אם בעבר, אמנם היו חרמות אבל הם היו מתרכזים בעיקר בסביבה הבית ספרית, הרי שהיום, בגלל השימוש הגובר של ילדים ובני נוער ברשתות החברתיות, אנחנו יכולים לראות איך התופעה הזו משפיעה גם מחוץ לבית הספר, במעגלים חברתיים נוספים. אין ספק כי תופעה מהסוג הזה יכולה לצלק את הנפש ולהשאיר עקבות משמעותיים בליבם של מי שעוברים את החוויה הלא פשוטה הזו. אבל אנחנו כאן כדי לעזור לכם להבין מה בכל זאת נכון לעשות ואיך נכון לפעול כאשר אנחנו רואים ילד או נער מתמודד עם תופעה מהסוג הזה.
מה זו התופעה הזו ומדוע היא כל כך מאיימת עלינו
אז אנחנו כולנו יכולים להרגיש באופן אינסטנקטיבי מה כל כך מאיים עלינו בחרם, עם זאת, אנחנו רוצים לדבר על כך במישור המדעי. תופעות כמו חרם ונידוי חברתי, היו מוכרות עוד משחר ההיסטוריה. אם תרצו, אנחנו יכולים ממש לחזור לתקופת התנך, למשל, יוסף סובל מנידוי של אחיו בעקבות אהבת אביו, מה שמוביל את האחים להשליך אותו לבור ולמכור אותו לעבדות. אנחנו נראה איך התופעות הללו ממשיכות להשפיע על האנושות לאורך דורות, כאשר בימי הביניים היה נהוג להגלות לאי נידח מתנגדי משטר בצרפת למשל וכן הלאה. בני האדם נולדו לחיות בקבוצה. קבוצה נותנת לנו תחושה של הגנה ושייכות. כאשר אנחנו לא מצליחים למצוא את עצמנו בתוך קבוצה, אנחנו בעצם הופכים בעיני עצמנו 'טרף קל'. כאשר בני האדם התגוררו ביערות, השהיה לבד הייתה יכולה להביא למותו של אותו אדם. היום, אנחנו מדברים בעיקר על התפתחות של תחושות כמו ירידה בביטחון העצמי, ירידה בערך העצמי, חרדה, חרדה חברתית וכן הלאה.
מה יקרה לילד שיחווה את התופעה
העניין הוא שעבור ילדים שעברו חוויה כזו, גם אם בגילאים צעירים, שכן אנחנו יודעים כי עיקר האירועים הללו מתרכזים בשנים המאוחרות של בית הספר היסודי, הרי שכל מפגש חברתי עלול להעלות מין האוב את אותן חוויות מצלקות. אנחנו יכולים לראות בקרב אנשים מבוגרים, אשר אותו אירוע נקודתי כבר התרחש שנים רבות לפני כן, כי קשה להם לעיתים לקיים קשרים אינטימיים, לצאת לדייטים, להגיע מלאים בביטחון לראיונות עבודה או לפתח מעגל חברתי בכל מקום שהוא. באופן טבעי, אפשר לומר כי ההתנהלות של ההורים בתוך הסיטואציה יכולה להשפיע גם שנים ארוכות לאחר מכן. האופן בו המבוגר האחראי יתייחס לסיטואציה ישפיע על ההתנהלות של הילד בהמשך. אנחנו רוצים לתת כמה טיפים ממש עכשיו שיאפשרו לכם, ההורים, להתמודד עם הסיטואציה טוב יותר.
מה אתם בתור הורים יכולים לעשות כדי לשפר את המצב
אז כאמור, ההתנהלות של ההורים יכולה לשפר את המצב באופן דרמטי, יש לנו כאן כמה טיפים קטנים ופרקטיים:
1. לנסות להימנע מהזדהות: בתור הורים אנחנו צריכים לתת לילד את התחושה כי אנחנו נותנים לו מעטפת של ביטחון. גם אם חוויתם חוויה כזו בעבר, נסו להימנע מלחשוף את העובדה הזו לילד ושדרו לו כי מדובר על תופעה חולפת וגם אם קשה עכשיו זה לא אומר כי התחושות הקשות ילוו אותו תמיד.
2. תנו לילד מקום להביע את עצמו, לתת מילים לחוויה שהוא עובר: ככל שנצליח למסגר את האירוע בתוך סיפור, כך יהיה קל יותר לאותו ילד להתמודד עם האירוע הזה בתור אדם בוגר. תנו מקום לרגשות ומחשבות. ככל שנתקף לילד את המחשבות והרגשות שלו, כך יהיה לו קל יותר להתמודד עם הסיטואציה.
3. הזכירו לו כי זו לא אשמתו: רגש האשמה בסיטואציה כזו יכול לשחק משחק מרכזי ואנחנו כמובן לא רוצים להגיע לשם. הזכירו לו כי הוא ממש לא אשם במה שקרה וכי מדובר בסך הכל על תקופה חולפת. הזכירו לו כי יש עוד הרבה ילדים ואנשים בעולם והוא וודאי ימצא את הסביבה המתאימה לו.
4. השתדלו להרחיק את הילד ממסכים ומרשתות חברתיות: כאן חשוב לשים כוכבית. כיוון שיש ילדים שדווקא ברשת מוצאים חברים ממקומות אחרים, להם תחומי עניין משותפים. אבל אם אתם רואים כי הרשת הופכת לעוד זירה בה הילד צריך להתמודד חברתית, הרי שזה הזמן פשוט להרחיק את הילד מהמסך ולמלא את הזמן שלו בפעילויות אחרות שיעצימו את תחושת הביטחון העצמי שלו.
מוגש מטעם: מכון פסגות
