בשבועות האחרונים עלתה התחלואה בראשון לציון והקורונה, כמו במקומות רבים בארץ, התפשטה והקנתה לעיר את התואר המפוקפק "עיר אדומה". מי שאמורים לטפל בזה במסגרת האכיפה הם אנשי החברה לביטחון עירוני של ראשון לציון שמסתובבים לאורך כל שעות היום והלילה, מאתרים תושבים שמפרים את ההנחיות ונאלצים לרשום קנסות בסכומים שמגיעים גם לעשרות אלפי שקלים.
קראו גם:
במסגרת האכיפה מתגלות גם תופעות מכוערות של תושבים אלימים שמקללים ותוקפים פקחים שבסך הכל מנסים לבצע את המוטל עליהם. "כבר התרגלתי לספוג קללות וצעקות מתושבים שלא מוכנים לקבל את העובדה שאני דורש מהם לשים מסכה", מספר אחד הפקחים.
כולם בים
מי שהגיע לחוף הים בסוף השבוע האחרון יכול היה לחשוב שראשון לציון הפכה לעיר של ספורטאים. כמויות גדולות של תושבים לבושים בבגדי ספורט התהלכו להם באיזור חוף הים, הטיילת והשכונות הסמוכות וכולם הצהירו שהם בעיצומה של פעילות ספורטיבית וזו הסיבה שהם אינם בבית ומקפדים על הנחיות הסגר.
"זה הפטנט החדש שכולם גילו", אומרים בחברה לביטחון, "פתאום כולם עושים ספורט, כולם רוצים להתעמל - העיקר לא להיות בסגר. עכשיו לך תתווכח עם בנאדם שאתה יודע שהוא משקר, אבל הוא לובש מכנסיים קצרים ונעלי ספורט וזו הטענה שלו".
אחת הדרכים להתמודד עם תופעת ההתקהלויות שהחשש מהן ומפוטנציאל ההדבקות שבהן הוא הגדול ביותר, היא דרך סיור של רחפנים בשמי העיר. מדובר ביחידה שקיימת תקופה ארוכה בחברה לביטחון אך בעת הקורונה היא עברה הסבה ונמצאה יעילה בהתמודדות עם התקהלויות. בראשה עומד יוגב כהן, מנהל הסיירת הירוקה בראשון לציון. "בכל יום אנחנו מעלים שלושה רחפנים לאוויר ובעזרתם אנחנו מחפשים את ההתקהלויות, אלו רחפנים שבתקופת הקורונה עברו הסבה כדי לחפש מקומות שבהם יש התקבצות של אנשים ובעזרתם אנו מצליחים להגיע לשם ולפזר אותם. כבר היו לא מעט מסיבות טבע שסגרנו בדרך זו", הוא מספר ומתאר כיצד התושבים מוצאים דרכים להפר את ההנחיות.
"יש אנשים שמשחקים אותה שהם עושים ספורט והם בכלל סתם מתכנסים. גם היה מקרה שאנשים התקבצו בסופרמרקט כדי לעשות מסיבת הפתעה לילד בן שש, הגיעו חברים ועשו לו שם יום הולדת. לכל אחד יש את התירוץ שלו. אנחנו עם שבנוי לתחמנות. עכשיו יש גם אופנה חדשה בעיר של קבוצות אנשים שמגיעים לעשות קמפינג באגם הנקיק, עם אוהלים וחכות, זה הבילוי החדש בימים אלו. אז אנחנו שולחים לשם המון פעמים רחפנים והם כבר מבינים מהרעש שעלינו עליהם, תוך דקות הם מתקפלים ובורחים משם. זה מזכיר קצת את המזל"טים בעזה שמחפשים את המבוקשים והרעש שלהם גורם לכולם להתחבא", הוא אומר.
מודאגים מהנוער
לטענת כהן, ישנה גם בעיה חמורה של הידרדרות הפשיעה בקרב בני הנוער, תופעה שהולכת וגדלה בגלל הזמן הפנוי והרב שהם נמצאים בבית. "יש עלייה בבעיות עם בני הנוער, הם מסתובבים בלילות כי אין להם מה לעשות. יש עלייה גדולה בתופעה של 'גז קצפות', זה סוג של קפסולות גז שמיועדות למטרות אפייה והן מלאות בגז. הנערים שואפים את זה לכמה שניות ומתמסטלים. מי שמסתובב בעיר יכול לראות המון מיכליות גז קטנות זרוקות במקומות בעיר וכל זה נובע משיעמום. אין להם מסגרות".
מה אתם עושים בנידון?
"סיירות הלילה שלנו חזרו לפעול כי מבחינת הנערים זה כמו חופש גדול, הם מסתובבים בגנים בלילות, האזרחים מתלוננים על הרעש כמו באמצע אוגוסט. זה עכשיו עניין של זמן עד שהם יעלו לגגות כדי לפרק גז מזגנים להשתמש בו".
קנסות וקללות
כאמור, תקופת הקורונה הפכה ללחוצה ביותר עבור התושבים שרבים מהם איבדו את פרנסתם ונאלצים להסתגר בבית. הר הגעש הזה מתפוצץ פעמים רבות בעת החיכוך שלהם עם הפקחים העירוניים שנדרשים לאכוף את התקנות. "יש בדרך כלל שש-שבע ניידות פרוסות ברחבי העיר בכל משמרת והן אמורות להתרכז באכיפה בענייני הקורונה. על כל אלו יש מספר דומה של ניידות שיטור שגם הן בתפקיד", מספר אושרי משיח, איש סיור של החברה לביטחון, "אנחנו נמצאים בכוננות לטפל במי שעובר על ההנחיות וזה באמצעות אנשים שמתקשרים לקו 'מלשינון' של העירייה ומדווחים על עבירות או שאנחנו רואים עבירות שנעשות במהלך הסיור שלנו.
"פה בראשון לציון יש הרבה עבודה וגם נתפסו אנשים חולי קורונה שהפרו בידוד ויצאו מהבית. בערב יום הכיפורים מחסום שלנו תפס חולה קורונה ממודיעין ויחד איתו היה חבר שאמור היה להיות בבידוד וכל אחד מהם נקנס בעשרת אלפים שקלים. יש גם מקרים מורכבים יותר עבורנו, למשל ביום ראשון בבוקר יצאתי לשכונת שיכון המזרח שמוגדרת כשכונה אדומה ושם ראיתי אדם באחת החנויות כשהוא ללא מסכה. ניגשתי אליו, הערתי לו וביקשתי תעודת זהות. הוא סירב להזדהות והתחיל לצעוק ולקלל, תוך דקות נוצרה התקהלות במקום והוא המשיך לצעוק עלי 'אני אפגע לך בפרנסה, אתם שרמוטות, זה ילך לך לתרופות ואתה תשלם על זה ביום כיפור'. לצערי זה לא משהו חריג וההתנהגות הזו של האזרחים כלפינו הפכה כבר לסוג של שגרה. אנחנו חווים את זה מדי יום".
סייר נוסף של החברה לביטחון שהתלווה למשמרת יחד עם משיח הוא לירון ידידיה. "לי בבוקר כבר קראו נבלה", הוא אומר בייאוש, "יצאנו לסיור ופגשנו ילדה עם מטפלת והן ללא מסכה. נתנו להן דוח. העוזרת עדכנה את האמא שהצליחה לאתר אותנו ואז צעקה: 'הנה השרמוטות שנתנו דוח לעוזרת שלי'.
"יש מעט מאוד אנשים שמברכים אותנו על מה שאנחנו עושים. יש המון אנשים שמנסים לשחק לנו על הרגש, הם מתחננים בפנינו שלא ניתן להם דוח כי המצב הכלכלי שלהם לא טוב והם לא יכולים להרשות את זה לעצמם. אבל באנו לעבוד ולאכוף את החוקים ואם לא נעשה את זה אז התחלואה תמשיך להיות כאן גבוהה. לפעמים אנשים מבינים רק דרך הכיס".
ויש גם פעמים שהאלימות גולשת לפיזית ממש. כך למשל מספר משיח: "לא אחת החיכוך עם התושבים גולש לאלימות פיזית. כך למשל הייתי במשמרת לילה והגעתי למתחם האגם ב'יס פלנט', מקום שלא אמור להיות בו אף אחד כי הוא מחוץ לטווח קילומטר של אזורי המגורים. היו שם קבוצה של צעירים בשנות ה־20 לחייהם משכונת ג'סי כהן בחולון. ביקשתי מהם להתפזר, אבל היה אחד מהם שלא אהב את הנוכחות שלי במקום, החל לדחוף אותי. אלו דברים שכבר התרגלנו אליהם למרבה הצער".
ראש העירייה, רז קינסטליך, ציין כי מרבית האזרחים נשמעים להנחיות, אך "יחד עם זאת יש מקרים שנדרשת אכיפה ונוכחות פקחים ושוטרים בשטח. אנשי החברה לביטחון עושים לילות כימים כדי לשמור על הביטחון והבריאות של כולנו. אנחנו עם אצבע על הדופק עד שנשוב להיות עיר ירוקה".
מצעד התירוצים
כל מה שסיפרו התושבים שנתפסו על חם
"אני בדרך חזרה מבית המרקחת" (תושב שלא חשב עד הסוף על התירוץ והחזיק בידו שקית תרופות ריקה).
"אני עושה ספורט" (תושב חולון שנתפס בים ולא שם לב שהוא נועל כפכפים)
"אני בדרך לגרושתי" (תושב העיר שנבדק ונמצא שהוא נשוי באושר).
"המסכה שלי פה, רגע, הנה היא באחד הכיסים" (במשך דקות ארוכות מחפש בכיסים ולא מוצא").
"אני בלי מסכה כרגע כי אני בדיוק שותה טרופית" (תושבת העיר שהצליחה לשלוף מהתיק שקית טרופית שלמרבה הצער היתה ריקה).
לעוד חדשות ראשון לציון
