"זו הקטסטרופה של החיים שלנו. אנחנו לא ישנים בלילות ולא יכולים לתפקד בימים. אנחנו פצועים, ופצועים לא משאירים בשטח". נציגיהם של דיירים מ־25 בנייני מגורים משותפים ברחובות רוטשילד והרצל בעיר נפגשו השבוע עם מפקד תחנת המשטרה בראשון לציון. בפגישה טענו יושבי ראש ועדי הבתים כי הפאבים השכונתיים מתחת לבתיהם הפכו את חייהם לסיוט מתמשך שעולה להם בבריאות, בפרנסה ובירידת ערך דירותיהם.
תובע את השכנה: הרסה את מסיבת ההפתעה
אחריהם הגיעו למשטרה בעלי הפאבים, ואמרו שהם מעוניינים להגיע לעמק השווה עם הדיירים. לדבריהם, מקומות הבילוי במרכז העיר מספקים פרנסה וחיים לרחוב הראשי ומושכים צעירים מראשון לציון, במקום שיצאו לבלות בערים אחרות.
"חוק הרעש באמצע השבוע הוא עד השעה 23:00, למה לא אוכפים אותו?" שואל הדייר עידן גלבוע. "בבניין שלנו התחלפו ארבעה דיירים מתוך שבעה בתקופה האחרונה. הפקחים באים וכותבים דוח, 'היינו ולא היה רעש', 'ביקשנו להנמיך' ושלל הערות דומות, אבל בפועל הם לא נותנים דוחות".
הבעיות לטענת גלבוע ותושבים נוספים לא נגמרות ברעש שבוקע מהרמקולים במקום. "אנשים מגיעים הביתה ואין להם איפה לחנות כי חוסמים להם את החנייה. הבליינים נמצאים שם בכל שעה".
חלק ממאות הדיירים ברחובות רוטשילד והרצל השקיעו כסף רב בניסיון להתמודד עם הרעשים שבוקעים מהפאבים בלילות. אחת מהן היא עדנה רימון, תושבת רחוב רוטשילד שהעבירה את חדר השינה שלה מצד אחד של הבית לצד השני ואטמה את החלונות. "זו מלחמה על השפיות שלי. אני מברכת על כל יוזמה של החייאת הרחוב, אבל זה התרחב בצורה ברוטאלית. הם פתחו עוד ועוד פאבים ופולשים לחצרות. אנחנו משלמים בבריאות שלנו".
לדברי הדיירים, עיקר אכזבתם היא מטיפול העירייה. "הלכנו לישיבות עם ראש העירייה וצוותו, קיבלנו הבטחות ודבר לא קויים", אומרת רימון. "למרות שבתקופה האחרונה היו ניסיונות למצוא את שביל הזהב בין בעלי הפאבים לתושבים, הם עלו בתוהו. ראש העירייה דב צור הבטיח לנו שהמקומות יהיו אטומים והם לא. אנחנו מבקשים שיאכפו את החוק כלשונו".
מזי רוקח מתגוררת מול הפאבים ברחוב הרצל. "כל הערב יש מוניות, אנשים באים והולכים על הכביש, יש צעקות ברחוב עד 6:00 בבוקר. הם עושים פה טרור, באים בשבתות ושישי, יש מסיבות מהצהריים והם עושים פה מה שהם רוצים. לפעמים יש אירועי יחצ"נות והפנינג של חברות בירה או אלכוהול ותופסים את כל המדרכה, עושים פה קרנבל". . "אנחנו דורשים שהעירייה תקיים את החוק כלשונו. אם יש להם בעיה עם החוק, שייגשו לכנסת וישנו אותו", דורש איל לידור, מי שעומד בראש המאבק וארגן את הפגישה במשטרה, "ראשון לציון זה לא תל אביב".
שכרו יועץ אקוסטי ומה אומרים בעלי הפאבים? הם בעיקר לא ציפו לתגובה כזו מהתושבים. מצד אחד לא נעים להם להפעיל את העסק בידיעה שהם מפריעים לאחרים, אך מצד שני הם מעוניינים להתפרנס, להביא תעסוקה לאזור ולמשוך את צעירי העיר לבלות קרוב לבית.
"'תרצה' הוא מקום בילוי ותעסוקה למאות תושבים בעיר", אומר יונתן שטאוברג, בעלי הבר-מסעדה שנמצא במבנה לשעבר של קולנוע תרצה המפורסם. "המקום עובד במתכונת של בר-מסעדה, אנחנו לא 'דאנס בר' ולא מועדון. אנחנו פועלים בשיתוף פעולה עם הדיירים ומנסים לטפל בבעיית הרעש, עובדים מול יועץ אקוסטי ועשינו כבר הרבה פעולות לפי הדוחות שלו. קיבלנו אישור עסק וזה אומר שעברנו את אגף איכות הסביבה שאחראי על רעש והמקום נמצא תקין".
מה יש לך לומר על תלונות התושבים? "אנחנו לא רוצים לפגוע במנוחת השכנים, אבל אנחנו לא יכולים לשלוט ברעש של האנשים שנמצאים בדרך החוצה. יש כן שכנה אחת שהחליטה לקחת אותנו כפרויקט אישי שלה ולנסות להכפיש אותנו. המטרה שלנו היא באמת להתפרנס ולייצר מקומות בילוי כאן בעיר. במתחם שאנחנו פועלים בו היו ברים יותר מ־20 ו־30 שנה.
"אנחנו פותחים את הדלת שלנו - אם יש שכן עם בעיה נקודתית אני בכיף מוכן להיפגש ולתת לו את הטלפון האישי במקרה שעושים רעש והוא רוצה להגיד לי, במקום ללכת לפיקוח. אני אטפל בזה באותו הרגע", מבטיח שטאוברג. "המטרה שלנו היא לא לעשות רע לאף אחד, האינטרס הראשון שלי הוא לתת להם את השקט".
גם עופר עין שי, אחד השותפים של ה'ברנרד' ברחוב רוטשילד, מצר על תחושות התושבים. "המשטרה זימנה את כל בעלי העסקים ויש מגמה להגיע לפתרונות עם התושבים. מי שמבלה פה הם מלח הארץ, אין קטטות וריבים, זה השביח את כל הנכסים כי יש נהירה של צעירים לרחוב. כשיש מסעדות, בתי קפה וברים, מן הסתם יש יותר מכוניות וחוסמים חניות, אבל מי שגר ברחוב רוטשילד יודע שהוא גר במרכז העניינים ולא במושב. יש לזה פלוסים ומינוסים".
עין שי אומר שרחוב מרכזי עם מקומות בילוי זה דבר מקובל בעולם. "מגיעים לפה לקוחות מכל הארץ, אז מה אנח