כמו גרטה טונברג הצעירה בשוודיה, גם בישראל בני הנוער מובילים את המאבק לשינוי חברתי-סביבתי. אלפי בני נוער מכל הארץ השתתפו בשבוע שעבר במצעד האקלים הגדול ביותר שנערך בישראל. בין הצועדים היו מאות חניכי הנוער העובד והלומד, המובילים בכל רחבי הארץ פרויקטים חינוכיים שמטרתם לקדם רעיונות של קיימות, שימוש חוזר, צדק סביבתי ודאגה לעתיד העולם בו יגדלו.
מכיסא ועד מתקן נינג'ה
פז טוויטו (17) מראשון לציון, מדריכה בנגריה חינוכית בתנועה ומלמדת את חניכיה הצעירים "לעבוד עם עץ בכלים כמו מסור וכליבה. בנגריה החינוכית, כל אחד בונה מה שהוא רוצה", היא מסבירה. "אני בניתי תיבת דואר לבית שלי, אחד הילדים בנה כיסא, אחר בנה שולחן ויש כאלה שבנו חרב או מכונית".
מבחינת טוויטו, מאבק האקלים הוא מעבר למחאה, הוא שינוי באורח החיים. לדבריה, ההתנסות של הילדים בבניית חפצים שימושיים בעצמם במקום לקנות אותם בחנות, גורמת להם להעריך יותר את החפצים שברשותם. "הם מעריכים את החומר, את העץ. למשל, בפורים בנינו בנגריה מתקן נינג'ה. הלכנו לחפש עצים שאפשר למחזר ולהשתמש בהם. אם יש פרויקטים שלא מסתיימים, ניקח את העץ ונמחזר אותו".
לדבריה, הערך החינוכי של ההתנסות בסדנה משמעותי גם עבור מי שלא העמיק בנתונים על משבר האקלים. "זה מאפשר ללמוד דרך הידיים לכבד יותר את החפצים שיש לנו ולהשתמש בהם בצורה טובה יותר במקום לקנות עוד".
לעבודה בסדנה, לדבריה, יש יתרון משמעותי נוסף – התמודדות עם אתגרים. "העבודה עם העץ קשה לפעמים ולפעמים נשברים", היא אומרת. "אבל בסוף מתגברים ורואים שהעבודה הקשה השתלמה, שיש סיפוק שיצא לי משהו טוב".
טוויטו מספרת שהפעילות בסדנה מושכת חניכים רבים. "בכל פעם מגיעים עוד ועוד חניכים, לפעמים אנחנו צריכים לפתוח שולחנות בחוץ כדי לאפשר גם ל-40 חניכים לעבוד במקביל".
לגדל מזון באופן עצמאי
ניצן אהרונוביץ' (18), מתנדב בשנת השירות "גרעין עודד" במעלה יוסף, בחטיבת בני המושבים בנוער העובד והלומד, החליט בעקבות הקורונה, לשלב בין קיימות לאהבה שלו לעבודה עם הידיים. "בבית הייתי בונה גינות ירק ממשטחים ממוחזרים שיצאו משימוש וגם יצאתי להתנדב הרבה אצל חקלאים במסגרת התנועה. היום, בעקבות המודעות למשבר האקלים, אני רואה בזה חשיבות עוד יותר גדולה. התחלתי לא מזמן שנת שירות וכבר התחלתי לארגן פרויקטים, דיברתי עם אבא שלי, שעוסק במוצרי השקיה לחקלאים, על תרומה של ציוד למושבים שאני פועל בהם".
בעזרת הציוד שיתרום אביו, הוא מתכנן להקים יחד עם החניכים שלו ועם הקהילה מתחמי ישיבה אקולוגיים הכוללים גינות ירק עשירות, "שאנשים ובעיקר הילדים יוכלו לשבת בהן וליהנות, ואולי על הדרך ללמוד את הערך של גידול מזון באופן עצמאי".
אהרונוביץ', גדל במושב יבול במועצה האזורית אשכול, המייצרת לדבריו 70% מהתוצרת החקלאית בארץ, ונושא החקלאות יקר לליבו. "גדלתי בסביבת חקלאים והערכים שגדלתי עליהם הם ערכים חקלאיים. אני רואה איך הייבוא של תוצרת חקלאית מחו"ל, שכביכול יותר זולה, פוגע בחקלאות הישראלית, ובסוף יפגע בעצמאות של מדינת ישראל, כמו שראינו בתקופת הקורונה. אנחנו חייבים שיהיה לנו איך לייצר את הירקות והפירות שלנו בעצמנו".
"שנעצור דקה ונבין"
"הצטרפתי למחאה כי כבר לא יכולתי לשבת בצד ולהתעלם מהעובדה שמשבר האקלים לא משפיע רק על הקרחונים שנמסים ועל כך שיהיה לנו טיפה חם", אומרת תמר צברי (15) מתל אביב, מובילת הנהגת האקלים של הנוער העובד והלומד ופעילה במטה מחאת הנוער למען האקלים.
"משבר האקלים הולך להשפיע על כמות האוכל בעולם, על עוני, הוא יגדיל את הפערים, יהיו עוד המון פליטים בעולם. המשבר הזה הולך להשפיע בעיקר על מי שחלש, על מי שאין לו כסף. מדברים על השלכות חברתיות מטורפות, מעבר להשלכות סביבתיות. זאת בעיה קריטית. גם אם זה דורש לעשות עכשיו צעדים לא נוחים, אם לא נתעורר אנחנו נקריב לא רק את העתיד של הילדים שלנו, אלא גם את ההווה של כולם".
צברי מאמינה במושג של צדק סביבתי. "אני רוצה שיטילו מגבלות על כמה אפשר להרוס את כדור הארץ וכמה אפשר לנצל אותו. שנעצור דקה ונבין שאנחנו לא יכולים להמשיך ככה. הולכים להיגמר לנו המשאבים, אנחנו פוגעים בבריאות של הרבה אנשים, בעיקר של המוחלשים ושל מי שאין לו כסף לשמור על עצמו", היא מסבירה.
במצעד האקלים, היתה צברי חלק מהצוות שתכנן את הפעילות של הנוער. היא ניסחה פניות לתנועות נוער, ניהלה רישום ומעקב, ועסקה גם בהפצה בדיגיטל של תכנים בנושא. "דיברתי עם המון אנשים, עם כל מי שאני מכירה מהתנועה וגם עם מי שאני לא מכירה. סיפרתי להם על האפשרויות של הסעות למצעד כדי שידעו שזה אפשרי וכדי שיגיעו כמה שיותר בני נוער".
ביום המצעד הנהיגה את הצועדים והצועדות עם מגפון ביד. "הייתי אחראית על הסיסמאות, אני צועקת משהו וכולם חוזרים אחריי".
"אני מאוד מרוצה, היה מדהים", היא מסכמת את המצעד. "הגיעו המון אנשים והנאומים היו מצוינים. אחת המטרות של המצעד היתה להגיד לכל 140 הנציגים של ישראל בוועידת גלזגו, שעשרת אלפים איש הגיעו למצעד ומסתכלים עליהם, שאכפת לנו מה יגידו ויעשו. שיבינו שהם לא טסו לשם יחסי ציבור בלבד, אלא שהם חייבים לפעול באמת".
בעתיד, היא מספרת, מתכננת הנהגת האקלים של התנועה לבנות תכניות חינוכיות וסמינרים בנושא "כדי שכל המדריכים בתנועה יוכלו להעביר את התוכן הזה לחניכים שלהם. וכמובן להגיע לעוד הפגנות ופעולות בתחום".
