הדודאים שרו "כי בקיץ הזה תלבשי לבן ותתפללי לטוב".
נזכרתי בשיר הזה במהלך חג השבועות - החג שכולו לבן, התחדשות ואהבת הטבע. החג שמסמל את כל מה שטוב בארץ: מהאוכל הנהדר, הבגדים הלבנים המסמלים טוהר והתחושה שאוטוטו הקיץ מגיע.
אין כמו ההנאה מהשפע שיש לנו בחג: פירות, ירקות, סלטים, פשטידות, תבשילים, פסטות, יין לבן והכי חשוב, הגבינות הקשות, שכל שנה אני רבה עם אחי מי לוקח אותן הביתה.
לתחושה הנהדרת התווסף השנה ממד נוסף: נפתחו מקומות הבילוי. ההרגשה הייתה כאילו חזרנו למעמד מתן תורה אי שם בהר סיני לפני אלפי שנים. האם נלמד מאבות אבותינו במדבר ולא נהרוס את זה? כרגע נראה שלא. מה שגרם לי באופן אישי, בדיוק כמו בשירם של "הדודאים", להתפלל לטוב, כי החופש שניתן לנו הוא לא השגרה שהכרנו, הוא לא החיים שהיו לנו.
החיים שהכרנו השתנו והגיע הזמן לקבל את זה ולקבל גם את הוראות הבריאות החדשות: לשמור על ריחוק, לא להתקהל ולהקפיד על ניקיון.
ולא פחות חשוב: לא לשכוח לשמור על הטבע. ואכן, זה זמן נהדר לצאת ולטייל בארץ וליהנות מנופיה הנהדרים אבל לא לשכוח את החיות, ששברו שיא שלילי ושובר לב באשפוז בבתי החולים הווטרינריים ברחבי הארץ להקפיד להשאיר את הטבע נקי.
אחרת, כמו בני ישראל במדבר, לוחות הברית יישברו ונחזור כל אחד לסגר ולבידוד שכל כך היו קשים לנו בחודשים האחרונים.
בנימה זו אאחל לכולנו קיץ נהדר, שיפצה על החורף הקשה ובריאות לאדם ולטבע.
עדי זהר, פעילה חברתית בראשון לציון ומנהלת פורום ראשון לציון - הירוקים
