התפתחות תקינה של התינוק שלנו היא אחריותנו ההורית. המטפלת ההוליסטית דורית בן מאיר היא הכתובת עבור מאות הורים מראשל"צ והסביבה כשהם עומדים מול אתגרים משמעותיים בתחום. הידע שהיא רכשה לאורך השנים בלימודים אקדמיים ובפרט בעזרת המדריכה טל קבסה במכללת "רידמן" וכן, הניסיון בתחום הפך לשיטה שמתחילה באבחון מקצועי ומאתרת נקודות הזקוקות לחיזוק. עניינים כמו ביטחון עצמי, יציבה, חיזוק המערכת המוטורית מקבלים התייחסות מיוחדת גם במקרים שההתפתחות של התינוק נמצאת במצב תקין.
דורית למדה את השיטה מהמייסדת טל קבסה.
קפצנו לסטודיו הנעים ברחוב הרותם 1 שבקרית ראשון, ראשון לציון, על מנת לשמוע התייחסות מקצועית לסוגיית הוויסות. בסטודיו שוררת אווירה נפלאה, ביתית. ניקיון מופתי, סדר ושמירה על תקנות משרד הבריאות.
מאות תינוקות זוכים שם לתמיכה מקצועית בדרכם לגדילה בריאה. דורית מעודדת הורים לא להיות פאסיביים בשלוש שנות חייו הראשונות של התינוק.
דורית בן מאיר עשתה תהליך שלם בתחום בעשור האחרון. היא עבדה כמורה לתנועה בגני ילדים, למדה ב"וינגייט" ובמכללת "רידמן" וחקרה את התפתחות הילדים. התשוקה שלה היא ללמד את הילד ולעזור לו להתפתח לילד בריא ובעל ביטחון עצמי. דורית התמחתה בספורט טיפולי ובייעוץ שינה. היא פיתחה שיטה לטפל בילדים באופן קבוצתי ופרטי מגיל אפס סביב נושאים כמו התפתחות מוטורית וחיזוק מערכות הגוף.
לעניין הוויסות היא מספרת: "וויסות זוהי היכולת להסתגל לגירויים באופן מקדם ומיטבי. אנו קולטים גירויים מהסביבה באמצעות החושים שלנו, מעבדים את המידע ומשתמשים בו ללמידה. בדר"כ את הקטנטנים נוטים להציף בגירויים.
עבור התינוקות זוהי חוויה הישרדותית שזקוקה לאיזון .
את הקשיים בוויסות במידה ולא נאזן אנו נצפה לראות סביב גילאי 2-3
מתי יש לטפל בוויסות?
"התהליך מתרחש מהיום שהתינוק נולד תחילה בתיווך ההורים, לאחר מכן הוא לומד לתפקד באופן עצמאי ולווסת את מערכות גופו כמו רעב, עייפות, התרגשות וכו'. למשל, ילד שלא מצליח לתפקד כשהוא רעב, ייכנס לפאניקה. בתהליך הוויסות מתפתחות אצל הילד אסטרטגיות אוטומטיות אך ברגע שיש קושי לאזן הילד יפתח תגובות לא מווסתות ושגויות.
לכן, איזון מערכת הוויסות חשובה. הדרך לקלוט גירויים היא דרך החושים והתנועה. מערכות הוויסות שקיימות בגוף הן: רעב ושובע . שינה. שמיעה. מגע."
מהו ליקוי במערכת?
"ליקוי בוויסות החושי מתרחש כאשר עיבוד המידע לא עובר בצורה תקינה כמו תגובתיות יתר
הימנעות ממגע במרקמים שונים והימנעות מאכילת מאכלים מסוימים.
לעיתים ניפגוש ילדים שלא משתתפים במשחק חברתי ומעדיפים לשחק לבד. הפיתרון הוא חשיפה הדרגתית, חיזוק מוטורי ומגע באופן מבוקר".
קיימת גם תת תגובתיות?
"בוודאי, רואים זאת בתנועת יתר וחוסר פחד. יש ילדים שאוהבים להסתובב במקום , כמעט שלא מגיבים לחבורות ומכות. גם הבעת רגשות בצורה מוגזמת היא סממן. בעניינים שכאלה הפתרון הוא לארגן בבית פינת רוגע שבה הילד יוכל לקחת לעצמו "פסק זמן". נוסיף טיפול במגע, ניפוח בלונים , קפיצות בטרמפולינה ועוד".
דורית בן מאיר ממציאת שיטת "תנועה פלוס" מספרת כי במקרים רבים ניתן לזהות את הבעיה ולווסת את מערכת החישה, כדי לאזן את הקושי.
כדאי ורצוי להתייעץ עם גורם מקצועי לשם קבלת אבחון וטיפול מתאים.
המערכת הגדולה ביותר בגוף שלנו היא מערכת התחושה, היא עוזרת לנו להבחין בין חום לקור ובין סוגי מרקמים. את עיקר האינפורמציה אנחנו מקבלים מהידיים ומהרגליים, אך גם אזורים אחרים בגוף מקבלים תחושה שלפיה אנו מגיבים. למערכת התחושה הזו יש מנגנון הגנתי. המערכת מזהה הפרעה ומגיבה בתזוזה. אצל ילדים ואף מבוגרים שחווים רגישות יתר המערכת ההגנתית הזו עובדת מאד חזק".
איך זה מתבטא?
"פירוש כל מגע כמשהו מאיים. ילדים נעשים "דרוכים" ותוקפניים עוד לפני שהתקרבו אליהם וקיימת רתיעה ממקלחת/גזירת ציפורניים/תספורת. נבחין בסימנים כמו הימנעות מקשר עין, רצון לשהות בחושך והבעת רגשות בצורה מוגזמת לאירועים קלילים. לעיתים יש רגישויות יתר במערכות נוספות כמו שמיעה, ריח וטעם. על מנת שנוכל לווסת את הקשיים הללו , ניצור מגע יזום וחשיפה בהדרגה".
אילו פעולות את למשל עושה בטיפול בוויסות לקוי?
"למשל - משחק המטפחות. נעיף מטפחת באוויר קרוב לילד. המטפחת תיפול על איבר אחר בכל פעם : יד / רגל/ ראש / כתף. מטרת המשחק היא שהמטפחת לא תיפול על הרצפה.
פעולה נוספת היא החפיפה באמבטיה. נרטיב את הראש עם ספוג רחצה כאשר יש שליטה על עוצמת המים וכמות המים שנשפכת על ראש הילד או משחק הניקיון – מנקים את הרגל, ההורה לילד והילד להורה. משתמשים בספוג רחצה מעט מחוספס, אפשרי להחליף גם בכדור קוצים.
יש לזכור, כשמדובר ברגישות, לכן, לא נמהר לקבל תוצאות. חשובה מאד הדרך! ככל שהחשיפה תהיה מוקדמת יותר נמנע את הקשיים והעיכובים בהתפתחות בהמשך".
פורסם לראשונה: 18:01, 10.10.21
