שום דבר לא הכין את קרן (שם בדוי) מראשון לציון למסע החיים הקשוח שנכפה עליה. "אני בת בכורה במשפחה מזרחית חמה, אבל גם תמימה, ההורים שלי אנשים טובים ומהמקום הזה הם לימדו אותנו שטבע האדם טוב, שצריך לשפוט את כולם לכף זכות ואם יש מישהו שמתקשה, אנחנו צריכים לחמול עליו ולנסות לסייע לו. זו עניין משמעותי בחיי כי כשעמדתי בחופה האמנתי בכל ליבי שאני יכולה לתקן את בעלי".
כך היא מספרת השבוע ומגוללת את סיפורה הכואב איך בשתי מערכות היחסים המשמעותיות שלה נפלה קורבן לאלימות קשה, עד שנאלצה לברוח למקלט לנשים מוכות. לקראת היום הבינלאומי לאלימות כלפי נשים בשבוע הבא, "ידיעות ראשון", מביא את סיפורה של קרן ואת חלקו של המרכז העירוני לטיפול באלימות במשפחה, בהצלת חייה וחיי ילדיה.
"הרהורים בדרך לחופה"
קרן הכירה את בעלה בגיל 17 בתיכון. "הוא תמיד היה מרכז העניינים", היא מספרת השבוע, "זה שמצחיק וסוחף את כולם והוא אהב אותי בטירוף, כך כולם אמרו, באמת שהאמנתי שזכיתי בטוב ביותר. בדיעבד כבר אז התחילו סימנים. כבני נוער עבדנו בעבודות מזדמנות, הוא היה יושב בקניון עם משקפי שמש וכובע ומשקיף עליי בזמן המשמרת, בודק עם מי אני מדברת ומה אני עושה, כמובן שראיתי בזה מחמאה, שהוא לא יכול דקה בלעדיי. הוא גם היה ידוע בקרב החבר'ה כ'חמום מוח', אבל זה אף פעם ללא הופנה אליי, להיפך. אליי הוא התייחס הכי יפה".
אחרי שש שנות זוגיות, הם החליטו להינשא, אבל גם כשהיא לבשה שמלה לבנה הלב שלה לא היה שלם. "אני זוכרת את עצמי בדרך לחופה, מביטה במראה ואומרת לעצמי 'מה את עושה כאן?' ואז ממשיכה לכיוון המדרגות לחופה כי האמנתי שאני מסוגלת לתקן אותו, שנים כעסתי על עצמי שהמשכתי, שבאותו רגע לא עצרתי הכל. בהתחלה הכל היה טוב, קנינו דירה, בילינו כמו זוג צעיר ונכנסתי להריון שמהרגע הראשון הבהיל אותו. עם כל הבדיקות התמודדתי לבד, הוא לא הצליח להחזיק עבודה, היה לו קושי עם מסגרות, הוא רכש רכב ובשלב כלשהו פשוט ריסק אותו, ויום אחד הוא גם ריסק את הבימבה של הילדה. הוא היה דוחף, מקלל מאיים ועושה הכל כדי לפגוע בי. כך נראו חיינו.
חניקות ואיומים
"כשסבא שלי היה חולה ורציתי ללכת לבקר הוא איים שיחסל אותה אם אצא מהדלת ויחסל אותי כשאחזור. לא סיפרתי לאף אחד, לא רציתי שידעו, אבל בתוכי זה חלחל ויום אחד בעודי יושבת על הספה עם הילדה הסתכלתי עליו ואמרתי לעצמי 'מה הקשר בינינו לבינו?' למחרת השגתי הסכם גירושים והגשתי לו ואז התחילה האלימות הקשה יותר. הוא חנק אותי, איים שאם אנסה לעזוב ירצח אותי והניף סכין. המשפחה שלו לא הפנימה, הם התעקשו שאני מגזימה, אבל אני רציתי גירושים. הצגתי לפניו תמונה מושלמת, שאשאיר לו את הדירה והוא יחיה כמו רווק, אני אגור לבדי בשכירות, וכך הוא קיבל תחושה של מנצח. עד הרגע האחרון לא ארזתי תיק ולא סיפרתי שאני עוברת להוריי, ידעתי שכל צעד לא נכון עלול להבעיר אותו וכך היה, ברבנות אפילו התבדחנו והבטחתי שתמיד נישאר חברים, אבל אחרי הגט הוא מירר את חיי. איים עליי, הטריד אותי בבית הוריי ורדף אחריי ברחוב".
פרק ב', כואב יותר
למרות הקושי קרן הצליחה לשקם את חייה, אך אז הברק פגע פעם נוספת. "אחרי שנתיים הכרתי בחור בעבודה, הוא היה מצחיק ומקסים אבל 'משודרג', בן למשפחה טובה, מבוסס שתמיד הדגיש שהוא אירופאי, בניגוד אליי. הוא הכיר את הסיפור והתנהג כאילו הוא מציל אותי, הוא יצר קשר חם ומדהים עם בתי ואצלנו לא מקובל לחיות בלי חתונה אז נישאנו.
"חשבתי שלמדתי את הלקח, אבל לרב הוא אמר 'אני גואל אותה מייסוריה' אז אולי לא באמת למדתי. במשך 18 שנים היינו נשואים, את האהבה הוא הראה באלימות ובאובססיה, כל משפט שני שלו היה 'אני אהרוג כל מי שיפגע בך', הוא לא הבין איך אבא שלי לא רצח את הגרוש שפגע בי, הרבה דיבורים אלימים, אבל במעטה של דאגה. עברנו לעיר מגוריו והוא הרחיק אותי מכולם, מההורים, מחברות וגם מהעבודה שאהבתי. התעקש שאני לא צריכה אף אחד כי זה אני והוא באש ובמים, אבל הייתה בעיקר אש".
בכל שנות נישואיה השניים קרן סבלה מאלימות נפשית קשה, אלימות כלכלית, אלימות מינית פיזית ואיומים קשים. "לא רציתי להאמין שזה קרה לי פעם נוספת, תמיד שכנעתי את עצמי שזה הכל מאהבה. נולדו לנו בן ובת והקשר החם עם הבכורה שלי הפך למלחמה. אחרי שהכריח אותה לכנות אותו אבא הוא העביר אותה התעללות נפשית קשה עד שבגיל 18 העיף אותה מהבית רק כי לא הקפידה לסדר את חדרה.
"הוא שלט בהכל, למרות שלא עבד, הוא פיקח על כל שקל שנכנס ויצא מהחשבון, הוא קבע מה אני והילדים נלבש, מי ייכנס לבית ואפילו באיזה זווית הספות יעמדו. כשלא הייתי בבית דיברנו רק בוידאו או בזום, כדי שיראה היכן אני, איפור אסור כי ממילא זה 'כמו טמבור' ועוד כל מיני משפטים שרק הקטינו אותי. לכולם הסביר שאינו עובד כי אני אמא איומה והוא חייב לפקח על הבית, היתרון היחיד היה שהצליח להבריח את הגרוש שלי".
קראו גם:
למרות הכל, קרן מודה כי לא העזה לחשוב לעזוב בעל מכה פעם נוספת. "הוא תמיד הבהיר לי שביום שאני הולכת הוא מחסל את הילדים ואת ההורים שלי, שכולם זמניים ורק הוא קבוע בחיי. את האלימות הסתרתי עם כל האמצעים שיכולתי אבל הילדים שמעו וראו אך עצמו עיניים".
גלגל הצלה
השינוי הדרמטי הגיע כשקרן פגשה ממש במקרה חברת ילדות. "היא עברה לגור לידנו והצטרפה אליי לטיולים עם הכלב בערבים, פתאום מצאתי מישהי נייטרלית וקרובה שיכולתי לשתף. בוקר אחד ראיתי תוכנית בוקר עם לילי בן עמי (אחותה של מיכל סלה שנרצחה על ידי בעלה). היא הציגה תמרורי אזהרה ואמרה שאם מישהי מזהה אותם בביתה אז זה דורש בירור, אני זיהיתי את כולם, כאילו על מסך הטלוויזיה נכתב סיפור חיי. שיתפתי את החברה בתחושות והיא עודדה אותי לשוחח עם יועצת העצמה. כשהגעתי אליה, כמובן אחרי מבצע תירוצים לבעלי, היא חייגה למרכז לטיפול באלימות במשפחה ודחפה לי את הטלפון ליד, ניסיתי להסביר לה שזה לא בשבילי אבל היא התעקשה".
למחרת קרן ניצלה את העובדה שהילדים בחופש וחמקה למרכז, שם היא פגשה את המנהלת גילה כהן שהבהירה לה כי חייה וחיי ילדיה בסכנה. "אחרי שגוללתי לה את סיפור חיי היא הסבירה לי שמה שעשינו עכשיו זו הערכת מסוכנות, שאם אני לא רוצה לאבד את חיי אני חייבת לשים לזה סוף. הרגשתי כמו סטירה בפנים, הייתי מזועזעת, כל כך פחדתי שהוא יגלה. פתאום היא אמרה מקלט וזה היה נושא עבורי, מה זה מקלט? מערה מתחת לאדמה עם מיטות של הסוכנות? מה לי ולזה?".
אבל כהן לא ויתרה, שלושה שבועות הן שוחחו כשכל שיחה מתואמת מראש כדי לא לעורר חשד. "הכל היה לוגיסטיקה. כל כך פחדתי שהוא יגלה, שהוא יחסל אותי כי היה לו אקדח והוא כבר איים עליי איתו. ב־1 בספטמבר 2020 הורדתי את הילדים במסגרות ופגשתי את גילה בתחנת המשטרה. התוכנית הייתה שיזמנו אותו לחקירה, יעכבו אותו ואני אברח עם הילדים. לרגע לא חשבתי שיאמינו לי או שהוא ייעצר, אבל פגשתי חוקרים מדהימים, מלאכים במדים שהקשיבו לי. גיליתי שהעולם השתנה, כי כשהתלוננתי על בעלי הראשון התעלמו ממני, אבל היום דברים מתנהלים אחרת. בסיום העדות הוא הובא לתחנה, כששמעתי שהוא שם קרסתי על הרצפה, כמו ילדה קטנה התחבאתי מאחורי השולחן. החוקרים עטפו אותי כמו הורים רחומים, הראו לי שהקירות מבטון, כי באמת פחדתי שהוא ישבור את הקיר, עד כדי כך שהרטבתי את מכנסיי. הם הרימו אותי כמו שמרימים ילד קטן והבטיחו שיגנו עליי, אין לי מילים להסביר מה זה היה עבורי, הרגע בו הבנתי שזה לא סתם מילה נגד מילה, שמאמינים לי".
"אני חופשייה"
בזמן שהבעל נחקר קרן הגיעה לדירתה בליווי משטרתי, היא ארזה תיק, לקחה את ילדיה ועברה למקלט בו הם חיו במשך חודשיים. "למזלי כל פעם האריכו לו את המעצר, קיבלתי ליווי מדהים מהרווחה, מהמקלט ומגילה. כשהקטנה לחשה לי שהיא שמחה שעברנו למקלט הבנתי שעשיתי את הצעד הנכון. בהמשך סייעו לי למצוא עבודה, לשכור דירה ואפילו לרהט אותה, כמובן שבתי הבכורה חזרה אלינו. קיבלתי גט והוא הורשע, אך טרם נגזר דינו".
יש ביניכם קשר היום?
"כן. במטרה לשפר את היחסים עם בני, שמאוד התקשה לקבל את מעשיי, החלטתי שאם אני רוצה שלילדים שלי יהיה אבא אני חייבת לתת לו מקום. גם הוא עבר תהליך, לפני כמה חודשים שוחחנו בטלפון והוצאתי הכל, היום הוא בקשר עם הילדים. אני מפתחת קריירה עצמאית ומגדלת את ילדיי שהיום בני 10, 16 ו־23. אני מטפלת בבית כרצוני, מרגישה כאילו אני חיה במלון כי אני חופשייה. יש לי חלומות עבור ילדיי ועבור עצמי אבל אין לי מקום, אנרגיה או רצון בגבר בחיי, אחרי מה שעברתי אני סיימתי עם זה".
לסיום יש לה מסר חשוב, לא רק לנשים שחוות אלימות. "גם אם אתן חושבות שאתן בבור אפל ואין לכן רבע סיכוי להרים את הראש, תדעו שהייתי במקום הכי גרוע, אבל אפשר לצאת מזה. אתן צריכות תמיכה ואתן צריכות לטפל בעצמכן, מה שלא עשיתי אחרי נישואיי הראשונים. חשוב גם שמי שנמצא מהצד יידע שיש לו אחריות, בדיעבד אני יכולה לומר בכל דירה שגרתי בה מי היו השכנים שידעו ושתקו. אל תשתקו. יש לכם אחריות כלפי הילדים וכלפי האישה, אל תחששו לסייע לאחרים".
הטראומה, הטיפול ותוכניות המניעה
מנהלת המרכז לטיפול באלימות במשפחה בראשון לציון, גילה כהן: "אנחנו קולטים מקרים מהמשטרה ומגורמים נוספים, כמו טיפות חלב, מרפאות, רווחה ובתי ספר. רוב הנשים אינן בסיכון גובה, חשוב להבין שלא כל אישה שפונה אלינו בהכרח מתכננת להתגרש או לשלוח את בן הזוג לכלא. המטרה שלנו היא להוציא את כל המשפחה ממעגל האלימות, גם את הבעל והילדים. לכלום יש טיפול יעודי כאשר אנחנו מאמינים שכשמדובר באלימות מוטב לטפל בבני הזוג בנפרד כאשר הילדים לרוב נושאים טראומה שצריך לטפל בה, הפסקת האלימות היא צעד ראשון, חשוב ומשמעותי".
המרכז עוסק גם בפעילות מנע. אנחנו מאוד מקווים שהטיפול באלימות יעלה על סדר היום כי רק חקיקת חוקים תוכל להביא למיגור האלימות. היום אנחנו מפעילים תוכנית מניעה בבית שפר בשם 'חברות וזוגיות ללא אלימות' במטרה שכל נער ונערה ידעו לזהות מתי ניצבת מולם זוגיות בריאה ומתי לא".
לפניות למרכז: 039689807
5 צפייה בגלריה
איך תדעי אם את בזוגיות אלימה? השאלות שאת חייבת לשאול
(צילום אילוסטרציה: Shutterstock)
השאלות החשובות - איך תדעי אם את בזוגיות אלימה?
● האם את מרגישה שאת צריכה "ללכת על ביצים" בסביבתו?
● האם את חוששת מהתפרצויות זעם מצידו?
● האם את מרגישה דרוכה לפני שהוא חוזר הביתה?
● האם מצבי הרוח שלו משתנים ללא סיבה?
● האם הוא מאיים בהתאבדות אם תעזבי?
● האם הוא פוגע בערך העצמי שלך?
● האם הוא משפיל אותך בפנייך ובפני אחרים?
● האם הוא מזלזל בדעתך וגורם לך לפקפק בעצמך?
● האם הוא מאשים אותך בכל, גם בדברים שאינם קשורים אלייך?
● האם הוא מבקר כל דבר שאת עושה?
● האם הוא עוקב אחרי סדר היום שלך ובודק שהיית היכן שאמרת?
● האם הוא מתקשר ושולח הודעות ללא הפסקה בזמן שאת עם אחרים?
● האם הוא מרחיק אותך מאנשים?
● האם את מוצאת את עצמך מבטלת מפגשים חברתיים בגללו?
● האם הוא מפעיל עלייך שליטה?
● האם הוא קובע לך מה ללבוש?
● האם הוא מונע ממך גישה לכסף ושולט בהוצאות שלך?
● האם מול אחרים הוא מציג אישיות שונה לחלוטין?
● האם מול אחרים הוא מפגין זוגיות מושלמת ופירגון כלפייך?
