אחת השאלות שבהן נתקלת אנסטסיה מיכאלי בשנים האחרונות היא "לאן נעלמת?". חברת הכנסת, שנחשבה בזמנו לאישיות מרעננת במסדרונות המשכן ועלתה לא אחת לכותרות בגלל שלל אמירות ואף בפרובוקציה שכללה הטחת כוס מים בפניו של ח"כ ערבי, נעלמה מהנוף הציבורי ביום אחד.
"לא נעלמתי לשום מקום", היא אומרת השבוע בראיון חריג ל'ידיעות ראשון'. "נעלמתי רק מהרדאר התקשורתי, אבל המשכתי בחיים שלי והקדשתי את עצמי לתא המשפחתי. גם אחרי שסיימתי את דרכי הפוליטית ברמה הארצית המשכתי לקבל פניות לעזרה מהציבור. אי־אפשר לסגור את הדלת ולומר 'תעזבו אותי'".
"אין פוליטיקאים לשעבר"
ועכשיו היא חוזרת, לפחות באופן רשמי. מיכאלי החליטה לחזור לחיים הפוליטיים ברמה המוניציפלית והיא מוצבת במקום השני של רשימת 'ראשון ביתנו' למועצת העיר, הסניף המקומי של מפלגת האם 'ישראל ביתנו'.
"נכנסתי למערכת לפני כחודשיים", היא מסבירה את ההחלטה הלא שגרתית להתמודד לתפקיד חברת מועצה ואפילו לא בראש רשימה, מה שבעיני רבים עלול להיתפס כחזרה אחורה. "היו לי הצעות רבות להתמודד במסגרת רשימות שונות, להצטרף לרשימות של המתמודדים לראשות העיר וגם לרוץ בעצמי לראשות העירייה. רציתי להתמודד רק בעוד חמש שנים כי הילדים צריכים לגדול. להיות אמא ואישה וזה תפקיד בפני עצמו".
לדברי מיכאלי את ההצעות השונות היא דחתה, אבל מה שהביא אותה להחלטה לחזור לחיים הפוליטיים היה סבב שינויים שהיו במפלגת האם וברשימה העירונית. "לאחר שיבגני ברחמן נבחר להוביל את הרשימה העירונית של ישראל ביתנו החלטתי להצטרף אליו כי אני מכירה ומעריכה אותו.
"אין פוליטיקאים לשעבר", היא מבהירה. "אדם שמקבל החלטה לתרום את חייו למען הציבור, לא משנה באיזה מקום, זה כבר דבק בו. זו דרך החיים שלי ואם אבחר למועצת העיר אמשיך בעשייה למען הציבור כמו שעשיתי תמיד".
ההתמודדות שלך בפוליטיקה העירונית אומרת שוויתרת על פוליטיקה ארצית?
"פוליטיקאי אף פעם לא אומר לא", היא אומרת וצוחקת.
"אמא יש רק אחת"
מיכאלי, 43, תושבת ראשון לציון, נחשבת לאישה מעניינת עם מגוון תחומי עניין. היא דוברת חמש שפות ולפני כניסתה לפוליטיקה נחשבה לאחת מנשות התקשורת המובילות במגזר הרוסי בישראל והנחתה תוכניות מצליחות.
בשנת 2008 גייס אותה אביגדור ליברמן לשורות 'ישראל ביתנו' ולאחר הבחירות היא הפכה לחברה בכנסת ה־18. במהלך כהונתה היתה מיכאלי שותפה ל־70 הצעות חוק שונות, עמדה בראש מספר שדולות אך תמיד הייתה מזוהה עם השאלה כיצד אם לשמונה ילדים יכולה לתפקד כפרלמנטרית מן המניין.
"שילמתי מחיר אישי", היא מודה. "כשהייתי בכנסת לא היתה לי עזרה ולעתים הילדים שלי הגיעו איתי לכנסת. זה קשה להיות אישה בחיים הציבוריים ובעיקר כשאת אמא לילדים קטנים. העבודה שלי בכנסת היתה מאוד אינטנסיבית, שעות העבודה היו ארוכות והיום הסתיים מאוחר בלילה כך שהיו פעמים שנשארתי לישון בלשכה ולפעמים הילדים ישנו איתי על הרצפה. לקחתי על עצמי תפקידים רבים והייתי פעילה ביחסי החוץ של ישראל. טסתי הרבה לחו"ל כדי לפגוש ארגונים יהודיים וכל זה לקח ממני המון זמן.
"מאז שעזבתי את החיים הפוליטיים שואלים אותי 'לאן נעלמת'", היא אומרת בחיוך, "אבל העיקר שבבית כבר לא שואלים אותי את השאלה הזו וזה הכי חשוב מבחינתי. אני רוצה להיות אמא. נתנו לי מתנה לגדל שמונה ילדים וזה אומר להקנות להם ערכים, לקחת אותם לחוגים ולסייע להם בבניית חברויות, את כל זה אני עושה כאמא וכידוע, אמא יש רק אחת".
לא לתחבורה בשבת
במהלך השנים האחרונות דובר רבות על כך שמיכאלי מתקרבת לדת. היא עצמה העלתה לפייסבוק בכמה הזדמנויות תמונות שלה בכיסוי ראש. "אדם שעובר גיור הוא תמיד בנפש שלו מאוד מתעניין בדת", היא מסבירה.
"יש לי יחסים עם אלוהים ויש יחסים עם הדת. אני בעד שמירת המסורת וערכים. אני לומדת ושמחה ללמוד עם אנשים. הרבה פעמים ביום שישי אני הולכת ללמוד תורה בכפר חב"ד וזה מאוד מעניין אותי. שמרתי במשך תקופה ארוכה שבת, אבל עכשיו זה פחות מסתדר. אני ממליצה לכולם ללמוד קצת פרשת שבוע וללמוד יותר על היהדות".
את מודעת לכך שהבוחרים שלך, רובם עולים מרוסיה, דווקא מחפשים את הנציג החילוני, כזה שיקדם למשל תחבורה ציבורית בשבת?
"זה באמת לא פשוט. כשישבנו על התוכנית וביקשו ממני לאשר סעיף של תחבורה ציבורית בשבת אמרתי שאני לא חותמת על זה. בקמפיינים ובאג'נדה המפלגתית יש כל הזמן דיבור על השתלטות חרדית עירונית ואצלי המסר הוא שמסורת וערכים הם מאוד חשובים. אני אומרת ביושר לבוחרים שלי, ממני אל תצפו שאסדר לכם תחבורה בשבת ואני הורדתי את זה מהמצע שלנו".
"פער בין הכותרות למציאות"
בתחילת השבוע הודיעו ראשי הרשימה כי הם נותנים את תמיכתם לדב צור בבחירות על ראשות העירייה.
האם לדעתך אין מניעה שצור ימשיך לכהן כראש עירייה כל עוד החקירה נגדו עומדת?
"ראיתי כבר איך מורידים אנשים בגלל אינטרסים פוליטיים, זה נקרא 'השמדה מוזמנת'. חלק מההאשמות שהאשימו אנשים הן האשמות שווא. אני לא יודעת מה במקרה של צור אבל אני מקווה שמערכת המשפט והחוק יהיו הוגנים כלפיו".
את רצה ברשימה שבעצמה מזוהה עם פרשיות שחיתות ושחלק מחבריה נחקרו, הואשמו או ישבו בכלא. את לא מרגישה אי־נוחות?
"אני חושבת שהדביקו את השם 'פרשת ישראל ביתנו' לא בצדק. אני רואה נחקרים ונאשמים מכל מיני מפלגות אחרות ומעולם לא קראו לפרשה בשם של המפלגה. בוא ניתן לבית המשפט לומר את דברו. עד עכשיו ממה שראיתי יש פער עצום בין הכותרות בתקשורת לבין מה שקורה במציאות".
על רקע המתיחות בצפון וההתחממות בדרום, מה את חושבת על התפקוד של יו"ר מפלגתך אביגדור ליברמן כשר ביטחון?
"ליברמן הוא שר ביטחון מצוין, אחראי, חכם בעל ניסיון רב ומוביל מדיניות נחושה. מעבר למדיניות הביטחונית הנחושה הוא גם דואג לרווחת החיילים כמו שלא נעשה בעבר. אנשים לא שמים לב אבל בזמן שהוא שר ביטחון שכר החיילים עלה משמעותית, יש הטבות חדשות לחיילים קרביים כמו לימודי תואר בחינם, סיוע לחיילים משוחררים, הטבות לחיילי מילואים ועוד. זה גם חשוב. אישית, אני סומכת עליו".
"למדתי מהטעויות"
אחת התקריות, שבמידה רבה סימנה את סוף הפרק הפוליטי ההוא בחייה של מיכאלי, היתה הטחת כוס מים בפניו של חבר הכנסת ראלב מג'דלה. "העבודה הפרלמנטרית דורשת המון כוחות נפש וללא ספק עשיתי טעויות בדרך, מי שלא עושה טעויות לא לומד", היא אומרת בהתייחס לאירוע ההוא.
"מבחינתי כל טעות זה יהלום שאני אוספת בדרך ולוקחת איתי לעתיד. האם אני מצטערת למשל על כך שהשלכתי כוס מים על ראלב מג'דלה? יש אנשים שמתנגדים לכל פעילות וקיום של מדינת ישראל וזה היה דבר שלא היה פשוט עבורי באופן אישי. סוג התנהגות כזה לא מקובל בפרלמנט ואני מודה שעשיתי טעות. אני לומדת מזה. פרלמנט זה לדבר וצריך לדעת לבנות דו־שיח ולשמוע את הצד השני בסיפור וזו דרך שאני אלמד לעתיד".
בעבר התבטאת בעניין הקהילה הלהט"בית וביקשת להגביל תכנים כאלה בתקשורת כי זה משפיע על הילדים. מהי עמדתך על מצעד גאווה עירוני?
"אני בעד זכותו של אדם לבחור בדרך חייו. עם זאת אומר שבדקתי את ההשקעה העירונית במצעד הגאווה וזה עלה יותר מ־160 אלף שקל. אם אני לא טועה, יש המון דברים שאפשר לעשות עם הכסף הזה. הכרתי את הנושא ברמה הארצית ואני מתנגדת למצעדים פומביים, אבל אני גם מבינה שיש פה מהלכים ומלחמות על זכויות הקהילה".
ברמה העירונית מה חשוב לך לקדם?
"ביטחון הילדים מאוד חשוב לנו. אנחנו דורשים שבכל גן ילדים יתקינו מצלמות כי אנחנו נרצה שכל ילד יהיה בטוח בגן העירוני שבו הוא נמצא. גם החינוך הבלתי פורמלי דורש טיפול ואני נתקלת בהמון פניות של אמהות שמתקשות לממן חוגים של ילדים. אני הגעתי מחינוך רוסי ושם החוגים היו ניתנים בחינם. אני מאמינה שלכל ילד מגיע שוויון הזדמנויות ולא חשוב מאיזה בית הוא בא. בסך הכל, אני מאוד אוהבת את ראשון לציון ואני חושבת שהיא מתפקדת טוב".
