שכונת כפר אריה בראשון לציון נחשבת לאחת השכונות השקטות ביותר בראשון לציון. למרות שהיא שוכנת בלב לבה של העיר, נהנים דייריה מאיכות חיים ומאווירה פסטורלית שמזכירה כפר או מושב. השכונה כולה מונה ארבעה רחובות בלבד, ומאות התושבים שמתגוררים בבתים צמודי הקרקע שבה יודעים כי ערך הנכסים שלהם רק הולך ועולה בגלל אופיה השקט של השכונה שלהם, שהתעצם כאשר כביש הגישה לכיוון באר יעקב נחסם ותנועת כלי הרכב פחתה גם היא באופן משמעותי והוסיפה לאווירה של השכונה הוותיקה.
למרות זאת, בחודשים האחרונים טוענים תושבי המקום כי השקט והביטחון הופרו בגלל אנשים זרים שמסתובבים ברחובות, בגנים הציבוריים ובחצר הבתים. לטענתם, אותם אנשים מקללים, צועקים ומטילים פחד על כל התושבים שלפתע חשים לא בטוחים.
"אחד מבעלי הבתים בשכונה השכיר את הבית שלו עבור עמותה שיקומית או דבר דומה ולא מוכנים לתת לנו יותר פרטים", מספרת אחת מתושבות השכונה. "אלכוהוליסטים או נרקומנים מסתובבים בינינו ללא פיקוח ולנו אין אפילו כתובת לפנות אליה".
עירום ברחוב
"הכל התחיל כשיום אחד גילינו להפתעתנו שהקימו אצלנו בשכונה הוסטל שיקומי", מספרת לימור אזולאי המתגוררת שנים רבות בשכונה. "זה מקום שמשרת בעיקר גברים יוצאי חבר העמים, שעל פי מה שנאמר לי מטפל באנשים שהיו מכורים לסמים ואלכוהול. נחשפתי לקיומו של המקום לפני כארבעה חודשים, אבל בהתחלה לא הרגשנו בעיות מיוחדות".
לדבריה, התפנית התרחשה כאשר לפתע הבחינו תושבי השכונה באנשים לא מוכרים שהחלו לשוטט בשכונה. "הם מסתובבים בשכונה ללא פיקוח ומטילים אימה. היתה פעם אחת שמישהו הסתובב עירום כולו ושיכור. הוא נכנס לחצר פרטית של תושבת השכונה כשהוא צועק ורק התערבות משטרתית סיימה את האירוע. הם עושים את הצרכים שלהם בגנים הציבוריים או בחצרות פרטיות, צועקים ורבים ביניהם ובלי כוונה להעליב, אבל המראה שלהם מפחיד את הילדים הקטנים".
"בהתחלה כשהם הסתובבו כאן היינו בטוחים שהם מגיעים מבאר יעקב, אבל זה היה הלם עבורי לדעת שמישהו מהשכונה השכיר להם את הבית שלו כדי לשכן כאן אותם", מוסיפה ניצה אשרם, תושבת נוספת. "הבן שלי ישב ערב אחד בתוך הרכב ופתאום הוא שומע דפיקות חזקות על הרכב וצעקות שלהם שהוא יביא להם סיגריה. הם נכנסים חופשי אלינו לחצרות, יושבים ושותים שם ולא אכפת להם בכלל שאנחנו מבקשים מהם לעזוב".
גם מורן מנצור המתגוררת בשכונה מספרת על תקרית לא נעימה, "לפני כחודשיים הייתי ברכב כשאחד מהם פנה אלי וביקש סיגריה. עניתי לו שאין לי והוא התחיל להתעצבן עלי, לקלל אותי ובסוף גם החל להכות על הרכב בחוזקה בעזרת ידו. זה היה רגע מפחיד מאוד. בימים אחרים גם היו כאלה שהרשו לעצמם להיכנס אל תוך חצר הבית שלי, לדפוק על החלון ולבקש כסף או סיגריות ולא אכפת להם בכלל מה השעה".
"מדובר באנשים שביום־יום מסתובבים ברחוב בלי חולצות, עושים הרבה רעש ומבהילים את הילדים שלנו", מתרעם גם קובי נגר, תושב ותיק בשכונה, "פעם נסעתי ברחוב ואחד מהם הסתובב על הכביש שיכור ולא היה מוכן לזוז, וכשצפרתי לו הוא התחיל לקלל אותי. כשהזמנתי שוטר הוא אמר לי שיש להוסטל הזה אשרה, אבל שלחוסים אסור לצאת ולהסתובב מחוץ לשער של המקום. אין שום פיקוח, אין מצלמות ואף אחד לא משגיח עליהם".
"הילדים בהסגר"
לדברי רבים מתושבי השכונה, עד לפתיחת המקום הם נהגו לשלוח את ילדיהם באופן חופשי לגן המשחקים או לחברים ולא חששו, אבל כעת הדבר הפך לבלתי אפשריף, במיוחד בחופשת הקיץ כשהילדים בחופש ממוסדות החינוך. "תושבים נהגו לשלוח את הילדים הקטנים שלהם להסתובב בשכונה ללא חשש, גם בשעות מאוחרות, וכעת הם מפחדים", טוענת אזולאי. "לי עצמי יש ילדים קטנים ואני מפחדת עליהם, אז אני לא נותנת לילדה שלי בת ה־15 לצאת לבד בשעות הלילה וגם חברות שלי לא מאשרות. נכנסו למצב של פחד ואנחנו בהסגר אצלנו בשכונה וחיים בחשש".
"הבת שלי לא יכולה לצאת בלילה לחברה שלה", מוסיפה גם אשרם. "ילדים שהיו רגילים לשבת בלילות בחוץ בגלל החופש כבר לא עושים את זה מהפחד וכולנו חיים בתחושה של כלא. גם אני, כשאני חוזרת מאוחר באוטובוס, מחפשת מישהו שילווה אותי כי אני פוחדת ללכת לבד ברחוב בחושך, נהיה מפחיד לחיות כאן".
"הילדים שלנו מבוהלים, הם חוששים ללכת לגן שעשועים מהפחד שהם ייתקלו בהם, הרבה מהם לא מוכנים לצאת מהבית", מסכים נגר. "אנחנו מלווים את הילדים שלנו כל היום ממקום למקום, מתחנה אחת לשנייה וזה לא היה ככה בעבר. אנחנו חוששים ולצערי אין לנו כתובת שאליה אנחנו יכולים לפנות כי זה מאוד לא ברור מי אחראי".
"לא נגד המטופלים"
לדברי התושבים, הם קצו בפגיעה באיכות חייהם ובתחושת הביטחון הירודה ובעיקר בכך שאף אחד לא משתף אותם בנעשה או עונה לשאלותיהם. כעת הם מאיימים כי אם טענותיהם לא יזכו למענה רציני ולהתייחסות, בכוונתם לצאת למאבק. עם זאת, הם מדגישים כי אין להם כל טענות נגד החוסים עצמם, אלא לגופים האחראיים.
"באמת שאין לנו התנגדות לשיקום של אנשים", אומרת מנצור, "חלק מהתושבים כאן הם משוקמים שעלו חזרה על מסלול נורמטיבי, אבל מישהו צריך לדאוג להשגיח עליהם או לברר שהם תחת פיקוח. בעבר כבר היו כאן שוטרים שחלק מהם אני הזמנתי והם אמרו לי שיש להם אישור ורישיון לפעול, אך שהם אמורים להיות סגורים בבית שלהם ולא לצאת ללא שמירה, ולמרות זאת הם מסתובבים כאן באופן חופשי לבדם".
"חשוב לציין שאנחנו לא נגד אנשים שנגמלים חלילה", מדגישה אזולאי, "גם אצלנו בשכונה יש אנשים שהיו מכורים ונגמלו ועכשיו הם על דרך המלך, אבל מה שקורה פה זה אחרת לגמרי, מצב בלתי אפשרי. אף אחד לא עדכן אותנו בשינוי שנעשה בשכונה, לא דיברו איתנו על הדיירים החדשים ומה הסיפור שלהם. אנחנו לא יודעים מה קורה בבית הזה, האם הם משוקמים או לא, באמת שאנחנו לא יודעים עליהם כלום, אבל הם מסתובבים ללא השגחה.
"אנשים כאן בשכונה רכשו בתים במיליוני שקלים ועכשיו איכות החיים שלהם נהרסה", מוסיפה אזולאי. "כעת אנחנו, תושבי השכונה, מתכוונים להיאבק בכלים שיש לנו ולדרוש מהעירייה שתתערב כדי להחזיר אלינו את השקט".
לדברי עו"ד רפאל ג'רבי, שהתגייס לסייע לתושבי השכונה, בימים אלה הוא בודק את חוקיות הסכם השכירות ואף עתירה למתן צו מניעה נגד המשך הפעילות "הן על רקע מטרד לרבים והן על רקע התסכול, הייאוש, החשש והמצוקה הקשה של תושבי הכפר השקט, שחייהם הפכו לסיוט בלתי נסבל".
בעל הנכס: "מופתע מהטענות"
מנגד, בעל הנכס טוען כי רק לאחרונה הגיעו אליו תלונות מצד דיירים וכי עד אז לא נשמעה מהם שום השגה. "ראשית כל הנכס לא מושכר לנרקומנים ו/או אלכוהוליסטים בהליכי גמילה, אלא לעמותה שכל מטרתה היא לשקם אנשים שלא צלח גורלם, ואותם אנשים חיים עם מדריכים ששומרים עליהם", הוא אומר. "אני מאוד מופתע מהטענות, שמעתי דברים מאוד טובים מדיירי השכונה בחודשים הראשונים".
לדבריו, הוא עצמו מקפיד להגיע אל המקום אחת לחודש על מנת לבדוק שהכל כשורה, "אני בן השכונה. נולדתי, גדלתי והתחנכתי בה למעלה מ־20 שנה ויש לי אהבה מאוד גדולה לשכונה ולתושבים בה, בפרט שאני בקשר הדוק ומשפחתי איתם".
לטענת בעל הנכס, רק בשבוע שעבר הועלו בפניו הטענות. "ערכתי שיחה עם הדיירים והאחראים על העמותה, שלא יסתובבו יותר חוסים באמצע הרחוב וישמרו על השקט ועל כבוד הדיירים בפרט ולא, אאלץ להוציא אותם מהבית בלית ברירה. חבל שדיירי השכונה חיכו זמן רב עד שפנו אלי, הטלפון שלי זמין כל הזמן ואם הדברים היו נעשים מוקדם יותר הבעיות היו נפתרות ולאף אחד לא היתה בטן מלאה על אף אחד.
"חשוב להדגיש שהעמותה שמפעילה את המקום מתנהלת עם כל הרישיונות הדרושים ומנהליה הם אנשים טובים ורציניים", הוא מוסיף. "לפני שהם נכנסו לבית ביררתי על העמותה ושוחחתי עם בעלי נכסים שהשכירו מהם בעבר וכן הלכתי לראות בתים בהם התגוררו לפני שהתחלנו בכלל משא ומתן".
מהעירייה נמסר בתגובה: "הנושא הועבר לטיפול יחידת השיטור העירוני של משטרת ראשון לציון והחברה לביטחון".
