מאז שהוחזרה לבתי הדין הרבניים הסמכות לדון במזונות ילדים, השאלה היכן יידון התיק הפכה לשאלה כלכלית ממדרגה ראשונה. מדריך מעשי להורים ,לאבות ולאמהות כאחד.
בנובמבר האחרון עברה בכנסת חקיקה שהחזירה לבתי הדין הרבניים את הכוח להכריע בשאלת מזונות הקטינים כשהיא נכרכת בתביעת גירושין, גם בהיעדר הסכמה של שני ההורים. התיקון נחקק כהסדר זמני ומוגבל בזמן, שתוקפו עתיד להיבחן מחדש.
בפועל, המשמעות עבור הורים בשטח אינה מתחום המשפט הציבורי אלא מתחום חשבון הבנק. שתי הערכאות ,בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני ,פוסקות מזונות לפי מערכות דינים שונות. וכשהמערכות שונות, זהותה של הערכאה שדנה בתיק הופכת למשתנה כלכלי שמלווה את המשפחה שנים.
לפניכם חמש השאלות שכדאי להניח על השולחן לפני הצעד הראשון.
שאלה ראשונה: למה בכלל משנה היכן יידון התיק?
בבית המשפט לענייני משפחה מיושמת זה כתשע שנים הלכת בע"מ 919/15 אשר יצקה הלכה לחישוב מזונות ילדים מעל גיל 6, כאשר מדובר בקטין שגילו בין שש לחמש־עשרה, שני ההורים חבים במזונותיו יחד, כשהחלוקה ביניהם נגזרת מיחס ההשתכרות שלהם ומהיקף הזמן שהילד מבלה אצל כל אחד מהם.
בבית הדין הרבני התחשיב נגזר מן הדין העברי. שם עיקר החבות מוטלת על האב, בעוד שהיקף הזמן ההורי ורמת ההשתכרות של האם תופסים מקום צנוע בהרבה בשיקול הדעת.
התוצאה: אותה משפחה ממש עשויה לצאת משתי הערכאות עם שני סכומים שונים לחלוטין. כשמכפילים את הפער החודשי במספר השנים שנותרו עד בגרות הילדים, מדובר לא פעם בהיקף של רכישת דירה.
שאלה שנייה: איך אדע איזו ערכאה עדיפה במקרה שלי?
כאן נמצאת הטעות הנפוצה ביותר. רבים מניחים שבית הדין הרבני משרת תמיד את האם ושבית המשפט משרת תמיד את האב. זו הכללה שגויה, ולעיתים היא מתהפכת לגמרי.
שלושה נתונים קובעים את התשובה, ואין להם ברירת מחדל:
גיל הילדים. מתחת לגיל 6 חובת המזונות של האב היא מוחלטת בשתי הערכאות כאחת. במקרים כאלה הפער בין הערכאות מצטמצם מאוד, ולעיתים ההתרוצצות אינה שווה את המחיר הרגשי.
פערי ההכנסה. כאשר הכנסות ההורים דומות, בית המשפט לענייני משפחה נוטה לתוצאה נמוכה יותר. אך כאשר קיים פער הכנסות גדול לטובת אחד ההורים, בית המשפט לוקח בחשבון את מלוא מקורות ההכנסה ואת מלוא צורכי הקטין, ולעיתים דווקא הוא זה שמגיע לסכום הגבוה מבין השניים.
זמני השהות בפועל. לא מה שכתוב בהסכם, אלא מה שקורה במציאות. הורה שמצהיר על אחריות הורית (משמורת) משותפת אך בפועל הילדים לנים אצלו פעם בשבוע ,יגלה שההצהרה אינה עומדת במבחן.
בלי שלושת הנתונים האלה, כל תשובה לשאלה "לאן להגיש" היא ניחוש.
שאלה שלישית: אז כדאי למהר ולהגיש?
לא בהכרח. מהירות היא יתרון רק אם היא מכוונת ליעד הנכון. הגשה חפוזה לערכאה שאינה משרתת אתכם היא הפסד שהושג במאמץ.
מנגד, חשוב להבין את המחיר של ההמתנה. כל עוד לא הוגשה תביעה, הבחירה נמצאת בידי מי שיגיש ראשון ,וזה עשוי להיות הצד השני. הורה שממתין חודשים ארוכים "כדי לא להסלים" מוסר בפועל את ההחלטה לידיים אחרות.
האיזון הנכון אינו בין מהיר לאיטי, אלא בין מיודע ללא מיודע. קבלת ייעוץ אורכת ימים; ההשלכות של הגשה שגויה נמשכות שנים.
שאלה רביעית: ומה אם הצד השני כבר הגיש?
זה אינו סוף הדרך, אך זו נקודת פתיחה קשה יותר. פסיקת מזונות אינה גזרה נצחית: היא ניתנת לבחינה מחדש כאשר חל שינוי נסיבות מהותי ، שינוי בהכנסות, במצב הבריאותי או בחלוקת זמני השהות. קיימים גם מסלולים משפטיים נוספים הנוגעים למעמדו העצמאי של הקטין בתביעת מזונות.
יחד עם זאת, אלה הליכים נוספים, ארוכים, יקרים ובעלי סיכוי משתנה. עדיף בהרבה להיערך נכון בהתחלה מאשר לתקן בסוף.
שאלה חמישית: ואם אנחנו דווקא מצליחים להסכים?
זהו התרחיש הטוב ביותר, וכדאי לשמר אותו. הסכם מזונות שמאושר כדין מייתר את שאלת הערכאה כמעט לחלוטין ומעניק לשני הצדדים ודאות. ההמלצה המעשית פשוטה: אל תיכנסו למשא ומתן או לגישור בלי שכל אחד מכם יודע מה הוא צפוי לקבל או לשלם בכל אחת מהערכאות. הסכם שנחתם מתוך ידיעה מחזיק מעמד; הסכם שנחתם מתוך חוסר ידיעה נוטה להתפוצץ בהמשך הדרך.
מה לעשות עכשיו
• ריכזו את הנתונים: תלושי שכר של שני ההורים, גיל הילדים, לוח זמני שהות ריאלי, הוצאות חריגות.
• בדקו את שתי החלופות במקביל, לא רק את זו שנשמעת נוחה.
• היוועצו לפני הפנייה הראשונה לצד השני, לא אחריה.
• אל תסיקו מסקנות מהמקרה של חבר. בדיני מזונות, שינוי קטן בנתונים משנה את התוצאה מקצה לקצה.
בשורה התחתונה: תעריפי המזונות לא השתנו בעקבות החקיקה. מה שהשתנה הוא זהות הגורם המכריע. וכאשר סדר ההגשה הוא שמכתיב את התוצאה, המידע המוקדם הופך לנכס כלכלי ,עבור שני ההורים גם יחד.
הכותב: עו"ד אביחי בן דוד, עורך דין לענייני משפחה
משרד עורכי דין לענייני משפחה
אין באמור במאמר זה משום ייעוץ משפטי או תחליף לו. כל מקרה נבחן לגופו ובהתאם לנסיבותיו.
מוגש מטעם עו"ד אביחי בן דוד
