תצפית "גבעת מתן" בנס ציונה לזכרו של סמ"ר מתן גוטליב ז"ל
ביום ה־23 של מבצע "צוק איתן", במהלך סריקות לאיתור מנהרה בחאן יונס בדרום הרצועה, נכנס כוח "מגלן" למבנה ממולכד של מרפאת אונר"א. המבנה התפוצץ והתמוטט על אנשי צוות "עפרון". סמל ראשון מתן גוטליב נפל בקרב עם שניים מחבריו לצוות. בן 21 היה בנופלו.
סמוך לשכונת טירת שלום בנס ציונה נמצאת "הגבעה", פנינת טבע פסטורלית ושקטה שמשקיפה על כל האיזור, שם אהב גוטליב ז"ל לשבת עם חברים, לשתות קפה ולאכול שקשוקה.
"שמענו על המקום מאח של מתן. הישיבה שם זו מסורת שעברה בין האחים", מספרת האם רוחמה. "מתן היה שם פעמים רבות וכל הזמן אמר 'אני נוסע לגבעה עם החברים', אבל אף פעם לא היינו שם - רק שמענו עליה".
אחרי שמתן נהרג ביקשו ההורים מהחברים שייקחו אותם לגבעה שעליה הירבה לדבר. "כשהגענו לשם מיד התאהבנו והחלטנו להקים שם הנצחה לזכרו", אומרת רוחמה.
במקום הוצב ספסל אל מול הנוף ולצידו שלט שמספר על מתן והקשר שלו למקום. "יש קבוצת כושר קרבי שמתן התאמן בה שכיום נקראת 'בדרכי מתן' והם עושים שם מדי פעם כושר, עולים את הגבעה כשהם סוחבים משקלים והם מטפחים שם את המקום. הבנתי שיש גם בית ספר יסודי סמוך בשכונה שעושה מבצעי ניקיון. גם אנחנו, המשפחה, מנקים כשמגיעים לשם. היו גם פעמים שהשלט הושחת והיינו צריכים לתקן".
מדי שנה, סמוך ליום ההולדת של מתן, מגיעים לגבעה בני המשפחה המורחבת, יחד עם חברים מהצבא והבית ומציינים את יום הולדתו, בדיוק כמו שהוא היה נוהג עם החברים, עם קפה ושקשוקה.
גן אבי לזכר סמל אבי סלטו ז"ל
במזרח העיר, סמוך לרחוב החצב, ישנו גן ציבורי קטן ונעים שהוקם לזכרו של סמל אבי סלטו ז"ל. משפחתו של אבי מתגוררת באיזור ועל כן הוחלט להקים שם הנצחה שתהיה קרובה לעין וללב של בני המשפחה.
סלטו ז"ל, תושב ראשון לציון, למד ב"אורט צריפין", במגמת חשמלאות רכב. את לימודיו סיים בהצטיינות. עקב כישוריו הטכניים הגבוהים והידע המקצועי שרכש בלימודיו, הוא הוצב בחטיבת הצנחנים כחשמלאי רכב. בינואר 1995 נפל אבי בעת מילוי תפקידו, בפיגוע החבלני בצומת בית ליד, שבו נפלו בנוסף אליו 21 חיילים ואזרח אחד. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בראשון לציון.
"הכאב לעולם לא ייפסק. חיים עם זה", אומרת האם ציונה. "הגן שאותו הקימה העירייה ועובדיה הם שמטפחים אותו, נמצא בסוף הרחוב שלנו. בשנים הראשונות הייתי מגיעה לשם הרבה אבל אני כבר כמעט לא עושה את זה, בשביל מה? זה רק מכאיב לי יותר. תליתי תמונות שלו בבית והוא נמצא לנגד עיניי מדי יום ואני חיה את זה. גם החדר שלו נשאר כמו שהוא, לא שינינו דבר, בדיוק כמו היום שבו הוא יצא לאחרונה מהבית".
בית הספר לטיפוח תלמידים מחוננים על שם טוראי רון ורדי ז"ל
כבר כילד התבלט רון ורדי ז"ל. בגיל 12 הוא כבר תחזק את המרכזייה הפדגוגית בבית ספר "חביב", והחל את לימודי המחשב בחוג לנוער שוחר מדע במכון ויצמן. הוא למד בגימנסיה הריאלית, אך הפסיק את לימודיו וניגש לבחינות הבגרות כנבחן חיצוני. רון ז"ל היה תלמיד מוכשר מאוד, אבל בשנות ה־80 לא היו כמעט מסגרות לאיתור מחוננים ומצטיינים. "בגלל שלא היו מסגרות אז אכלנו ממנו קש", מספר אביו ידידיה.
באוגוסט 1984 נפל רון בעת מילוי תפקידו בלבנון, והובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בראשון לציון. "אחרי שהוא נהרג חיפשנו דרך להנציח אותו דרך משהו שמאפיין אותו וחשבנו על מסגרת לטיפוח מחוננים", מספר האב. "באותו הזמן משרד החינוך התחיל בתוכנית לטיפוח מחוננים לכן פנינו אליהם וגם אל עיריית ראשון לציון".
בשיתוף פעולה של כל הצדדים הוחלט להקים את המרכז בעיר. בתחילה הוא פעל בתוך בית ספר חביב בו למד רון ז"ל. "בית הספר התחיל עם 150 ילדים ולפני חמש שנים כבר היו בו 700 תלמידים והיה ברור שצריך מקום אחר", מספר האב.
יחד עם העירייה הוחלט על הקמת המבנה שמשמש את המרכז. כיום לומדים בו 850 תלמידים בבוקר ואחרי הצהריים עוד 500 תלמידים במסגרת מצוינות.
"אנחנו נמצאים שם מדי יום. אנחנו גם מקפידים שכל התלמידים שלומדים במקום ישמעו על רון ויצפו בסרט לזכרו", אומר ידידיה. "זה עושה לנו טוב שזוכרים אותו. הרי מה אנחנו רוצים בסך הכל? שיזכרו את רון שלנו. דבר שני זה עושה טוב לדעת שעשינו משהו למען ילדים שעד כה לא היתה עבורם מסגרת".
גן עינן לזכרו של רב סמל עינן שרעבי
שנה לאחר שרב סמל עינן שרעבי ז"ל נפל בג'נין במבצע "חומת מגן", באפריל 2002, הקימה המשפחה גן ציבורי לזכרו. הגן שוכן במרחק עשרות מטרים מהבית שבו נולד וגדל עינן ז"ל. "עינן נהרג בעת שהניח תפילין", מספרת מזל שרעבי, אמו של רב סמל עינן שרעבי, "יום לפני כן אמרתי לשכנה שהסיעה אותי שאני דואגת לו, וכשהיא ראתה את השיירה מגיעה אלי הביתה להודיע שהוא נפל, היא היתה המומה".
הוריו, מזל וציון, מספרים שעינן ז"ל סיים את שירות המילואים. הוא הספיק ללמוד הנדסה אזרחית בטכניון, טייל בארץ ובעולם, אך החליט לחזור לשרת כחובש לצד חבריו בגולני כשהחל מבצע חומת מגן.
בכל שנה בתאריך נפילתו מתקיים בגן שאותו מטפחת העירייה לרווחת התושבים אירוע זיכרון של משפחה וחברים. "בכל שנה מגיעים חברים ואנשים שלא הכרנו ומספרים סיפור חדש על עינן", אומרים ההורים. "בארבע השנים האחרונות מגיע לאזכרה בגן אדם שעינן הציל בלבנון לאחר שהתחשמל. הוא מגיע לאזכרה עם אופנולנס שהוא רכש לזכרו יחד עם חברים לפלוגה של עינן ומשמש את 'איחוד הצלה' להצלת חיים".
כל משפחת שרעבי היא משפחה שורשית שמשרתת את המדינה, אחות אחת היא רב סרן, אח אחר מ"פ, אחות נוספת שירתה ביחידה סודית ואח נוסף במגלן. מזל, אמו של עינן ז"ל, שירתה במשטרה 32 שנה, ואביו ציון עבד בעיריית רחובות.
"בכל שנה אנחנו עושים אזכרה גם בבית", אומר האב ציון, "ואני תמיד מתפלא שמגיעים מרחוק. עינן היה מיוחד, הבן הבכור, היה חכם וחייכן עם דרך ארץ, הוא מעולם לא הרים את קולו וזה גם מה שמספרים עליו אחרים".
גן הספורט לזכר רב סמל ראשון קרן טנדלר
בכביש העוקף של רחובות, לא רחוק ממקום מגורי משפחת טנדלר, הוקם גן שמנציח את הבת קרן. מתקני הכושר הרבים שפזורים בו הוצבו בהשראת קרן שהיתה ספורטאית מצטיינת, ולזכרה מתקיימת בכל שנה גם תחרות שחייה במועדון מכבי ויסגל רחובות בו נהגה לשחות.
5 צפייה בגלריה
רב סמל ראשון קרן טנדלר ז"ל והוריה ריואנה ודן טנדלר במתחם הספורט לזכרה
(צילום: קובי קואנקס)
קרן ז"ל היתה המכונאית המוטסת היחידה בטייסת ה"יסעורים". היא נפלה במלחמת לבנון השנייה בקרב בדרום לבנון, כאשר מסוק ה"יסעור" בו היתה נפגע מטיל של חיזבאללה. גופתה חולצה תחת אש במבצע הירואי של לוחמי "שלדג" ו־"669".
חודש אחרי שקרן נפלה חשבו הוריה דן וריואנה איך להנציח אותה, "רצינו רחוב והלכנו לראש העירייה הקודם, שאמר שרחוב לא אפשרי אבל גן כן", מספרת האם ריואנה. "התחלנו להסתובב בעיר ובדקנו איפה אפשר ובחרנו את הגן על הכביש העוקף המזרחי כי קרן היתה רצה בו. בזמנו לא היה שם כלום חוץ מהבית הישן של משפחת פורר. הגן הוקם בשנת 2007 הודות לתרומה של 'קדימה מדע' ואורט סינגלובסקי שם עבדתי".
לזכרה של קרן ז"ל מעניקה "קדימה מדע" בכל שנה גם מלגה ליוצאת צבא שלומדת מקצוע טכנולוגי.
בהמשך עלה הרעיון להפוך את המקום לגן ספורט וכך הוא היה לגן הראשון ברחובות עם מתקני ספורט, הרבה לפני שזה הפך לדבר נפוץ. "בשנה שעברה אי־אפשר היה להיכנס לתוך בית העלמין הצבאי, אז הלכנו ועמדנו בגן", אומרת האם ומוסיפה שהוא מאוד פעיל בכל יום, וכך היה גם בתקופת הקורונה, ומתאמנים בו עשרות אנשים, כולל אחיה של קרן. "זו באמת הנצחה יפה ואופיינית לה כי היא היתה באמת ספורטאית מיוחדת".
