עופר סלע, מנכ"ל התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון מזה עשר שנים, עוד זוכר היטב את בשבועות הראשונים למלחמת "חרבות ברזל", את ההלם, עצירת המופעים וההתגייסות המהירה. "כשפרצה המלחמה, ומיד סגרו את אולמות התרבות, פירקנו את התזמורת להרכבים קטנים והתחלנו להופיע במקומות רבים, החל ממלונות מפונים באילת וים המלח, בשפיים, דיורים מוגנים, בתי קשישים ומרכזי עולים - בכל מקום ניסינו להביא שמחה לאנשים", הוא משחזר.
"קיימנו קונצרט בנוכחות כמה מאות אנשים בראשון לציון כפי שהתיר פיקוד העורף, כאשר במרכז האולם היו 239 תמונות חטופים שהיו מונחות על הכיסאות. ניגנו מוסיקה ישראלית, הרבה שירים עבריים בעיבודים סימפוניים. זה היה מרגש עד דמעות. כל האולם התמלא בכי ותקווה".
אולי יעניין אתכם:
סיפור מאותם ימים שאתה זוכר במיוחד?
"מקרה שנחרט אצלי היטב, באחת ההופעות הופענו במתכונת חלקית, רביעיית נגנים, בביה"ס שהוקם באילת לטובת המפונים. הנגן שהנחה את התכנית אמר לילדים 'שלום אנחנו תזמורת ראשון לציון ובאנו לנגן לכם, היום אנחנו חלק מהתזמורת, לא התזמורת במלואה', ואז קמה ילדה בכיתה ב' ואמרה 'אז איפה השאר? חטפו אותם?' - זה היה רגע מצמרר שלא אשכח".
בחודש האחרון נפתחה העונה החדשה. כיצד היא תיראה?
"יש השנה חידושים מעניינים. פתחנו סדרה חדשה של מוסיקה קלאסית קלה, אנחנו מתחילים אותה עם כוסית ואירוע מינגלינג נחמד, ולאחר מכן מבצעים תוכניות של מוזיקה קלה - הראשון מופע משיריו של אלביס פרסלי בהובלת אורית וולף ונתן דנטנר. אנחנו נעלה עם עוד המון תוכניות יפות כמו זו. יש למה לחכות".
מעבר לכך, הם פועלים גם בזירה הבין לאומית. "חזרנו לא מזמן ממסע שני של קונצרטים לקהילות יהודיות באמריקה. הקהילות היהודיות מאוד אוהבות את מדינת ישראל. היינו שם בדיוק בימים בהם חזרו החטופים האחרונים, הקהל היה מרגש ואף תרם בנדיבות לתזמורת".
אתם מרגישים שינוי גם בקרב הקהל והציבור הישראלי?
"הקהל חזר במלואו, והוא רוצה את הרגע הקטן הזה לנשמה. עברנו יחד עם הקהל המון, מאזעקות וירי תוך כדי קונצרטים, לאי ודאות, ובעיקר המון תקווה. אנשים מגיעים ומתרגשים מהמוסיקה - ואנחנו מרגישים שאנחנו חווים איתם יחד את הרגעים הללו".
איך שומרים על הדור הצעיר בתקופה הזו, שניזון מהתקשורת ומהרשתות החברתיות בסיפורים ופרטים קשים, מחובר למוסיקה ולתרבות?
"במציאות של היום, מאוד חשוב להנגיש את המוסיקה באופן שיתאים גם לדור ה-X. לצערי מערכת החינוך לא עושה מספיק. היום צריך לחנך את הילדים להאזין למוסיקה קלאסית - חשוב להבין שלא מדובר בסרטון של 4 דקות ביוטיוב או בטיקטוק.
"אנחנו מרימים בעיר פעילות חינוכיות גם בגני ילדים, גם בבתי ספר יסודיים וגם בחטיבות - אנו עושים קונצרטים בכיתות ומביאים את הילדים לשמוע קונצרט לאחר שעברו תהליך הכנה על מנת לאפשר להם להאזין בהנאה.
ולסיום, איך אתה רואה את תפקידה של התזמורת בתקופה הזו?
"אסכם זאת במשפט שמישהו חכם פעם אמר לי: הוא אמר שאם היו לו רק 2 פרוטות בכיס, באחת היה קונה לחם כדי לחיות ובשנייה היה קונה פרח או ספר כדי שתהיה לו סיבה לחיות - התזמורת היא הפרח".
