אחת מדמויות המפתח בכל הקשור לכוח זה בתחום העירוני היא עדי זוהר, שמפעילה את קבוצת הפייסבוק 'פורום תושבי ראשון לציון' שבה חברים כ־90 אלף תושבים, מספר עצום שאף קבוצה עירונית אחרת לא מתקרבת אליו. למרבה הצער, כחלק ממערכת בחירות יצרית, אולי מתוך רצון להפחיד אותה, נפגעה זוהר בעצמה כאשר תמונות עירום מזויפות שלה הופצו. "שילמתי את המחיר כי ניהלתי קבוצה כזו חזקה והייתי מזוהה עם רז קינסטליך", היא אומרת.
"כיום משמש הדף כמוקד עלייה לרגל עבור תושבים שצריכים פתרון לבעיות שלהם, מעין לשכת פניות ציבור מאוד יעילה. הקבוצה הפכה לחברתית מאוד, אני מקבלת המון פניות ופוסטים של אנשים נזקקים שחסר להם מזון או משאבים אחרים והבעיות נפתרות מאוד מהר. מקרים של אנשים שהיה להם מקרר ריק ובזכות שיתוף פעולה של גולשי הפורום בפייסבוק זה טופל וזה מחמם את הלב".
סיירת חברתית: רון לוי
את התרומה לקהילה של לוי קשה לכתוב בקיצור ואם יידרש לכתוב על כל הפעילות שלו רק מהשנה האחרונה אפשר יהיה למלא כמה עמודים שלמים. לוי הוא בעל 'המספרה החברתית' בראשון לציון, שעשרה אחוזים מהרווחים שלה מוקדשים לעשייה למען הקהילה.
כחלק מהפעילות של לוי הוא מקפיד מדי שבוע לבקר קשישים וניצולי שואה כדי לעצב את שיערם בחינם, אבל בעיקר לשמש להם אוזן קשבת. בנוסף הוא הקים סיירת חברתית שמגיעה להוסטלים בחגים כדי לשמח את יושביהם, ועוד דברים רבים.
"זה התחיל אצלי בעקבות הגמגום שלי מילדות, דבר שהפך אותי לילד מאוד עצבני", הוא מספר. "בעקבות העצבנות הזו הפכתי לבעייתי וכבר סימנו אותי ככזה שלא ייצא ממנו כלום. כשברוך השם הצלחתי, ידעתי שאני אדאג שלא יהיה ילד בסביבתי שייפגע רק בגלל קיפוח".
לאחרונה הרים לוי פרויקט בסדר גודל ענק כשביחד עם סגן ראש העירייה אבי חיים הוציא עשרות נערים ממשפחות מעוטות יכולת ליום כיף בירושלים ולעלייה לתורה בכותל, שם הם זכו לקבל תפילין וטלית וחגגו את בר המצווה שלהם עם המון פינוקים.
למען הילדים: גלי ברדה
אחת המכות הקשות בחברה הישראלית שעלתה השנה לכותרות היתה האלימות כלפי ילדים קטנים במעונות ופעוטונים. חדשות לבקרים נחשפו אירועים מזעזעים של התעללויות מילוליות ופיזיות שפגעו בביטחון הילדים במקום שבו הם אמורים להיות הכי מוגנים, וגרמו גם להורים לאבד את האמון במערכת.
מי שהחליטה לא להסתפק בצפייה בחדשות או כתיבת טוקבק, אלא לקחת את המאבק בתופעה צעד אחד קדימה ולא להוריד את העיסוק בה מסדר היום היא ברדה, תושבת העיר שהוציאה מאות הורים להפגנות ואף ארגנה מחאה המונית מול ביתן של כמה מן הגננות המואשמות במקרי האלימות.
"חברתי ליזמית מיזם בטוח בגן שלי שנועד לאתר גנים כדוגמת 'בייבי לאב' של כרמל מעודה ובעצם להוקיע את התפוחים הרקובים מהמערכת", אומרת ברדה, "הבאתי את המיזם לראשון לציון והפיילוט יתחיל בקרוב כאן אצלנו בעיר. אני לא אנוח ולא אשקוט עד שהמדינה תבין שחיי הילדים שלנו הם לא הפקר".
השומר על הצעיר: ערן חיים
רבים חושבים שתחום השיטור העירוני עוסק בעיקר בהשלטת הסדר בעיר, טיפול בתלונות על רעש או מתן דוחות. מה שלא רבים יודעים הוא שישנם עובדים שמדי יום מצילים חיים של בני נוער שנפלו לפשיעה או הסתבכו עם האנשים הלא נכונים. ערן חיים הוא אחד מהם.
ב־14 השנים האחרונות הוא עוסק במסגרת עבודתו בתחום פשיעת הנוער בחברה העירונית בשיתוף המשטרה והפך את התפקיד לגורם שיקומי. מאות בני נוער והוריהם היו תלויים בסיוע שחיים העניק להם. בין אם מדובר בגמילה מסמים ובין אם בהסתבכות עם גורמים עבריינים, חיים סייע במצבים שאפילו ההורים לא ידעו כיצד להתמודד איתם, ובהרבה מאמץ הצליח להחזיר לא מעט בני נוער לדרך הישר.
"הכי משמח לראות כיום נערים שהיו מכורים לסמים ואחר כך התגייסו לצבא", אומר חיים שהשנה נכנס לפרויקט חדש, כשהוצב בראש יחידת השיטור העירוני המשולב. "זו יחידה בשיתוף המשטרה המתעסקת עם כל עבירות הרחוב", הוא מסביר.
בתחילת הקיץ לקח חיים על עצמו לטפל בכמות הפשיעה באיזור חוף הים והצליח להוריד אותה בעשרות אחוזים. "רבים מקהל המבקרים לא שייכים לעיר, ולכן אמרתי שחייבים לעשות משהו ולהחזיר את החוף לתושבים. הקמנו מערך שפועל בעיקר בסופי השבוע, שבהם יש ריבוי מבקרים, ושמנו סוף להכנסת האלכוהול לחוף הים, והגענו לכמות של מעל אלף שפיכות אלכוהול בסוף שבוע אחד. האכיפה הזו הצליחה להוריד את הפשיעה באיזור החוף בעשרות אחוזים והפכה אותו נעים יותר לבילוי".
גאוות העיר: אלי ביטון
חברי הקהילה הגאה בראשון לציון נהנו בשנה החולפת מעשרות פעילויות איכותיות ומגוונות והכל בשיתוף פעולה מלא עם העירייה. קבלת שבת גאה, טיולי משפחות גאות למערת הנטיפים, ערב דראג לנוער ומצעד גאווה בהשתתפות מאות רבות של תושבים, הם רק חלק קטן מהאירועים שערכה הוועדה הגאה של ראשון לציון.
כשנזכרים שרק לפני ארבע שנים נערך דיון סוער במועצת העיר בדבר המסלול שבו יעבור מצעד הגאווה ואף עלתה המחשבה לבטל אותו כליל, מבינים עד כמה ההישג הוא גדול ומשמעותי. מי שצריך לזקוף לזכותו חלק גדול מהשינוי המבורך הוא אלי ביטון, שרק לפני שנה וחצי מונה לתפקיד 'רכז הקהילה הגאה' בראשון לציון, תפקיד ראשון מסוגו בעיר, שאותו הוא ממלא בהרבה מרץ.
"אני מאושר שזכיתי לקחת חלק בפעילות כל כך חשובה ומשמעותית עבור תושבי ותושבות העיר שלנו בפרט, והחברה הישראלית בכלל. כל זה לא היה קורה בלי השותפות האמיתית של החברה למתנ"סים ועיריית ראשון לציון, בראשות ראש העירייה רז קינסטליך וגורמי מקצוע נוספים".
מוביל קדימה: יאסו זללו
בשנת 1985 עלה זללו לארץ דרך סודן, איבד את אחותו הקטנה בדרך הקשה וכל זאת כשהוא בן חמש בסך הכל. "היתה לנו תקווה גדולה לקראת העלייה לארץ, רצינו להתערבב בחברה ולהיות ממש 'שבט אחים גם יחד' לפגוש את אחינו הלבנים, כמיהה של אלפי שנות גלות שרצינו לשים לה סוף", הוא אומר.
למרבה הצער תקוות אלה התנפצו בפניו והובילו אותו להיות אחד ממארגני מחאת יוצאי אתיופיה בראשון לציון, זאת כחלק מהמחאה שפרצה בכל הארץ. את המסלול שלו בישראל עשה זללו ברמה הגבוהה ביותר, הוא סיים תיכון בהצלחה, שירת ביחידה קרבית מובחרת והמשיך במסלול פיקודי. לאחר השחרור התמסר לטובת בני הקהילה בעיר, התנדב ללוות את החברים במטרה לסייע להם בהתאקלמות בחברה הישראלית.
"לא יהיה טוב אם לא נתחיל לעשות פה סדר ונעשה מעשים. המחאה הזו היתה ספונטנית ואף אחד לא יצר אותה, כולם פשוט קמו והלכו לצמתים וזעקו את זעקתם. אני לא יודע עדיין מי היה אלים יותר, אולי האלימות הגיעה דווקא מצידה של המשטרה. אנחנו באנו עם ידיים חשופות ומי שהגיע עם כלי נשק זו משטרת ישראל. היתה שם הפרת סדר, אבל מה מצפים מאיתנו? שנעשה מחאה שקטה? אנחנו נלחמים כאן על חיי הילדים שלנו.
"כיום אני רואה את הקהילה שלנו בראשון לציון בעתיד הולכת להוביל בכל המישורים, זה רק עניין של זמן כי יש לנו המון חבר'ה מוצלחים. אנחנו נוביל ולא יובילו אותנו, נקודה".
