ישיבת המועצה האחרונה של עיריית ראשון לציון, שבה דנו על התקציב, היתה ארוכה ביותר והסתיימה לאחר השעה אחת בלילה. חברי המועצה העייפים ביקשו לסיים כבר את המטלות שלהם ולחזור הביתה מוקדם ככל האפשר.
קראו גם:
מי שהעביר לתושבים כבדי השמיעה והחירשים את כל מהלך הישיבה, כפי שהוא עושה בכל ישיבה וישיבה בשנתיים האחרונות, הוא רפאל בוסידן, המתרגם לשפת הסימנים של ישיבות המועצה בראשון לציון. השבוע הוא ציין שנתיים בתפקיד שנחשב ייחודי לראשון לציון, ואומר בחיוך: "אני כבר סלב בקהילת כבדי השמיעה".
הילדים בכיתה היו צוחקים
בוסידן (35), מתגורר בגדרה ועוסק למחייתו בתחום התרגום לשפת הסימנים עבור החירשים. הוא עצמו שומע היטב, אבל את חייהם של כבדי השמיעה הוא מכיר היטב מהבית, מאחר ושני הוריו חירשים אך דווקא זה מה שגרם לו במשך שנים רבות רתיעה. "אני בן להורים חירשים ומגיל קטן מאוד נרתעתי מהשפה הזו וגם התביישתי בה ובהורים שלי. ככה זה היה לאורך כל הילדות והנעורים שלי", הוא מספר. "כשההורים שלי היו מגיעים למסגרות של בתי הספר שאר הילדים היו מצביעים עליהם וצוחקים. גם בגיל ההתבגרות שלי זה אפילו הלך והחמיר וגם בנות שיצאתי איתן נרתעו מזה ולא היו ממשיכות איתי בקשר".
לדבריו, רק כשבגר הפסיק להתבייש במציאות שאליה הוא נולד וגדל, "בצבא נפקחו לי העיניים, ראיתי עולם שלם יותר והבנתי שלכל אחד יש את התיק שלו, את הבעיות הרפואיות שלו, וקיבלתי קבלה מלאה ושלמה את ההורים שלי. לאחר השירות הצבאי אח שלי הציע לי ללמוד לימודי תעודה של תרגום לשפת הסימנים. הוא כבר היה מתורגמן ונכנס לתחום ולכן הוא הציע לי לעשות את זה".
מסייע בחתונות והלוויות
בעשר השנים האחרונות בוסידן עוסק בתרגום לשפת הסימנים, "אני מתורגמן של מהדורת החדשות של כאן 11, אבל בעבר עבדתי בשאר הערוצים כמו ערוץ 13, ערוץ הספורט וגם ערוץ הכנסת".
לדבריו, מלבד תרגום לתקשורת ולמועצת העיר יש עוד אירועים רבים שבהם נזקקים לשירותיו, "אני עושה תרגום גם לאירועים שאנשים לא מתארים לעצמם שיש בהם תרגום לחירשים, כמו חתונה או להבדיל הלוויה. לא מזמן הייתי בלוויה שכולה סיפור טראגי, מקרה של רצח, וחלק מהמשפחה היו חירשים ונזקקו לתרגום לשפת הסימנים. באירועים מהסוג הזה אתה לא יכול להישאר אדיש, תרגמתי את ההספדים והתרגשתי יחד איתם. "זה קורה לי גם בכתבות מאוד מרגשות בטלוויזיה. לעתים קשה לתרגם את הדברים, אבל משתדלים להיות מקצועיים ולעשות את העבודה".
מלבד העבודה כמתרגם, בוסידן מעביר הרצאות יחד עם אדם נוסף, שבאופן הפוך ממנו נולד חירש להורים שומעים, "יחד אנחנו מביאים את הסיפורים האישיים שלנו, מלמדים קצת שפת סימנים ומתבלים בהומור. למשל בשלב מסוים משדרים סרטון על המציאות בבית שבו ההורים חירשים. למשל בהכנה לשבת זה כמו להיכנס לשדה קרב, הכל נעשה ברעש גדול, הארונות נטרקים, הסירים מונחים ברעש, החיתוך מאוד מרעיש, הכל בעוצמה גבוהה".
לתרגם צעקות
בשנתיים האחרונות, כאמור, מבלה בוסידן פעם בחודש בישיבות המועצה בעיריית ראשון לציון, תופס את הפינה שלו ומעביר בשידור חי בפייסבוק של העירייה את הישיבות. "זו העירייה היחידה כיום שמעניקה את השירות הזה עבור התושבים החירשים שלה. זה התחיל בכך שהייתי מתרגם לכל מיני אירועים עד שיום אחד הציעו לי גם להיות מתורגמן של ישיבות המועצה. אני חושב שיש קהל גדול שלא יודע על זה ורצוי שזה יבוא לידיעתו".
זאת בוודאי משימה לא פשוטה לתרגם את הישיבות האלו שלרוב נמשכות זמן רב ולא מעניינות מספיק אפילו חלק מחברי המועצה עצמם.
"השבוע הייתי שם מעל לחמש שעות, עד אחרי חצות, ובסופו של דבר פרשתי שעה לפני הסוף, אבל לשמחתי רוב הישיבות מסתיימות בשעות מוקדמות יותר. חלק מהישיבות דווקא מעניינות ויש גם חלק שמשעממות. הישיבה האחרונה על התקציב היתה מעניינת אבל גם קשה ומתישה בגלל שהיו הרבה שאלות"
"יש כל מיני אמירות לא פשוטות בישיבות מועצות בראשון לציון. גם אם לא נעים לי לשמוע ולא תמיד לתרגם אז אני משתדל לא להביע דעה במימיקה שלי ולהעביר את המסר כמו שהוא"
איך מתרגמים קללות וצעקות או אמירות פוגעניות, למשל כמו שהיו לאחרונה כלפי להט"בים?
"בדיוק כמו שזה. עושים את זה כולל הבעות פנים מתאימות למה שקורה בשטח או קללות, אחרת זה לא יהיה ברור. יש כל מיני אמירות לא פשוטות בישיבות מועצות בראשון לציון. גם אם לא נעים לי לשמוע ולא תמיד לתרגם אז אני משתדל לא להביע דעה במימיקה שלי ולהעביר את המסר כמו שהוא. לא קרה לי עדיין שחרגתי מזה בישיבות המועצה. אולי באירועים אחרים, אבל לא בישיבות המועצה שקורות בעיר".
אתה ממליץ לשאר המועצות לנהוג אותו דבר ולהנגיש את הישיבות לחירשים?
"בהחלט. ברור וכמה שיותר. לקחת את התושבים החירשים כשווים בין שווים, זה חשוב להם לדעת, בטח בישיבות חשובות כמו תקציב. ראוי גם שישיבות עירוניות חשובות כמו דיונים על תמ"א יונגשו עבור ציבור החירשים.
כבר מזהים אותך ברחוב בתור האדם מהעיגול הקטן בפינה?
"בקהילת החירשים בטוח יודעים מי אני. גם אלו שעובדים איתם כמו עובדים סוציאליים, אבל יש גם כאלו שלאו דווקא שייכים לזה. מדי פעם יש כאלו ששואלים אותי מאיפה אני מוכר להם. אפשר לומר שאני סלב של החירשים".
