מחיאות כפיים נלהבות מילאו את היכל התרבות מאיר ניצן ראשון לציון לאורכו של מופע המחול "לעוף", בביצועם של רקדניות ורקדני "עלמא", להקת המחול הייצוגית של החברה העירונית ראשון לציון. הרמה הגבוהה, הכוריאוגרפיה שובת הלב, הצבעוניות והמקצוענות שניכרת בכל צעד, הצליחו להאיר את אחת התופעות המסקרנות של המחול הישראלי: איך הפכה הלהקה, שמורכבת מילדים ובני נוער מגילאי 9 עד 18, לשם דבר בכל רחבי הארץ.
25 שנה של סיפור אהבה
סיפור האהבה בין להקת המחול הייצוגית "עלמא" לבין היכל התרבות מתפרש על פני למעלה מ-25 שנה, ורשימת ההישגים רק הולכת ומתארכת. הלהקה מייצגת בכבוד את העיר, משתתפת בפסטיבלים, משתפת פעולה עם התזמורת הסימפונית וסוחפת את הבמות באירועים הכי גדולים ונחשבים בעיר, ביניהם "פסטיבל ראשון", "לשון ראשון", חגיגות יום ההולדת לעיר בט"ו באב, "פסטיבל הספרים" ועוד. לאורך השנים ייצגה הלהקה בכבוד את ראשון לציון בפסטיבלי המחול בכרמיאל ובאשדוד וגם קטפה מקומות ראשונים בתחרויות בינלאומיות. הרף הגבוה של רמת הביצוע, היכולות הטכניות, הרעיונות המקוריים והתלבושות, שהן תמיד מושקעות ומיוחדות, הופכים את "עלמא" ללהקה לא סטנדרטית בעולם המחול.
את הלהקה מובילים המנהלת האמנותית ורדה שובל, כוריאוגרפית, בעלת שם בינלאומי בעולם המחול, שרואה שליחות של ממש בליווי הרקדנים בגוף ובנפש; וניר אבן שהם, אחד הרקדנים והכוריאוגרפים המובילים בארץ. אבן שהם הוא בוגר בית הספר של ורדה שובל, משם פרש כנפיים אל להקת המחול הקיבוצית ואל קריירה של רקדן מקצועי ברחבי העולם. בעשור האחרון חזר לשורשים ומקדיש את כישרונו לדור העתיד כמורה למחול וכוריאוגרף בלהקה שבה גדל.
טיפוח, התמדה ותמיכה
להקת "עלמא" מונה כ-65 רקדנים (שני בנים, והשאר, כמו שקורה בדרך כלל בעולם המחול, בנות), שמחולקים לפי קבוצות גיל: בלהקה הצעירה רוקדים גילאי 9-12, בלהקת הנעורים בני 13-15, וב"עלמא" הבוגרת בני 16-18.
אז מהו סוד ההצלחה של "עלמא"? איך הופכים ילדים צעירים ובני נוער אוהבי ריקוד למקצוענים של ממש?
"הסוד טמון ברצינות, במקצועיות ובהתמדה", אומרת שובל, שליוותה רקדנים בוסריים רבים שהפכו לכישרונות על. "ללהקה יש אבא ואמא, היא פועלת תחת הגיבוי והטיפוח הצמוד של החברה העירונית ראשל"צ, והודות לשיתוף הפעולה ההדוק, הרקדנים מקבלים את הבמות המכובדות ביותר להופיע בהן. הרקדנים שלנו מתמסרים לאימונים תובעניים, שתוצאות בצידם: הם מגיעים שלוש פעמים בשבוע, לשלוש שעות בכל פעם – שעה וחצי מוקדשת לעבודה טכנית על סגנונות מחול שונים ורחבים – בלט קלאסי, מודרני, ג'ז ופולקלור - ושעה וחצי עבודה על רפרטואר הלהקה. צוות מקצועי ומגוון מלווה אותם, והם נפגשים עם להקות מקצועיות, עוברים סדנאות עם אנשי המקצוע המובילים בתחום ומפתחים, מקטן ועד גדול, יכולות טכניות ברמה המקצועית ביותר.
"הבחינות ללהקה מתפרסמות בסוף ובתחילת כל שנה, ואנחנו מקפידים לבחור רקדנים בעלי רקע בריקוד. המטרה שלנו היא לטפח את כל מי שמתאים, ובאמת, אחוז גבוה נשאר ומתמיד לאורך שנים. חלקם, לגאוותנו, צומחים ומתקבלים ללהקות הכי מקצועיות בארץ ובעולם - בת שבע, להקת המחול הקיבוצית ולהקות מקצועיות בחו"ל. מיכל שי, שהתחילה ב"עלמא", היא היום כוריאוגרפית מובילה ב"רוקדים עם כוכבים", "שיקגו" ומחזות זמר מובילים".
גאוות יחידה
כיוון שמדובר בעבודה סיזיפית, וכדרכן של להקות, גם התחרות רוקדת בין השורות, מעורבות ההורים היא תנאי נוסף להצלחה. "ללא חיבוק של ההורים והבית קשה להצליח", אומרת שובל. "לשמחתנו ההורים משתפים פעולה. הם יודעים שהילדים שלהם נמצאים בידיים הכי טובות, מעריכים ומאוד מאמינים במסגרת שלנו. זה בהחלט משפיע על ההתקדמות וההצלחה".
גורם נוסף שהופך את רקדני "עלמא" לסיפור הצלחה הוא גאוות היחידה. כולם וכולן בני העיר, מחוברים לעיר ומתלהבים להופיע באירועים ובפסטיבלים המופקים בה ולייצג אותה. "גם הנושא החברתי מאוד חזק ומשמעותי", מוסיפה שובל. "יש לנו הרבה שיחות על ה'ביחד', וכשיש ערכים של כבוד ופרגון, זה מעלה את הלהקות לרמה גבוהה יותר ומוביל להישגים מפוארים יותר".
מסר של תקווה
ובחזרה להיכל התרבות. גם כשמופע הלהקה מסתיים, התשואות ממשיכות להדהד. נושא המופע, שליווה את כל הריקודים – "לעוף", מחבר את הקהל למצב בו שרויה מדינת ישראל ב-18 החודשים האחרונים. הרקדניות והרקדנים מוכיחים שלריקוד יש את הכוח לפנות אל הרגש, לרומם את הנפש, להרים את הרוח ולהעביר מסר של סליחה ותקווה. הקהל מגיב באהבה ומתחבר לרצון של כולנו: לחלום, לעוף עם הפנטזיה ולהתעורר בימים אחרים, טובים ומנחמים יותר.
קראו גם:
בשיתוף היכל התרבות מאיר ניצן ראשון לציון