בגיל עשר רון לוי מראשון לציון עבר חרם שהוביל אותו לנשור מבית הספר, היום הוא עומד בראש הוועדה לצמצום פערים חברתיים ויש לו מטרה אחת: "אחרי המקרה של הילד מנחם מענדל בולטון מכפר חב"ד ברור לנו שחייבים להגיע לכל ילד שעובר חרם ולכל ילד שמוביל חרם".
לוי, מנהל את המספרה החברתית בעיר ולצידה מפעל חסד שמספק חבילות מזון, ציוד לבית הספר וסיוע למאות משפחות בעיר. לפני כחודש הוא הגשים חלום כשלצידו של ראש העירייה רז קינסטליך, מונה לוי ליושב ראש הוועדה העירונית לצמצום פערים חברתיים.
קראו גם:
רגע לפני שהשיק את תוכנית "יהלום" שהגה לסיוע לבני נוער נחשף סיפורו קורע הלב של תושב בית חב"ד, מנחם מענדל בולטון בן ה-12 שנפטר מדום לב בו לקה דקות ספורות לאחר ששוב התמודד עם חרם מצד חבריו באירוע בר מצווה בו נכח. "אין ספק שהמקרה הזה השפיע על כל פעילות הוועדה", מסביר לוי, "הבנו שהיא צריכה להגיע ישירות לתוך בתי הספר, לזהות את הילד הדומיננטי שעלול להוביל חרם והילד המתקשה שעלול לחוות חרם, עוד לפני שזה קורה. כי אם נצמצם את הפערים בין הילדים האלו נמנע מראש מקרים מצערים כמו סיפורו של בולטון המנוח".
על התוכנית החדשה הוסיף לוי: "קראנו לתוכנית 'יהלום' כי אנחנו מאמינים שכל ילד הוא יהלום שרק צריך ללטש. בשיתוף מלא של העירייה ואגף הנוער, הוועדה עוסקת בכל התחום של קידום הנוער, מניעת החרמות וסיוע לנוער בסיכון כשהמטרה היא לצמצם פערים ולתת לכולם הזדמנות שווה במסגרת תכנים ופעילויות. בהמשך אנחנו רוצים גם לפתוח מכינה צבאית, תוכנית ליווי עבור בני נוער נושרים וקורסים עם מקצועות לעתיד כמו מכונאות רכב, טכנאי טלפונים וכדומה. אנחנו כל הזמן מנסים לדייק ולעשות את זה הכי טוב שאפשר".
ילדות כואבת
הרצון העז ליצור שינוי נולד מתוך חוויות אישיות של לוי. "גדלתי כנער בסיכון, הייתי ילד בן 10 כשחוויתי חרם עקב הגמגום שלי. אני זוכר את זה כאילו זה קרה אתמול, היה ילד דומיננטי שהוביל חרם מאוד קשה נגדי במשך כשנתיים. הייתי הרבה לבד, ילדים היו צוחקים עליי ומחקים אותי וגם אם היו מזמינים אותי לימי הולדת זה היה כדי ללעוג עליי. המצב הזה גרם לי לאגור הרבה זעם, זה בא לידי ביטוי באלימות שהייתי משתמש בה כדי לשמור על עצמי מפגיעה ובהמשך גם בנשירה מבתי הספר.
"הייתה מורה אחת שראתה אותי וממש ניסתה לעזור, היא לימדה אותי לקחת את כל הזעם הזה וליצור ממנו טוב. אז אומנם בגיל 13 פרשתי מבית הספר אך הודות להכוונה שקיבלתי הצלחתי למצוא את מקומי. התקבלתי לעבודה במספרה מאוד נחשבת בראשון לציון, נהנתי לעבוד שם והצלחתי. עם הזמן אותם ילדים ראו איך אני מתחבר לסלבים מקומיים, כי תמיד הייתי ילד כיפי, ופתאום הם חיפשו את קרבתי.
"דווקא בגלל שלמדתי לשחרר מהזעם הצלחתי לקרב את הילדים האלו אליי ולא לנטור. היום אני חולם לעזור לילדים כמוני, לתת להם הזדמנות לנתב את הזעם והעצב למקומות אחרים, לחזק ילדים וגם הורים".
