"ספירת העומר" הנו מושג מוכר, אך לא לכולם ברור במה בדיוק מדובר, אך כיוון שזוהי תקופה כה מיוחדת ומשמעותית, נצלול מעט פנימה בכדי להבין איזה סוד טמון באותם ימים שחלים מהלילה השני של חג פסח ועד הלילה שחל בצמוד לחג השבועות - חג מתן תורה.

כיום ובעבר

ספירת העומר הינה מצווה מאוד חשובה, ועל כן טוב לדעת שקיימים כלי עזר - למשל לוח ספירת העומר באתר כיפה. בימינו מברכים ברכה ייחודית לפני קיום הספירה, ואילו בעבר היו מביאים מנחת תבואה אל בית המקדש ואותה מניפים אל עבר ארבעת רוחות השמיים, כסימבוליות להימצאותו של בורא עולם בכל מקום.

אילוסטרציהאילוסטרציה
אילוסטרציה
(צילום: pixabay)

שתי סיבות לספירת ימי העומר

ספירת ימי העומר מבהירה עד כמה כולם מתרגשים לקראת חג מתן תורה, וכיוון שהטבע האנושי מוביל לספור לאחור לקראת אירוע מרגש, כך גם במקרה זה. סיבה נוספת מתייחסת למימוש רוחני, ופה אנו חוזרים לימי יציאת בני מצריים. באותם ימים בני ישראל התרחקו מטוהר המידות, אך לאחר יציאת מצרים הם "התנקו", כך שבעת מעמד הר סיני הם כבר הגיעו לדרגה רוחנית מאוד גבוהה, וכאן ספירת העומר מבקשת להזכיר לכולנו שתמיד ניתן להפוך לאנשים טובים יותר, גם בתקופה יחסית קצרה של 49 יום, ועל כן יש לא מעט מנהגים בתקופה זו. מכאן שבתקופה זו על כל אדם ואדם להביט פנימה ולקבוע לעצמו יעדים רוחניים לצד מעשים שנוגעים לחסד, חמלה, צדקה והשתדלות פנימית.

5 דגשים שנוגעים לספירה

1. את הברכה שמלווה את ספירת העומר ניתן לומר רק אם התמדנו לומר אותה בכול יום ויום. אם החסרנו יום אחד כבר לא נמשיך לומר אותה, אלא נאזין לאדם אחר, ורק לאחר מכן נחזור לספור.
2. לעומת שאר החגים שיש להם תאריך קבוע, הרי שזמנו של חג השבועות חסר תאריך מייצג, וזאת כי הוא נקבע בהתאם לספירת העומר - עובדה שבין היתר מסבירה מדוע קרוי חג זה "חג השבועות", ולו בשל שבעת השבועות שנספרים עד לבואו.
3. יש הסבורים שאדם יכול לצאת ידי חובתו רק אם ישמע את חברו אומר את הברכה (גם אם לא יאמר אותה בעצמו), אם כי הוא עדיין צריך לספור את הימים לבדו.
4. ככול שאדם יגיע לחג השבועות יותר טהור, כך הוא הוא עתיד לקלוט יותר מאורה של התורה.
5. חג השבועות מתייחס לצד הרוחני של ישראל, וזאת כי הגענו לרמה הרוחנית שהצדיקה את קבלת התורה.

49 ימים לצד 7 שבועות

לבסוף נציין שהספירה מורכבת משני חלקים: ספירת שבועות וספירת ימים. אי לכך ביום השביעי נהוג לומר "היום שבעה ימים שהם שבוע אחד", או "היום ארבעה עשרה יום שהם שני שבועות", כאשר המספר שבע מחזיר אותנו לבסיס - לבריאת העולם שנעשתה בשבעה ימים.