למרות עמידותו, הלב חשוף להפרעות שונות בפעילותו, וחלק מהן קשה לאבחן בבדיקת אק"ג רגילה. כאן נכנסת לתמונה בדיקת הולטר לב – שיטה פשוטה ויעילה לניטור פעילות הלב לאורך זמן.
1 צפייה בגלריה
הולטר לב
הולטר לב
הולטר לב
(צילום: FREEPIK)
מהו הולטר לב?
הולטר לב היא בדיקה לניטור רציף של פעילות הלב באמצעות מכשיר קטן וייעודי הנישא על גוף המטופל. הבדיקה נמשכת לרוב 24-48 שעות, ומטרתה לזהות הפרעות בקצב הלב, במיוחד כאלה המופיעות בתדירות נמוכה ולא ניתן לזהותן באק"ג רגיל שנמשך מספר שניות בלבד.
המכשיר מורכב מאלקטרודות המחוברות לעור המטופל באמצעות מדבקות, והוא מקליט את האותות החשמליים של הלב לאורך כל תקופת הבדיקה. במהלך הבדיקה המטופל ממשיך בפעילות יומיומית רגילה, דבר המאפשר לאתר הפרעות קצב המתרחשות בזמן מאמץ או מנוחה. בניגוד לאק"ג רגיל שבו ישנם 12 חיבורים (לידים), ההולטר כולל לרוב 3 חיבורים בלבד. לכן, הולטר לב ממוקד בעיקר בזיהוי הפרעות קצב ואינו מאפשר אבחון בעיות אחרות כגון איסכמיה (חוסר אספקת דם לשריר הלב) או תעוקת חזה.
עם זאת, התקדמות הטכנולוגיה מאפשרת כיום להפיק יותר מידע מבדיקת הולטר רגילה, וישנם דגמים מתקדמים הכוללים 12 חיבורים – דבר המאפשר אבחון מעמיק יותר הדומה לאק"ג מלא. כמו כן, מחקרים מצביעים על כך ששינויים בשונות קצב הלב לאורך היממה עשויים לשמש כסמן לניבוי אירועי לב עתידיים, במיוחד אצל מטופלים שעברו אוטם שריר הלב.
סוגים נוספים של ניטור לבבי
בנוסף להולטר המסורתי, קיימים כיום מכשירים מתקדמים לניטור קצב הלב לאורך זמן:
Loop Recorder / Event Recorder – מכשיר שניתן להצמיד לגוף למשך מספר שבועות עד חודשים, והוא מופעל כאשר המטופל חווה תסמינים.
● Implantable Loop Recorder – מכשיר זעיר המושתל תת-עורית ומאפשר ניטור ממושך למשך מספר שנים.
● שעונים חכמים (Smart Watches) – התפתחות הטכנולוגיה הובילה לשימוש בגאדג'טים לבישים, כמו שעונים חכמים, אשר מסוגלים לזהות הפרעות קצב נפוצות כמו פרפור פרוזדורים. בנוסף, קיימות אפליקציות סלולריות המסוגלות לנטר פעילות לבבית, אך יש להדגיש כי אינן מהוות תחליף לבדיקה רפואית מקיפה. מחקרים רבים מתבצעים כיום כדי לבדוק את דיוקם הקליני, והתוצאות עד כה מבטיחות מאוד.
מתי יש צורך בבדיקת הולטר לב?
קרדיולוג מומחה עשוי להמליץ על ביצוע הבדיקה אם מופיעים אחד או יותר מהתסמינים הבאים:
● דופק מהיר או איטי בצורה חריגה
● דופק לא סדיר
● אירועי עלפון או איבוד הכרה
● סחרחורות בלתי מוסברות
● תחושת חולשה פתאומית
● פלפיטציות (דפיקות לב מורגשות)
בדיקה זו מסייעת בזיהוי בעיות כמו פרפור פרוזדורים, טכיקרדיה (קצב לב מהיר), ברדיקרדיה (קצב לב איטי) והפרעות הולכה חשמלית בלב.
מה קורה לאחר הבדיקה?
בסיום הבדיקה, המכשיר מוסר והנתונים המוקלטים מועברים לפענוח על ידי קרדיולוג מומחה.
חשוב להבין שגם אם תוצאת הבדיקה תקינה, זה לא בהכרח שולל הפרעות קצב, שכן ייתכן שהן פשוט לא התרחשו במהלך היממה שבה בוצע הניטור. במקרה כזה, הקרדיולוג עשוי להמליץ על בדיקות נוספות או על ניטור ממושך יותר.
אם זוהתה הפרעה בקצב הלב, הקרדיולוג יבחן את הממצאים לעומק וימליץ על המשך טיפול בהתאם למצב הרפואי של המטופל. ייתכן שיהיה צורך בבדיקות נוספות, בטיפול תרופתי או בהתערבות קרדיולוגית מתקדמת כגון אבלציה (צריבה חשמלית) או השתלת קוצב לב.
לסיכום
הלב הוא אחד האיברים החשובים והעמוסים ביותר בגופנו. בדיקת הולטר לב היא כלי חיוני לאבחון הפרעות קצב נסתרות, ובשנים האחרונות התפתחו שיטות מתקדמות כמו ניטור ממושך ושעונים חכמים. אם אתם חווים תסמינים חשודים, אל תזניחו את בריאותכם – פנו לייעוץ עם קרדיולוג מומחה. גילוי מוקדם של הפרעות קצב יכול לעשות את ההבדל ולמנוע סיבוכים חמורים.


מוגש מטעם: דר איליה ליטובצ'יק