מה גורם לשחקנית לשים את הפוקוס על החזה שלה כפרויקט גמר בלימודי המשחק?
השחקנית ירדן רז (26) תסיים בקרוב שלוש שנות לימודי משחק בבית הספר "גודמן".
לקראת קו הסיום, מעלים בוגרי מחזור י"ג את ההפקה "קפיצת ראש", המשודרת בערוץ היוטיוב של "גודמן".
כמובן שבימים כתיקונם השחקנים מופיעים בפני קהל שרוכש כרטיסים, אך בשל הקורונה התקבלה החלטה לעבור לאירוע אונליין ברשתות של "גודמן".
קראו גם:
ההפקה מציגה יצירה אישית, חשופה, אמיצה, נוקבת ומצחיקה, העשויה מחומרים שנאספו מעמקי נשמתם של הסטודנטים. כל אחד מהם עשה שימוש בפצע האישי שלו, כתב, ביים, בנה כוריאוגרפיה, עיצב והכין את היצירה שלו.
"זה התחיל מכמה סבבים של יצירות אישיות שכל אחד היה אמור להגיש, שהיו אמורות לעסוק בפצעים האישיים שלנו, בדברים מהעבר, בטראומות, בחרדות, בדברים שיושבים עלינו", מספרת ירדן רז על תהליך היצירה שלה, שנקראת "צרות של עשירים".
3 צפייה בגלריה
ירדן רז מתוך היצירה צרות של עשירים מתוך הפקת קפיצת ראש של בית הספר למשחק גודמן
(צילום מסך)
"במשך תקופה ארוכה הגשתי המון יצירות, ניסיתי להתעסק במערכת היחסים עם ההורים שלי, ועם אמא שלי בפרט, לדבר על מערכת ציפיות ואכזבות במשפחה, בשריטות שהיו לי ממערכות יחסים קודמות שלי, בחוסר הביטחון שלי, אבל שום דבר לא היה מספיק חזק, חריף ובועט.
גם אני לא הרגשתי ששום דבר באמת נוגע בנקודה באמת רגישה וכואבת שלי. הייתי מאוד מתוסכלת שאני לא מצליחה למצוא שום דבר בזמן שלכולם יש שפע של חומרים. הרגשתי מאוד מאחור, אפילו אמרתי לעצמי, 'איזה כיף לכל מי שעבר איזושהי טראומה'. זה נשמע נורא.
עד שאמרתי, טוב, אני אתעסק בחזה שלי. זה נושא לא מדובר מספיק כי תמיד הבנות עם החזה הקטן מקבלות את הפוקוס, מתלוננות על זה ומקנאות בבנות עם החזה הגדול, אבל אין דיבור על כמה שחזה גדול זה לא נוח: כאבי הגב, המבטים שזה מושך, הקושי למצוא בגדי ים וחזיות, ללכת בכלל לים, לעשות עמידת נר ביוגה.
אמנם זה לא משהו מרגש וקורע לב כמו סיפור על מוות וכו', אבל החלטתי שאני עומדת מאחורי זה ומשמיעה את קולי ואת קולן של הנשים בעלות החזה הגדול.
אז זה ההסבר שעומד מאחורי היצירה שלי, שאני גאה בה ושמחה להיות הדוברת של כל הבנות עם החזה הגדול. בסוף היצירה יש פאנץ' שאני לא מגלה כדי שמי שיצפה יופתע. כבר התחלתי לקבל המון תגובות מנשים שהזדהו עם המסר של היצירה שלי וזה מאוד משמח אותי".
