שירה ודוד, זוג ממרכז הארץ, רכש דירה בפרויקט גדול. כחלק מההליך הם עברו בין מספר חנויות לעיצוב מטבחים לבדוק דגמים. באחת הרשתות פנתה אליהם מוכרת חביבה ושירותית, שבחנה כמה אפשרויות, הציגה בפניהם הצעת מחיר – ובני הזוג חתמו עליה ושילמו מקדמה.
כשהגיעו הביתה "עשו חושבים", והחליטו שבשלב הזה, כשקבלת המפתחות עוד רחוקה, עדיף לחסוך את הכסף. כשהתקשרו לחנות וביקשו לבטל, נדרשו לשלם אלפי שקלים, למרות שלא הקיימו כל מדידות בדירה (שעוד לא נבנתה כלל) ושייצור המטבח לא החל. בחנות תירצו את הסכום הגבוה "כדמי תכנון".
מה מגיע לכם?
עו"ד ליאור ניסים, מהמחלקה המשפטית במועצה לצרכנות: "על פי תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), הצרכן רשאי לבטל עסקה לרכישת ריהוט עד 14 יום מיום קבלתו. במקרה של ייצור על פי דרישות או מידות מיוחדות, ניתן לבטל את העסקה כל עוד לא הוחל בייצור הרהיט או המטבח.
"חשוב לשים לב בעת החתימה על החוזה שלא מצוין "הזמנה מיוחדת" על רהיטים שהוזמנו מקטלוג או מתצוגה. מרכיב תכנון המטבח הוא חלק מהעלות שלו, ואין לכרוך את המחיר יחד עם התכנון. מדובר בשני תשלומים נפרדים לחלוטין.
"במקרה הנוכחי הצרכנים זכאים להחזר מלא על הסכום ששילמו בניכוי 100 שקל, ולא כ-30 אחוז ממחיר המטבח שדרשו מהם".
המחיר נקוב באירו. כמה זה בשקלים?
מיכל, צעירה חובבת שופינג, נכנסה לרשת בגדים גדולה לבחור שמלה לאירוע. היא "דפדפה" בשמלות שעל הקולב, מדדה כמה, ובחרה שמלה שהתאימה לה. כשהגיעה לקופה שמה לב שעל תג המחיר מופיע מחיר ביורו (14.90) ולא בשקלים.
בקופה המוכרת דרשה ממיכל תשלום של 159 שקל. מיכל סירבה וטענה שהמחיר הנקוב הוא 14.90 והוא הקובע.
קראו גם:
עו"ד מיכל אוחנה מהמועצה לצרכנות מסבירה: "מיכל צודקת. כל עסק מחויב להציג על גבי מוצר את מחירו בשקלים. כל הצגה אחרת לא תואמת את דרישת החוק, ואם צוין מחיר במטבע זר, הצרכן רשאי להניח שמדובר במחיר המוצר בשקלים – ולדרוש לשלמו כפי שכתוב.
"המוכר לא יכול לדרוש מכם לשלם את המחיר לפי שער הדולר או האירו. כלומר, אם על תווית המחיר כתוב 20 אירו, ולא מצוין המחיר בשקלים, תשלמו עליו 20 שקלים בלבד".
