הרפואה המערבית התפתחה על סמך תרופות וטיפולים שמבחינה סטטיסטית נמצאו מועילים לכלל האוכלוסייה, אולם כיום המדענים מכירים בעובדה שהמצב מורכב בהרבה.
ישנן מספר מחלות שהתרופות עבורן אינן אפקטיביות כלל וכלל, ואז יצא שכרנו בהפסדנו: גם התרופה לא פתרה ולא ריפאה את הבעיה, אבל מתופעות הלוואי של אותה תרופה בהחלט הצלחנו לסבול.
קראו גם:
במאמר שהתפרסם בשנת 2001, צוינו מחלות הסרטן, דלקות פרקים, סוכרת, אסטמה ודיכאון בסדר עולה של קבלת הטיפול שאינו אפקטיבי עבור אותם מטופלים. עשור לאחר מכן, בעודי מתמודדת לא בהצלחה עם מחלת הסוכרת, אני מבינה שלמרות שאני מקבלת כבר קו שלישי למחלתי, עדיין הדברים אינם מתקדמים.
כך החלטתי לצאת לדרך ולחפש מרפא אפקטיבי יותר, ואכן מצאתי: בריאות מותאמת אישית.
מה זה אומר?
בריאות מותאמת אישית עוסקת בהתאמה אישית של הטיפול הרפואי והטיפול המשלים על סמך מחקרים עדכניים ובדיקות חדשניות. בתחילת דרכי האקדמית הייתי משוכנעת, כמו כולם, שהסטטיסטיקה קובעת. כמדענית גם אני חקרתי קבוצות גדולות של נתונים והתייחסתי לתוצאות כאל ממוצע.
גישה זו הייתה בסדר כל עוד מושאי המחקר היו תאים ועכברים. ככל שהידע המדעי התקדם הבנו שצריך להתייחס דווקא להבדלים בין אנשים ולא למשותף ביניהם כדי להבין האם התרופה תשפיע עליהם.
3 צפייה בגלריה
ההתאמה האישית לטיפול במחלות כרוניות תלך ותעלה במקביל להתפתחות הטכנולוגית
(צילום: shutterstock)
ההתקדמות בהבנה הגנטית של מחלות פתחה חלון הזדמנויות לאפיגנטיקה, ענף מדעי העוסק בחקר השפעת הסביבה על ביטוי הגנים שלנו.
האפיגנטיקה מזהה שלושה מנגנונים שאפשר לדמות אותם למתג שיש בו שני מצבים ON ו-OFF, והוא מאפשר להדליק גנים או לכבות אותם. ובקיצור, השפעת הסביבה על ביטוי הגנים. הסביבה שלנו מורכבת ממספר גורמים, העיקריים שבהם הם התזונה שלנו (הסביבה החומרית) וההתנהלות היומיומית עם אתגרי החיים (הסביבה המנטלית).
כשהצלחתי ליישם את עיקרי האפיגנטיקה על עצמי, הסוכרת הפכה להיות מחלת רקע מאוזנת שאינה תלויה בתרופות, אני מנהלת אותה והיא אינה מנהלת אותי.
בשנתיים וחצי האחרונות, ודווקא בזכות הקורונה, חלה מהפכה בעולם המדע, מבחינה טכנולוגית בעיקר. אני באופן אישי הלכתי אחרי הזרם החדש, next generation sequencing, ונפלתי שבי אחר הרובוטים, שיכולים לטפל במסות של דוגמאות בו זמנית.
שינוי נוסף שחל באוכלוסייה הינו מבחינה תודעתית, כל ילד יודע היום מה זה מטוש ומה בדיוק עושים איתו. מיטיבי לכת יודעים מה ההבדל בין בדיקת אנטיגן לבדיקת pcr, לבדיקה סרולוגית - מידע שהיה נחלתם של עובדי המעבדה והמדענים עד לא מזמן. מצד שני ישנו בלבול גדול בכל האמור לבדיקות גנטיות.
אז זאת ההזדמנות לעשות סדר בבלגן ולהצביע על שלושה סוגים עיקריים של בדיקות גנטיות:
הראשונה: בדיקה לזיהוי (כמו בדיקת הקורונה) - אנחנו מפיקים את החומר התורשתי ומנסים לגלות את סימני ההיכר של הווירוס.
השנייה: בדיקת סקר לחיזוי מחלות על פי המידע הגנטי. השינויים הגנטיים עוברים בתורשה ומטרתם לזהות מי נמצא בסיכון גבוה לחלות או להביא צאצא / נשא.
השלישית: בדיקה עבור מי שכבר חולה, לדוגמא, בסרטן. מטרת הבדיקה הגנטית היא לזהות עבור כל חולה באופן אישי את הטיפול התרופתי היעיל ביותר עבורו.
שינוי משמעותי שחל בסל הבריאות בישראל בזמן שפני כולנו היו נשואות למלחמה בקורונה היא: ריצוף גנטי לחולי סרטן גרורתיים. שינוי משמעותי זה משמעותו: בדיקה גנטית להתאמת הטיפול התרופתי למחלת הסרטן. הבדיקה מיועדת למי שכבר חלה בסרטן, ויש לו ביופסיה או תכשיר ניתוחי.
בשונה מבדיקת נשאות גנטית, מטרת הבדיקה להתאמת הטיפול היא לא לזהות סיכון מוקדם לפתח את המחלה, אלא, לאתר את המוטציות הגנטיות שגרמו למחלה, ולהתאים את הטיפול היעיל ביותר.
בכל עת צצות תרופות חדשות המתאימות לשינויים הגנטיים הנרכשים. הבדיקות נעשות בארץ במרכזים הרפואיים ובהתחייבות של קופת החולים לאלו שנמצאים מתאימים.
הנחיות משרד הבריאות לגבי בדיקות פרופיל מולקולרי מקיף הן: הבדיקה מיועדת לחולי סרטן מתקדם או גרורתי מהסוגים הבאים: NSCLC -סרטן ריאה, סרטן המעי הגס והחלחולת (רקטום), סרטן שלפוחית השתן, סרטן בלוטת התריס וסרטן ממקור לא ידוע .
ומה בעתיד? ההתאמה האישית לטיפול במחלות כרוניות, בסוכרת ובסרטן תלך ותעלה במקביל להתפתחות הטכנולוגית ול-Big Data אשר מקבלים מהמאפיינים האישים של כל מטופל - קליניים וגנטיים גם יחד.
בעתיד הלא רחוק, ובזכות ההבנות הגנטיות יהיה ניתן להפוך את הסרטן למחלה כרונית שאפשר לחיות איתה, בדומה לסוכרת.
ד"ר ליאת אדרי Ph.D, מומחית לגנטיקה רפואית, תעביר הרצאה בנושא "בריאות בהתאמה אישית" במסגרת INSPIRATION 2022 - הכנס השנתי הגדול בישראל למטפלים ברפואה משלימה ואינטגרטיבית
הכנס יתקיים בתאריכים 5-6.7.2022 במרכז וואהל-בר אילן ברמת גן.
