קשה שלא להבחין בקעקוע הענק שמכסה את כתפה של דיאנה לולקין מראשון לציון, של ציפור שעל צווארה נושאת מספר מנעולים.
קראו גם:
"דניאל שלי רצה תמיד שאגשים את עצמי", היא מספרת השבוע, קצת יותר משש שנים אחרי שנהרג. "לצערי את המסע הזה התחלתי רק אחרי שהוא נפל. כשקראתי את הספר 'ציפור הנפש', הרגשתי כאילו דניאל נתן לי במתנה את הספר הזה, שבעזרתו החלטתי לנעול כמה מגירות שעשו לי רע ולפתוח את המגירות הטובות. הקעקוע של הציפור הוא בשבילי, אבל גם הרבה מאוד בשביל דניאל שלי".
דפיקה בדלת באמצע מעבר הדירה
בחודש יוני 2014 יצאה ישראל למבצע "צוק איתן" נגד החמאס בעזה בעקבות התגברות ירי הרקטות. דניאל גויס למילואים בצו שמונה ביום 17.7.2014, עם תחילת הכניסה הקרקעית לרצועת עזה. עם הגיעו נהנה לפגוש את חבריו, והם החלו להתאמן לכל פקודה.
דניאל נפל בקרב במבצע "צוק איתן" ביום ה' באב תשע"ד (31.7.2014). באותו יום, מעט אחרי השעה שבע בערב, כשהיחידה המתינה בנקודת מפגש לעזור בהוצאת כוח חי"ר אשר סיים לטפל במנהרה ברצועת עזה, נורו לעברם כמה פצצות מרגמה משטח האויב. הנגמ"ש שבו היה דניאל נפגע פגיעה קטלנית. יחד עם דניאל נפלו ארבעה לוחמים נוספים. דניאל היה בן 22 בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בחולון. הותיר הורים, אחות ושני אחים. אחרי נפילתו הועלה דניאל לדרגת רב־סמל.
"זה היה יום מאוד מיוחד בשבילי כי היינו עסוקים במעבר דירה, אבל משום מה לא הייתי רגועה", משחזרת דיאנה, "משום מה הסתובבתי עם תחושה כזו שהתהפכה לי בבטן כאילו משהו רע עומד לקרות. סידרתי את כל הארגזים וארזתי אותם לקראת ההובלה. בשלב מסוים התקשרתי לחברת ההובלות כדי לתאם איתם זמני הגעה ואז דפקו בדלת. אני בכלל הייתי בטוחה שאלו השכנים שבאו להתלונן על רעש שעשינו, אבל כשפתחנו כבר הבנתי. עמדו שם שלושה קצינים ומיד אמרתי להם שבבקשה, שיגידו לי שהוא רק נפצע, אבל הם התנצלו וסיפרו לי שהוא נהרג מפגיעה של פצמ"ר".
השיחה האחרונה היתה צוואה
בשנים האחרונות יצאה לולקין למסע של גילוי עצמי מחודש, אותו היא ציינה כאמור בקעקוע המיוחד על הכתף, אותו מסע שנעשה בהשראתו של דניאל. "מה שצרוב לי בזיכרון הכי חזק זו השיחה האחרונה שלנו לפני שהוא נהרג. הוא היה בבית ואני בדיוק חזרתי מהעבודה שלי בדיוטי פרי. בבית היה ריח של אוכל טוב ושל בישולים וכשנכנסתי למטבח מצאתי את דניאל מבשל עבורי ארוחה. זו היתה הפתעה טובה למרות שהמטבח היה מקום שהוא מאוד אהב. תוך כדי שאני יושבת במטבח והוא מגיש לי את האוכל, התחלנו לדבר עלי ועל הדברים שהייתי רוצה לעשות.
"בשלב מסוים הוא נתן לי סדרה של דברים שלדעתו אני צריכה לעשות. דניאל אמר לי שאני עובדת קשה ושזה הזמן שלי לעשות עוד דברים בחיים עבור עצמי הוא אמר לי שאני צריכה לפקוח עיניים ולחפש את מה שאני אוהבת, לעשות קורסים ולהתחיל להגשים את עצמי. הוא אמר לי שיש לי את היכולת להתקדם ולעשות עוד דברים חוץ מהעבודה השוטפת. זה נגע לי ללב שהוא כה דואג לי אבל מעבר לכך לא ייחסתי לכך חשיבות מיוחדת".
"בכל יום שישי אני מדברת עם דניאל. אני הולכת אליו לקבר אחרי שאני מסיימת את הבישולים לקראת שבת, יושבת אצלו ומקבלת ממנו אנרגיות"
אחרי שדניאל נפל הדהדה השיחה ההיא בראשה, "השיחה הזו ישבה עלי חזק. אמרתי לעצמי שלא סתם אלה הדברים האחרונים שהוא אמר לי, זו ממש צוואה שהוא השאיר לי להמשך החיים שלי. משם זה התחיל ויצאתי למסע שלם של חיפוש עצמי. חשבתי על דברים שאני יכולה לעשות ורציתי מאוד להרצות בפני תלמידים ולקחתי קורסים של רטוריקה ועמידה מול קהל. זה נתן לי כוח וביטחון לצאת ולדבר בפני אנשים. התחלתי לעשות הרצאות שבהן אני מספרת הרבה על דניאל ולצד זה גם עלי, על הדרך שעשיתי, על המסע שלי בדרך להגשמה עצמית כחלק מהצוואה שהוא השאיר לי.
אני מספרת איך הוא מלווה אותי בכל הדרך הזו. אחר כך גם למדתי קורס סטיילינג. לימודים אישיים של עיצוב והתאמת בגדים, בכלל כל העולם הזה של האסתטיקה מאוד קוסם לי ומאוד ממלא אותי. עם כל הכאב והקושי תמיד היה לי חשוב להישאר בתחום הזה שעושה לי טוב", היא אומרת ומספרת על נקודת ציון דרך נוספת שהשפיעה עליה רבות. "במהלך המסע שלי אחר החיפוש העצמי קיבלתי את הספר 'ציפור הנפש', אבל לא ניגשתי אליו מיד. הוא ישב כמה חודשים בארון עד שהחלטתי לשבת ולקרוא אותו בשקידה. פתאום הוא כל כך נגע בי, הבנתי שאני רוצה לפתוח אצלי את המגירות הטובות, אלו שעושות לי נעים ומצליחות להוביל אותי הלאה ואת כל המגירות הרעות אני צריכה לשבור. החלטתי אחרי שנים קשות לקחת מפתח ולנעול את המגירות הרעות ולצאת מהחושך. ברור שיש את הימים הקשים, זה לא יעבור.
הלב תמיד יתכווץ והגעגוע שלי לדניאל נמצא איתי 24 שעות ביממה, אבל מה שאני יכולה לעשות למענו הוא לנעול את אלו שהוסיפו על הכאב ולצאת לדרך אחרת. התחברתי כל כך חזק למסרים שם והחלטתי ללכת לעשות קעקוע של ציפור הנפש כי מבחינתי זה חלק מהמסע שיצאתי אליו בצוואתו של דניאל. מבחינתי כל החלומות שאני מגשימה עבור עצמי אלו חלומות שאני מגשימה גם עבורו", אומרת לולקין בכאב.
את חושבת איך הוא היה מגיב על הקעקוע שעשית עבור שניכם?
"בוודאי. בכל יום שישי אני מדברת עם דניאל. אני הולכת אליו לקבר אחרי שאני מסיימת את הבישולים לקראת שבת, יושבת אצלו ומקבלת ממנו אנרגיות. הוא נותן לי כוח. סיפרתי לו על הקעקוע שעשיתי והודיתי לו על הכוח שהוא נתן לי לצאת לדרך חדשה".
לעוד חדשות ראשון לציון
