בשורה טובה לכל מי שאיכות הסביבה ומי הים חשובים לו - הכתם החום הגדול שנוצר סמוך לחופי הים התיכון והפך לחלק קבוע מהנוף נעלם, זאת בעקבות הפסקת הזרמת הבוצה ממכון השפד"ן שבראשון לציון. כעת, במקום ההזרמה לים עמלים במכון על הפקת החומר לטובת דישון שדות הנגב.
1 צפייה בגלריה
הכתם המזהם לפני ואחרי
הכתם המזהם לפני ואחרי
הכתם המזהם לפני ואחרי
(צילום: איגודן)
לפני כשנתיים הפסיק מכון השפד"ן בראשון לציון להזרים בוצה לחוף פלמחים, וזאת עקב פרויקט אדיר ממדים - המעכלים האנאירוביים - אשר הופכים את הבוצה לדשן חקלאי המועבר לשדות הנגב. לפני כשבוע, באמצעות רחפן צולמה התמונה של אותו כתם ידוע שכעת נעלם לגמרי בעקבות הפסקת ההזרמה.
עד להחלטה להפסיק את העברת הבוצה לים, הוזרמו מדי יום כ־5,000 קוב של בוצה למימי הים התיכון במרחק של שישה קילומטרים מהחוף של פלמחים. את הלכלוך הזה הרגישו המתרחצים, שעל אף המרחק הגדול יחסית סבלו מפגיעה באיכות מי הרחצה.
הבוצה היא חומר אורגני שנשאר בסיום תהליך סינון השפכים ומורכב מ־99 אחוזים של מים ועוד אחוז אחד של מוצקים וחיידקים. יש לציין שאל השפד"ן מוזרמים מדי יום שפכים שמגיעים מלא פחות מאשר 23 ערים בישראל.
בשפד"ן מסבירים כי כיום עוברת הבוצה תהליך מורכב ויעיל, "המחשבה בתחילה היתה להקים משרפה ושם לשרוף את הבוצה כפי שעושים במקומות רבים בעולם", מסביר מנכ"ל איגודן מארק אוקון. "בישראל הוחלט שלא לאפשר זאת ולכן הלכנו על פתרון שנקרא 'מעכלים אנאירוביים'. מדי יום אנו מפיקים 400 טונות של בוצה שעוברת למתקן מיוחד שעובר תסיסה שאורכת כשלושה שבועות והחומר מתפרק. בתום הפירוק הוא עובר הליך של פיסטור בחום של 55 מעלות, ובסופו של דבר אנו נותרים עם חומר שהוא למעשה דשן ואותו מפזרים על שדות הנגב".
"פרויקט המעכלים האנאירוביים הוא פרויקט לאומי אשר מציב את ישראל כפורצת דרך בתחום המים והסביבה והופך את מכון השפד"ן לאחד ממכוני המיחזור המובילים בעולם", אומר יו"ר איגודן ארנון גלעדי. "עכשיו אפשר לומר בגאווה כי מאה אחוז משפכי גוש דן ממוחזרים באופן מלא, לטובת שדות החקלאות בנגב".