רשלנות רפואית, כך על פי ההגדרה המקצועית, היא מצב בו ניתנו למטופל שירותים רפואיים תוך סטייה מרמת הזהירות הסבירה, כאשר סטייה זו גרמה לנזק למטופל שלא היה נגרם אלמלא סטייה זו. תחום הרשלנות הרפואית שייך לדיני נזיקין, וכדאי לדעת שתביעות רשלנות רפואית מניבות במקרים רבים פיצויים גבוהים. רשלנות רפואית יכולה להיות של כל גורם רפואי שטיפל בכם – החל מרוקח וטכנאי רנטגן, דרך רופא משפחה ורופא שיניים ועד לרופא מנתח. בין המקרים הנפוצים ברשלנות רפואית הם אבחון רפואי שגוי, רשלנות במעקב אחר הריון, רשלנות בניתוחים פלסטיים וטיפולי שיניים רשלניים.
מהי עילה מוצדקת לתביעה בגין רשלנות רפואית?
מטופלים אשר שמים את חייהם (ולעיתים גם אתה כספם) בידי רופאים, מצפים ובצדק לקבל את הטיפול הרפואי הטוב ביותר. מדי שנה, מוגשות בישראל אלפי תביעות בגין רשלנות רפואית, והגורם המטפל בהן הוא עורך דין רשלנות רפואית. במסגרת התביעה, על התובע ועורך הדין שלו להוכיח כי התקיימה התרשלות של הרופא במתן הטיפול. על פי מבחן "הרופא הסביר", אותו בודק בית המשפט, "חובתו של רופא אינה למצוא כל פגם ולרפאו, חובתו היא לנקוט את אותם אמצעי זהירות שרופא סביר היה נוקט בנסיבות העניין, בגילוי של הפגם ובריפויו". כלומר – התנאי הראשון הנדרש להגשת תביעת רשלנות רפואית הוא רופא שלא עשה את המיטב על מנת להעניק טיפול רפואי טוב. כמו כן, יש להוכיח קשר סיבתי ונזק. כלומר – להוכיח כי בגלל שהרופא המטפל נהג באופן לא זהיר – נגרם למטופל נזק. דוגמה פופולרית לכך היא רופא שיניים שמבצע טיפול מורכב שלא קדם לו צילום שיניים, ומסיבה זו הרופא מבצע פעולה כירורגית בשן הלא נכונה. אם הרופא היה נוהג בזהירות הדרושה ומצלם את השיניים על מנת להגיע אל השן החולה, הוא לא היה פוגע בשן בריאה ומוביל לעוגמת נפש, כאב ונזקים כספיים למטופל.
סוגים שונים של רשלנות רפואית
מקרים של רשלנות רפואית ניתן למצוא בכל עולמות הטיפול הרפואי. לפניכם מקצת מן הסוגים השונים של רשלנות רפואית, בגינם ניתן לתבוע רשלנות רפואית:
• פגיעה באוטונומיה של המטופל– הרופא לא חשף בפני המטופל את מצבו הרפואי באופן מפורט ולא הוסברו לו אפשרויות הטיפול השונות.
• רשלנות בשל העדר הסכמה מדעת – המטופל לא אישר את הטיפול או שלא הועברו לו ההשלכות והסיכונים הכרוכים בטיפול.
• רשלנות רפואית באבחון – הרופא איבחן מחלה אחרת, או לחלופין לא הצליח לאבחן את המחלה ממנה הוא סובל, למרות שניתן היה לעשות זאת.
• אבחון מאוחר – המחלה התגלתה בשלב מאוחר למרות שניתן היה לגלותה בשלב מוקדם יותר ולמנוע את ההידרדרות שלה.
• רשלנות בניתוח – תפירה לא מוצלחת, הוצאת חלק מהגידול, פציעת איברים סמוכים וכדומה – כשלא ננקטה הזהירות המרבית. זוהי אחת התביעות הפופולריות ביותר.
• רשלנות רפואית בלידה ו/או בהיריון – תביעה זו מתחלקת לשתיים – רשלנות רפואית בהיריון או רשלנות רפואית בלידה. למשל: לא בוצע מעקב אחר המדדים של העובר בשלבי הלידה, לא בוצע ניתוח קיסרי בזמן, לא בוצע מעקב היריון כנדרש וכדומה.
תחילת תהליך הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית
בשלב הראשון בהגשה של תביעת רשלנות רפואית, וככל שזה ניתן, מומלץ ליצור קשר עם עורך דין רשלנות רפואית על מנת לקבל הנחיות והמלצות על מה לעשות ובעיקר על מה לא לעשות. מעבר לכך, יש לאסוף תיעוד רפואי – מסמכים רפואיים, מרשמי תרופות שניתנו, אבחנות וסיכומי אשפוז. בשלב השני יש לפנות למומחה רפואי על מנת שיערוך חוות דעת רפואית ויציין כי במקרה המדובר הטיפול הרפואי אכן חרג מהסטנדרט המקובל. עם המסמכים האלה ניתן להגיש את התביעה. כל ההליך המשפטי, במידה ויש בידיכם את המסמכים הדרושים, עשוי לקחת מספר חודשים עד מספר שנים, כתלות במקרה ובגובה הפיצויים אותם אתם מבקשים לקבל. מובן שאם תגיעו לפשרה, בה המוסד הרפואי/הרופא המטפל בוחר לפצות אתכם על מנת להימנע מהליך משפטי ארוך ויקר, תוכלו לסיים את ההליך כולו תוך זמן קצר יותר.
