הדרך של חברה קדישא ראשון לציון להתמודד עם בעיית המחסור במקומות קבורה - "מטרו בית העלמין": הפרויקט הגרנדיוזי של החברה שיאפשר פתרון קבורה בקרקע ל־29 אלף תושבי העיר.
130 שנה לאחר היווסדה, חברה קדישא ראשון לציון מקדמת פרויקט גרנדיוזי להקמת כ־30 אלף מקומות קבורה בבית עלמין "גני אסתר" בעיר, כך נודע ל"ידיעות ראשון".
2 צפייה בגלריה
המקום שבו תיבנה המנהרה התת־קרקעית
המקום שבו תיבנה המנהרה התת־קרקעית
המקום שבו תיבנה המנהרה התת־קרקעית
(צילום: קובי קואנקס)
הפרויקט התת־קרקעי יאפשר קבורת כ־30,000 נפטרים למשך חמש שנים ומהווה אחת מהאסטרטגיות המרכזיות להתמודדות עם מצוקת הקרקעות לקבורה ההולכת ומחריפה במרכז הארץ. פרויקט זה עולה על רקע תנופת הבנייה בעיר שתגדיל את כמות התושבים בעשרות אלפים ותביא לכך שראשון לציון תהפוך לעיר השלישית בגודלה. מאחר שכבר כיום ישנו מחסור חמור בחלקות קבר, עלה חשש כבד שתושבי העיר לא יוכלו יותר להיקבר בעיר בה התגוררו.

הבנייה

על פי שיטת הקבורה הרוויה הייחודית שקיימת כבר בירושלים ותל אביב ומגיעה לראשונה לראשון לציון, הקברים נבנים במבנה רב־קומות תת־קרקעי, אשר בשונה ממבנה הקומות הסטנדרטי - יהיה בנוי בקומות מונגשות, כך שתתאפשר גישה ישירה לכל קומה וקבר תוך תחושה של "קבורת שדה" בכל קומה וקומה, דבר שצפוי להקל על תחושתם של בני משפחות של נפטרים לקבורה בקומות, בשל העובדה שקרובי הנפטרים יוכלו לחוש בקרבה ישירה אל הקבר ולהתייחד עימו בפרטיות.
הפרויקט שמוקם בבית עלמין "גני אסתר" מכיל 29 אלף קברים. המבנה החדש שייבנה מתחת לאדמה, מלבד היותו מותאם לשהייה נוחה יותר עבור המשפחות, יאפשר פי ארבעה יותר מקומות קבורה לכל דונם בשיטת הקבורה הקיימת. הפרויקט יארך כשלוש שנים, והעלויות הגבוהות מאוד שלו, כ־170 מיליון שקלים, יושקעו על ידי "חברה קדישא ראשון לציון".
על פי מקור בחברה שמעורה בקידום הפרויקט, מכיוון שהמדינה או גוף עירוני אינם מתקצבים או תומכים פיננסית בתוכנית, הקרקעות שנרכשו הן קרקעות פרטיות שנקנו באופן פרטי וחברה קדישא ראשל"צ נאלצת לשאת בכל עלויות הפיתוח והבנייה שיידרשו.
בניית הפרויקט דורשת פתרון אתגרים הנדסיים המייקרים את מערך הקבורה, כדי להגיע לרמת הביצוע הנדרשת. ביניהם בניית מתקן קבורה בעומק 50 מטרים אל תוך האדמה, בנייה וחיזוק של קירות ועוגנים מיוחדים שיחזיקו את המבנה למשך שנים ארוכות ובקרה לאורך כל הליך הבנייה.
2 צפייה בגלריה
המנהרה בהר המנוחות בירושלים
המנהרה בהר המנוחות בירושלים
המנהרה בהר המנוחות בירושלים
( צילום: גיא נרדי)

שיטת הקבורה

כזכור בישראל נפוצו מספר שיטות קבורה ותיקות: קבורת שדה - שיטת הקבורה הנפוצה ביותר, בה כל נקבר מקבל חלקת קבר משלו עם רווח של חצי מטר בין קבר לקבר, בקבורה זו נקברים כ־270 נפטרים בדונם. קבורת השדה אינה חסכונית במקום, וכיום היא אינה עומדת במדיניות הממשלה, שכן הצפי הוא שבשיטה זו לא יישאר מספיק מקום להכיל את כל הנפטרים בחלקות האדמה הקצובות לקברים כיום. זאת על פי כמות הנפטרים החזויה בעתיד הנראה לעין.
"מי שיגיע למתחם יפגוש בעתיד הלא רחוק אולמות קבורה מרווחים ומאווררים, שנותנים תחושה מלאה של קבורת שדה בכל אחת מהקומות. זה העתיד של קבורת תושבי ראשון לציון"
שיטה נפוצה נוספת היא קבורה זוגית. בשיטה זו, בני הזוג נקברים אחד מעל השני עם אדמה שמפרידה ביניהם. שיטה זו חסכונית יותר במקום ואף מאפשרת שהייה משותפת של בני הזוג גם לאחר מותם. קבורת־על היא שיטת קבורה שנועדה עבור מקרים שבהם משפחה מבקשת לטמון נפטר בקרבת בן משפחה אחר הטמון בקבר בודד בקבורת שדה בבית עלמין סגור (בית עלמין שלא נותרו בו חלקות פנויות). השיטה מאפשרת חיסכון במקום וצמצום ההוצאות. הדבר יכול להתאפשר אם הנפטר הראשון נקבר בעומק מספק. קבורה זו נהוגה רק במקצת מבתי העלמין בארץ עקב היותה מורכבת.
אלא שהמחסור החריף במקומות קבורה הוביל בעשור האחרון את המדינה לשיטה של קבורה בקומות, המוכרת גם בשמה "קבורת סנהדרין": מדובר במבני קבורה ענקיים שמכילים כוכים רבים ובכל אחד מהכוכים נקבר נפטר יחיד. בפתח הקבר מוסיפים לוח אבן או שיש. בדרך זו הושגה יעילות רבה בניצול מיטבי של הקרקע, אבל לא כל בני משפחות הנפטרים הסכימו לכך ורבים רכשו עבור יקיריהם חלקות קבורה מחיים או קבורת שדה לאחר הפטירה, צורך שהפרויקט החדש אמור לפתור.
שיטת הקבורה הרוויה התת־קרקעית בסגנון המבנה החדש שייבנה על ידי חברה קדישא ראשון לציון, אמורה לענות על כל הדרישות, הן מבחינת מקום, והן מבחינת תחושת המבקרים, שיזכו להרגיש חיבור וקרבה אמיתית בהגיעם אל קברי יקיריהם, תוך הקפדה על רף הלכתי ברמת החומרה הגבוהה ביותר. "מי שיגיע למתחם יפגוש בעתיד הלא רחוק אולמות קבורה מרווחים ומאווררים, שנותנים תחושה מלאה של קבורת שדה בכל אחת מהקומות. זה העתיד של קבורת תושבי ראשון לציון".

המצוקה

לדברי גורם בכיר בחברה קדישא בראשון לציון בית העלמין בעיר הגיע למצב כזה שבתוך פרק זמן של שנה וחצי עד שנתיים לא יהיו יותר מקומות עבור הנפטרים המתגוררים בעיר. "לכן אנו פועלים במלוא המרץ לספק מקומות נוספים ולקדם את הפרויקט. לצערנו כמות הנפטרים הולכת וגדלה. מרגע שנתחיל בהקמת הקבורה התת־קרקעית נסיים בתוך שלוש שנים".
זה אמור להוזיל את עלות הקבורה?
"כיום אנו גובים כסף רק עבור קבורה שאינה חלק מההסדר מול ביטוח לאומי. תושב ראשון לציון מקבל קבורה בחינם במקומות הפטורים שבהסדר מול ביטוי לאומי. אם הוא רוצה חלקה חריגה זה בתשלום, אבל השירות הבסיסי הוא בחינם וככה נקברים רוב הנפטרים. גם הקברים התת־קרקעיים לא יעלו כסף עבור הנפטרים ויהיו בחינם. הקבורה ב'מטרו' שנקים תהיה בקומות, אבל התחושה תהיה של חלקות קבר פרטיות, כי הדרך שבה זה ייבנה תהיה במורד, כמו סללום של חניון. זה רעיון שעלה בגלל מצוקת הקבורה האמיתית שיש בעיר ואנחנו נזכה להיות השניים בישראל שבנו בית עלמין תת־קרקעי אחרי ירושלים.
"חברה קדישא פועלת בשני בתי העלמין השוכנים בעיר: בית עלמין 'גני אסתר' - שבו יוקם המיזם החדש, ו'חלקת אתרוג' בבית עלמין גני אסתר. בשנים האחרונות חלו שינויים ותמורות בחברה קדישא. בדצמבר 2018, ההנהלה הוחלפה כולה בהנהלה מקצועית חדשה שפעלה לתיקון הליקויים של תקופת העבר ולשיפור קולקטיבי של המערך כולו: כיום נערכות לוויות בכל שעות היום, ייעול של מתחמי הקברים, שינויים בתאורה באולמות הקברים, חדרי טהרה חדשים ומרווחים המזרזים ומייעלים את הטיפול בנפטרים ושדרוגים רבים נוספים.
המבנה החדש מהווה פריצת דרך לתושבי ראשון לציון והסביבה, בשל העובדה שהוא מאפשר נגישות מלאה לכל מי שבא רגלית אל הקברים, ובכל קומת קבורה יהיה למשפחות מקום פרטי ליד הקבר.
כאמור, העבודות להקמת המבנה החדש אמורות להתחיל ממש בקרוב ועם הקמתו, צפוי המבנה לתת פתרון לתושבי ראשון לציון לחמש שנים רצופות לפחות.
כל העדכונים - חדשות ראשון לציון