מאז שעופר ביטון זוכר את עצמו היו סביבו כלבים. גם בבית וגם ברחוב שבו גדל. "אחד הזיכרונות החזקים שלי הוא מכיתה ג', הייתי הולך לבית הספר כש-2-3 כלבי רחוב שנהגתי להאכיל, מלווים אותי. במהלך השיעורים הייתי רק מחכה שיסתיים בית הספר כדי לצאת החוצה ולראות את הכלבים מחכים לי שאצא כדי ללוות אותי חזרה הביתה".
מה הכלבים חושבים עלינו?
בגיל 16-17 עופר כבר היה הכתובת עבור אנשי השכונה לבעיות אילוף. אנשים היו באים אליו להתייעצויות ושיחות על אילוף כלבים, כשהידע שהוא העביר הגיע ממש מהרחוב - דברים שהוא למד בעצמו. הוא זוכר שתמיד ממש סיקרן אותו להבין מה כלבים חושבים עלינו, בני האדם, ומה הם מדברים ביניהם. בתור ילד ונער הוא היה מאד מרוכז במה שקורה בראש של כלב, וזה גם מה שהביא אותו לתחום הזה - הרצון להבין כלבים טוב יותר.
קראו גם:
בתקופה שבה הוא גדל מטפלים באמצעות כלבים לא היה מקצוע מאד נפוץ, ולקח לו שנים להגדיר עם עצמו מה בדיוק הוא רוצה לעשות עם הכישורים והאהבה שלו לכלבים.
מסלול חדש במכללה למינהל בראשון לציון
בשבועות האחרונים נפתחה במכללה למינהל בראשון לציון תוכנית לימודי כלבנות טיפולית, שמשולבת עם לימודי התואר הראשון בחינוך במכללה. עופר הוא אחד מרכזי המגמה.
"בשנים האחרונות הפך תחום הכלבנות הטיפולית למבוקש ונצרך מאוד - מדובר בגישה שמשלבת כלבים בתהליכים טיפוליים, במטרה לשפר את רווחת המטופלים", הוא מסביר, "מחקרים שנעשו בקרב ילדים ובני נוער הצביעו על כך שנוכחות כלבים מורידה רמות קורטיזול בגוף (הורמון המופרש במצבי דחק), מורידה סטרס וחרדה ומאפשרת למידה טובה יותר".
מה מטרת התוכנית החדשה במכללה?
"שילוב תואר בחינוך עם כלבנות טיפולית יאפשר הכנסת כלבים לבית הספר, ויאפשר למורים לעתיד להרחיב את סל הכלים החינוכיים והטיפוליים שלהם".
לדברי ביטון, במקרים של נוער בסיכון ונפגעי פוסט טראומה, נוכחות הכלבים בטיפול רגשי הינה זרז משמעותי להתקדמות בטיפול. "נערים שלא מתקשרים מוצאים בכלב נחמה וסיפוק, ודרכו מצליחים ליצור קשרים מיטיבים", אומר ביטון.
יחד עם ביטון תרכז את המגמה גם ליאת ברטוב, שמוסיפה: "התוכנית מלמדת חמלה, הסתכלות בגובה העיניים, יצירתיות בקשר והרבה אהבה – וכל תוספת כזאת למערכת החינוך היא מבורכת".
