"ולפעמים חיים מוזרים כך אומרים המיסטיקנים הסינים".
במעבר מן השיר הנהדר של נורית גלרון אל חיי הפרטיים, לא יכולתי שלא לתהות השבוע: מה מושך אותנו למיסטיקה? נומרולוגיה, אסטרולוגיה, טארוט, קריאה בקפה ומה לא.
יש לי חברה, ליטל אסיף, שמייעצת לי על בסיס קבוע באופן מיסטי-הדרכתי. מעבר לזה, השבוע הייתי אצל סימה לסרי (בצילום למעלה), ובנוסף לשיחה כיפית כמו אצל פסיכולוגית, היא חזתה לי את העתיד.
לא אפרט לכם, אבל לפי דבריה, העתיד די ורוד.
האם כך יהיו פני הדברים? אולי, אבל הביקור המעצים אצלה גרם לי לחשוב למה רבים, גם הספקנים ביותר, מתעניינים בתורת הנסתר ובמה שעתיד לבוא.
החיים שלנו, אי הוודאות שבהם והצורך התמידי שלנו בשליטה על חיינו, מבלבלים. לא פעם כשאנחנו נמצאים בפרשת דרכים, אנחנו רוצים לדעת מה עתיד לבוא ומה יקרה לנו.
האם הוא האחד שלי? האם מקום העבודה נכון לי? מתי אתחתן? וכמה ילדים יהיו לי?
כל אחד והשאלות שלו, כמובן, אבל כולנו רוצים סדר בכאוס של החיים.
'החיים זה לא פיקניק' אמרו בדור הפלמ"ח. כנראה שבמבחן המציאות חלקנו ניחנו באינטואיציות גבוהות אבל לא ידוע לי על אף שיטה שהוכיחה את עצמה תמיד לניבוי העתיד.
למרות זאת, יש משהו מרגיע בחיזוי הזה, אפילו אם הוא לא מדויק ולעתים גם לא נכון.
גם היהדות "חוטאת" בעיסוק המיסטי. לפי ההלכה, אם אתם עומדים בפני צומת בחייכם, יש כמה שיטות שייתנו לכם תשובה מה עליכם לעשות ויעזרו לכם להחליט.
אז ימים יגידו אם יצאתי עם תשובות לעתיד אבל בהחלט יצאתי במצב רוח מרומם. לדעתי זה שווה את זה.
עדי זהר, פעילה חברתית בראשון לציון ומנהלת פורום ראשון לציון - הירוקים
