גמליאל (גמי) סגל, המנהל המיתולוגי של הגימנסיה הריאלית ואחת הדמויות המוערכות והאהובות בראשון לציון, נפטר בשיבה טובה. סגל, שניהל את הגימנסיה ביד רמה ובחזון פורץ דרך במשך 28 שנים, הותיר אחריו מורשת חינוכית מפוארת ואלפי בוגרים שחבים לו את הצלחתם. הוא היה בן 94 במותו.
בצער רב התקבלה היום (ד') הידיעה על פטירתו של גמליאל (גמי) סגל ז"ל. הלווייתו תתקיים היום, יום רביעי, 9.7.2025, בשעה 18:00 בבית העלמין גני אסתר (החדש) ברחוב בורנשטיין 10 באולם ההספדים אתרוג. המשפחה תשב שבעה בבית המנוח, רחוב השמורה 2, ראשון לציון.
סגל, יליד 1931, הגיע לראשון לציון עם משפחתו בראשית שנות ה-30 ומאז נקשר גורלו בגורלה של העיר. הוא למד בבית הספר "חביב" ובגימנסיה הריאלית, ונמנה על בני הנוער שגיוסם למלחמת השחרור הוקדם. בנעוריו היה חניך ב"מכבי הצעיר" וחבר באצ"ל ובהגנה.
את דרכו בעולם החינוך החל כמורה בבית ספר "חביב", הקים בית ספר לנערים עובדים, ולימד בסמינר "שיין". בשנת 1958 שב אל מוסד נעוריו, הגימנסיה הריאלית, כמורה, ובשנת 1970 מונה למנהלה – תפקיד בו כיהן עד פרישתו בשנת 1998.
קראו גם:
"לא לוותר על אף תלמיד"
כמנהל הגימנסיה, הטביע סגל חותם בל יימחה. הוא האמין ב"הלכה למעשה" ודגל בפילוסופיה של "לא לוותר על אף תלמיד". הוא נתן הזדמנות שנייה לתלמידים רבים שהיו על סף נשירה, והאמין בכוחו של החינוך לחולל שינוי.
תחת ניהולו, הגימנסיה הגיעה לשיא במספר תלמידיה. סגל פתח מגמות חדשות, הרחיב את המוסד, והיה הראשון לאפשר שילוב בין מקצועות ריאליים והומניים. הוא אף הפך מגמות מקצועיות ליוקרתיות ופתח כיתת מחוננים. בד בבד, חינך את תלמידיו למעורבות קהילתית, ויזם נטיעת חורשות, סיוע לאוכלוסיות חלשות ועזרה לנפגעי אסונות בעולם.
לצד עשייתו הציבורית, היה גמי איש משפחה חם ואוהב. הוא ורעייתו רותי, אף היא אשת חינוך מוערכת, חגגו למעלה מ-70 שנות נישואין. בביתם טיפחו אהבה גדולה, הרמוניה, וכבוד הדדי.
גמליאל (גמי) סגל הותיר אחריו את רעייתו רותי, בנותיו תמי, יעל ומיכל, חתן, נכדים ונינים. מורשתו החינוכית והאנושית תמשיך להדהד בלבבותיהם של אלפי תלמידיו וכל מי שזכה להכירו.
יהי זכרו ברוך.
